למה מצרים, ירדן וטורקיה צריכות "להצטרף" להסכמי אברהם? הקריאה החריגה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למדינות באזור להצטרף להסכמי הנורמליזציה אחרי הסכם עם איראן נשמעה תחילה כמו עוד ניסיון אמריקני להרחיב את מעגל השלום עם ישראל. אלא שהרשימה שפרסם טראמפ מעלה את השאלה: למה בעצם קהיר, עמאן ואנקרה צריכות להצטרף להסכמי אברהם - אם לשלושתן כבר יש, בדרגות שונות, יחסים עם ירושלים?
8 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב נואם בעצרת ברוקלנד קולג'
נשיא ארה"ב נואם בעצרת ברוקלנד קולג'
דונלד טראמפ
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
מצרים חתומה על הסכם שלום עם ישראל מאז 1979, וירדן חתומה על הסכם שלום מאז 1994. טורקיה הכירה בישראל כבר לפני עשרות שנים, וגם אחרי שנים של משברים, החזרת שגרירים והידרדרות חריפה בעקבות המלחמה בעזה - המסגרת הדיפלומטית לא דומה לזו של מדינה שאינה מכירה בישראל כלל. כך שאם הסכמי אברהם הם רק שם אחר לנורמליזציה בסיסית עם ישראל, הקריאה של טראמפ נראית מבלבלת.
בהודעה שפרסם היום ברשת Truth שבבעלותו, טראמפ קשר בין ההסדר המתגבש עם איראן לבין הרחבת הסכמי אברהם. הוא כתב כי "אחרי כל העבודה שעשתה ארה״ב בניסיון להרכיב את הפאזל המאוד מורכב הזה", זו צריכה להיות "חובה״, כלשונו, שהמדינות המעורבות יחתמו במקביל על ההסכמים. הוא ציין במפורש את סעודיה, קטאר, פקיסטן, טורקיה, מצרים וירדן, לצד איחוד האמירויות ובחריין שכבר חתומות על ההסכמים, ואף הוסיף כי ייתכן שלאחת או שתיים מהמדינות תהיה סיבה לא לעשות זאת.
טראמפ, אם כך, לא מדבר רק על עוד מדינה שתפתח שגרירות בישראל או על טיסות ישירות נוספות. הוא מנסה, לפחות ברמת ההצהרה, להפוך את ההסדר עם איראן לעסקה אזורית כוללת: לא רק עצירת המלחמה או הסכם גרעין, אלא גם מסגרת חדשה שתכלול את ישראל, מדינות המפרץ, מצרים, ירדן, טורקיה ופקיסטן - ותייצר מול איראן ציר אזורי עם חותמת אמריקנית.
8 צפייה בגלריה
ציוץ דונלד טראמפ
ציוץ דונלד טראמפ
הפוסט של טראמפ
8 צפייה בגלריה
"פסגת השלום" בשארם א-שייח
"פסגת השלום" בשארם א-שייח
טראמפ לצד מלך ירדן עבדאללה. "עמאן היא חלק חיוני מכל הסדר אזורי חדש"
(צילום: Suzanne Plunkett - Pool / Getty Images)
זו גם הסיבה שבירדן לא רואים בהכרח את האזכור של עמאן כ"טעות טכנית". דחאם מתקאל אל-פואז, פרשן ירדני לענייני המזרח התיכון, אמר ל-ynet כי "אזכור ירדן במסר של טראמפ לא היה רק פורמלי, אלא מסר ולפיו ירדן היא חלק חיוני מכל הסדר אזורי חדש". לדבריו, ירדן מחזיקה בסוגיות רגישות שאי אפשר להתעלם מהן: ירושלים, הגדה המערבית, ביטחון הגבולות והאיזון בין ישראל, מדינות המפרץ והפלסטינים.
אל-פואז הוסיף כי מבחינת וושינגטון, כל הרחבה של הסכמי אברהם או כל הבנה אזורית גדולה יותר מחייבת את ירדן להיות חלק מהמשוואה, גם אם הדבר נעשה "באמצעות שתיקה פוליטית מחושבת". לדבריו, "מה שקורה היום הוא לא רק התקרבות פוליטית, אלא ניסיון אמריקני לבנות ציר אזורי חדש הכולל את המפרץ, ישראל, טורקיה, מצרים וירדן - כדי לעצב מחדש את המזרח התיכון מבחינה צבאית וכלכלית. זו הסיבה שירדן הוזכרה, כי וושינגטון מבינה שיציבותו של כל פרויקט אזורי מתחילה בעמאן, לא בהצהרות לתקשורת".
במצרים התמונה דומה, גם אם רגישה פחות מבחינה הצהרתית. קהיר כבר בשלום עם ישראל, אבל היחסים נותרו לאורך השנים בעיקר יחסים של מדינות, צבא, מודיעין וגבולות - ופחות יחסים ציבוריים חמים. הצטרפות למסגרת מחודשת של הסכמי אברהם לא נועדה "להכיר" בישראל מחדש, אלא להכניס את מצרים למנגנון אזורי רחב יותר, שאולי יכלול שיתוף פעולה כלכלי, ביטחוני ודיפלומטי סביב עזה, הים האדום, איראן והסדרים עתידיים במזרח התיכון.
8 צפייה בגלריה
א-סיסי
א-סיסי
נשיא מצרים א-סיסי. שלום קר עם ישראל
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
8 צפייה בגלריה
נשיא טורקיה בטקס מסירת כלי שיט צבאיים לחיל הים הטורקי
נשיא טורקיה בטקס מסירת כלי שיט צבאיים לחיל הים הטורקי
ארדואן. משבר פוליטי עמוק בין אנקרה לירושלים
(צילום: מתוך X)
טורקיה היא מקרה אחר לגמרי. לה יש יחסים היסטוריים עם ישראל, אבל הבעיה כיום אינה עצם ההכרה - אלא המשבר הפוליטי העמוק מול הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן וממשלתו. אנקרה החריפה בשנים האחרונות את הקו נגד ישראל, עצרה את הסחר הישיר בעקבות המלחמה בעזה והרטוריקה של בכיריה נגד ירושלים הפכה לאחת החריפות בעולם המוסלמי. לכן "הצטרפות" טורקית להסכמי אברהם, אם בכלל אפשר לדמיין אותה, לא תהיה הסכם שלום חדש - אלא שינוי כיוון דרמטי של ארדואן או של ממשלה טורקית אחרת כלפי ישראל.

"הפרס" הסעודי, ושתי המתווכות

סעודיה היא עדיין הפרס הגדול מבחינת טראמפ וישראל. בריאד לא פוסלים עקרונית נורמליזציה, אבל מקור סעודי אמר היום ל-CNN אחרי דברי טראמפ כי העמדה הסעודית לא השתנתה: יחסים עם ישראל יהיו אפשריים רק אם יהיה "נתיב בלתי הפיך" למדינה פלסטינית. מבחינת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, הסכם עם ישראל יכול להיות חלק מעסקה אסטרטגית רחבה עם ארה"ב - אבל אחרי המלחמה בעזה המחיר הפלסטיני הפך גבוה יותר, לפחות כלפי חוץ.
גם הפרשן הסעודי עבד אל-חמיד אל-גוביין הדגיש בשיחה עם ynet כי בריאד לא רואים את הנורמליזציה כעניין של לחץ אמריקני או עסקה מהירה עם ישראל. לדבריו, "הבעיה אינה דחיפת סעודיה לעבר שלום כאילו הייתה מדינה הממתינה לאישור או ללחץ". אל-גוביין הסביר כי כדי להבין את עמדת סעודיה, "יש לחזור לשורשיה הפוליטיים והמוסריים: הממלכה אינה מתנגדת לשלום או ליציבות, אך היא גם אינה רואה את המזרח התיכון רק דרך עדשת האינטרס האישי הצר".
8 צפייה בגלריה
יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן עם אמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני
יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן עם אמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני
יורש העצר הסעודי ואמיר קטאר. ריאד רוצה "נתיב בלתי הפיך״ למדינה פלסטינית, דוחא מעוניינת לשמור על ערוצי ההשפעה
8 צפייה בגלריה
הפרשן הסעודי עבד אל-חמיד אל-גוביין
הפרשן הסעודי עבד אל-חמיד אל-גוביין
הפרשן הסעודי אל-גוביין. "דוחים שלום שדורש את היעלמות הקורבן כדי שהתמונה תושלם"
לדבריו, סעודיה פועלת מעמדת השפעה בעולם הערבי והמוסלמי, ולכן אינה יכולה להפריד בין שלום לבין זכויות הפלסטינים והערבים. "קריאתו של טראמפ עשויה להיות משמעותית בצורתה, אך היא פגומה מיסודה אם היא מתעלמת מליבת הסכסוך", אמר. "ריאד לא דוחה את רעיון השלום, אך היא דוחה שלום הדורש את היעלמות הקורבן כדי שהתמונה תושלם".
קטאר מציבה אתגר מסוג אחר. אין לה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, אבל היא אחת המדינות המרכזיות במגעים האזוריים: מתווכת מול חמאס, מחזיקה ערוצי קשר עם וושינגטון ומנהלת מדיניות שמאפשרת לה לדבר כמעט עם כל הצדדים. הצטרפות שלה להסכמי אברהם תהיה שינוי דרמטי, אבל גם כזה שעלול לפגוע בתפקידה כמתווכת - בעיקר כל עוד היא מבקשת לשמור על ערוצי ההשפעה שלה מול חמאס והעולם הערבי.
גורם קטארי אמר הערב ל-ynet כי "העמדה ברורה, כפי שצוין היום. אנחנו דבקים בעמדה הנחרצת שהיא קיומו של נתיב בלתי הפיך לקראת הקמת מדינה פלסטינית".
8 צפייה בגלריה
אסים מוניר עם מסעוד פזשכאין ומוחמד באקר קאליבאף
אסים מוניר עם מסעוד פזשכאין ומוחמד באקר קאליבאף
הרמטכ״ל הפקיסטני לצד נשיא איראן, שלשום. באיסלאמאבאד דוחים את החיבור בין הסכם עם איראן להסכמי אברהם
פקיסטן היא כנראה הסיפור הרחוק ביותר. המדינה אינה מכירה בישראל, והקשר שלה לסוגיה הפלסטינית עמוק מבחינה פוליטית, דתית וציבורית. עיתונאי ואיש תקשורת פקיסטני המעורה בפרטים אמר ל-ynet כי "פקיסטן לא תהפוך לחלק מזה", והזכיר שגם טראמפ עצמו אמר שמדינה אחת או שתיים עשויות שלא לחתום. עיתונאי פקיסטני נוסף אמר כי "פקיסטן לא תנרמל את היחסים עד פתרון שתי המדינות".
גם לפי מקור פקיסטני המעורה בפרטים, שצוטט ברויטרס, דבריו של טראמפ משקפים ניסיון להשתמש בדיפלומטיית הפסקת האש מול איראן כדי לקדם מהלך רחב יותר סביב הסכמי אברהם - אך באיסלאמאבאד דוחים את החיבור הזה. לדבריו, שתי הסוגיות "אינן קשורות זו לזו, ולא ניתן להפוך אותן לכאלה". הוא הוסיף כי פקיסטן "לא מחויבת להיענות לדרישה כזו". באיסלאמאבאד, אם כן, כל צעד כזה עלול להתפרש כשבירת קו היסטורי מול ישראל - ועוד בתקופה שבה דעת הקהל במדינה עוינת מאוד את ירושלים.
לכן, ייתכן שהקריאה של טראמפ אינה תוכנית עבודה מדויקת, אלא הצבת רף פתיחה מקסימלי. מבחינתו, הסדר עם איראן לא אמור להסתיים רק בהסכם גרעין או בעצירת המלחמה, אלא צריך להפוך ל"אירוע היסטורי" - כזה שיסדר מחדש את המזרח התיכון סביב ארה"ב וישראל. לא עוד הסכמי אברהם כפרויקט של נורמליזציה נקודתית עם מדינה ערבית כזו או אחרת, אלא ניסיון להפוך אותם למטרייה אזורית כוללת.