הסכם העקרונות שנחתם בין ישראל ללבנון מהווה הישג מדיני ישראלי יוצא דופן. לראשונה אשררה מדינה ערבית כיבוש ישראלי בשטחה שאינו תחום בזמן, ומותלה כל כולו בהצלחת צבא לבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו. למרבה הצער, ולאור יחסי הכוחות הפנים-לבנוניים, ההסכם צפוי להיוותר חסר משמעות בשטח - איראן וחיזבאללה יעשו כל שביכולתם כדי לסכלו, הארגון לא יפורק מנשקו על ידי צבא לבנון, ורצועת הביטחון החדשה תיוותר אזור לחימה פעיל למשך זמן רב.
טקס החתימה ההיסטורי בוושינגטון אכן מסמל ניצחון ישראלי מובהק ברמה הטקטית, שכן הוא מעניק לישראל כמעט הכל ללא שהיא נדרשה לשלם דבר בתמורה. בתוצאתו הוא גם הדגים את הבדלי הגישות בתוככי הממשל האמריקאי. בעוד סגן הנשיא ואנס הוביל את החתימה על המתווה מול איראן כשהוא מלא בחורים כגבינה שוויצרית ומופר באש כמעט מידי יום, הגיע מזכיר המדינה רוביו לתוצאה מרשימה יותר, המיוחסת בעיקר למעורבות הישירה הישראלית במו"מ וללחץ הצבאי הרב שהיא מפעילה בשטח. יש מי שיאמר גם שארה"ב הסכימה ללכת עם דרישות המקסימום הישראליות בסוגיית לבנון בכדי לפצותה על אוזלת היד האמריקאית בהסכם מול איראן.
גבול לבנון
(צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
אולם, הדרך ליישום ההסכם עוד ארוכה מאוד ומוטלת בספק רב. חרף העובדה שחיזבאללה הוכה קשות בשנים האחרונות ואיבד רבות מיכולותיו הצבאיות, הוא עדיין נותר הארגון הלא מדינתי החזק ביותר בשטח, ויכולותיו ככל הנראה מאפילות לפחות כרגע על יכולותיו של צבא לבנון.
על פי הצהרות הצדדים, חלק ניכר מהמסוגלות של צבא לבנון להצליח בפרויקט אזורי הפיילוט ולאחר מכן בהרחבתו לאזורים נוספים, תלוי במתן סיוע נדיב מצד ארה"ב בציוד מימון והכשרות. עם זאת, הבעיה איננה טמונה רק בהיעדר היכולת הצבאית של צבא לבנון. על פי ההערכות, מהווים השיעים 40% לערך מכלל חיילי הצבא, וגם אם לא כולם תומכי חיזבאללה בפועל, הסיכוי שהם יפנו את נשקם כנגד אחיהם קלוש ביותר. לא זו אף זו, הפיקוד הבכיר ובפרט הרמטכ"ל הייכל (שכמעט הוכרז לאישיות בלתי רצויה בוושינגטון עקב יחסיו עם חיזבאללה) סבור כי אל לצבא להתעמת עם חיזבאללה בכוח, וכי באם ייעשה זאת הוא עשוי להתפרק פנימית בואכה מלחמת אזרחים מחודשת. עמדות אלו הובילו לשמועות על רצונו של הנשיא עאון לפטר את הייכל כדי למנוע כל אפשרות לחבלה מכוונת בהסכם על ידו, ומנגד לאזהרת נביה ברי את עאון כי לו יעשה כן יהווה הדבר חציה של קו אדום .
תגובת גוש "הנאמנות להתנגדות" (אמל וחיזבאללה) הובהרה באופן שאינו משתמע לשני פנים. ההסכם נדחה על ידם על הסף תוך שבכיריו, נעים קאסם, חסן פאדללאלה ואחרים, התחייבו כי הוא יוותר אות מתה בהיותו הסכם כניעה משפיל הסותר לחלוטין את הסכם איסלמבאד ואת ההישג המרכזי שבו שהתנה חתימת הסכם סופי מול ארה"ב בנסיגה ישראלית מוחלטת מלבנון בתוך 60 יום.
ברמה הצבאית-אזרחית לחיזבאללה יהיה קל מאוד לגרום לחיסולו של ההסכם בטרם יבשיל
ברמה הצבאית-אזרחית לחיזבאללה יהיה קל מאוד לגרום לחיסולו של ההסכם בטרם יבשיל. פעולותיו עשויות לכלול מחאות לא חמושות כפי שכבר אירע בביירות, התנגדות צבאית שתגבר ותלך נגד צה"ל ברצועת הביטחון, הכשלת פרויקט הפיילוט וחיסולים פוליטיים ככל שיידרשו, וכן יצירת משבר פוליטי בעזרת חמשת שרי גוש הנאמנות להתנגדות. נבי בריה, האיש החזק בלבנון שעל פיו יישק דבר, אמנם התריע מפני פריצתה של מלחמת אזרחים וקרא לאיפוק, אך באותה נשימה שלל לחלוטין את ההסכם והגדירו ככזה המשרת את האויב. הארגון הבעיר ב-2008 את רחובות ביירות על הרבה פחות מכך, והפעם טענותיו אכן ראויות להישמע מבחינת הלבנונים גם אלו שמתעבים את הארגון, שכן ההסכם מנציח בפועל את הכיבוש הישראלי ולא פותר את בעיית הפליטים ושיקום הכפרים ההרוסים בדרום.
יחד עם זאת, הקלף החזק ביותר מצוי בזירה הבינלאומית והוא מוחזק בידי איראן. עוד טרם נחתם ההסכם הישראלי-לבנוני הצהירו מנהיגי איראן כי לא ייחתם כל הסכם סופי עם ארה"ב ללא נסיגה ישראלית מוחלטת, וכעת על אחת כמה וכמה. באיראן חשים כי ארה"ב שוב בגדה בהם לשיטתם וכי ההסכם הלבנוני מהווה הפרה ברורה של סעיף 1 בהסכם ביניהן. אשר על כן וללא קשר ליתר הסוגיות השנויות במחלוקת בין המדינות, איראן צפויה לסרב לחתום על הסכם סופי ללא נסיגת ישראל מרצועת הביטחון. בכך, היא תנסה להפוך את הקערה על פיה ולתקוע שוב טריז בין ארה"ב לישראל, לקבע את הסכם איסלאמבד ככזה הגובר על ההסכם הישראלי-לבנוני, ולצייר את נאווף סאלם ועאון "הציונים" כבוגדים חסרי משמעות. כך או כך ישראל צפוייה להישאר ברצועת הביטחון זמן רב מאוד וזו תיוותר כזירת לחימה פעילה - אך הפעם ברשות ובסמכות הממשלה הלבנונית, כל עוד זו תצלח את המכשולים הצפויים לה.
ד"ר חיים גולובנציץ הוא מזרחן ופרשן לענייני המזרח התיכון
