ביממה ה-13 למלחמה באיראן (יום ה'), שזכתה לשם "זעם אפי" בארה"ב ומבצע "שאגת הארי" בישראל, התמיכה של הציבור האמריקני בפעולות הצבאיות נגד הרפובליקה האיסלאמית נמוכות בהשוואה לכל מלחמות העבר שבהן השתתפה ארה"ב מחוץ לגבולותיה. כך עולה מסיכום של כמה סקרים שפורסם ב"ניו יורק טיימס", כשהתמיכה במלחמה נעה בין 27% בסקרים של רויטרס ו"איפסוס", ל-50% בסקר של רשת "פוקס ניוז" שמזוהה יותר עם הציבור השמרני.
לפי ה"טיימס", הפערים הרחבים מלמדים שדעת הקהל בארה"ב עדיין מתגבשת, בעוד האמריקנים עדיין לומדים את השלכות המלחמה על חייהם, כשברקע העלייה החדה במחירי הנפט בעקבות המשבר במצר הורמוז וההשפעה על מחירי הדלק.
טראמפ מכריז על תחילת המבצע באיראן
(צילום: מתוך truth)
1 צפייה בגלריה
הציבור בארה"ב עדיין מגבש עמדה, ולומד את המחירים. קבלת ארונות החללים האמריקנים
(צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
לפי הסקרים, אפילו שיעור התמיכה הגבוה ביותר של תמיכה ציבורית במלחמה, נמוך בהרבה מזו שהייתה בתחילתן של רוב המלחמות האחרות - כולל מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת עיראק. בימים שלאחר המתקפה על ארה"ב בפרל הארבור, והכרזת המלחמה שבאה בעקבותיה נגד יפן, 97% מהציבור תמכו בצעד, לפי מכון גאלופ. בימים שלאחר שהנשיא לשעבר ג'ורג' בוש (הבן) הציב כוחות קרקעיים באפגניסטן, 92% מהאמריקנים הביעו תמיכה במהלך בסקר של גאלופ.
כמו כן, חרף חוסר הפופולריות שנרשמה סביב מלחמת עיראק ככל שהתקדמה, 76% מהאמריקנים אישרו את ההחלטה לצאת למלחמה בסקר שנערך יום לאחר תחילת הסכסוך. שרה מקסי, פרופ' ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת לויולה בשיקגו, מסבירה כי חלק מההבדל הזה בתמיכה נעוץ בכך שנשיאים קודמים הקדישו זמן כדי "למכור" את המלחמות לציבור, בשונה מהנשיא המכהן דונלד טראמפ, שאומנם צבר כוחות במזרח התיכון במשך כחודשיים אך לא תיווך את המהלך הקרב לציבור.
"לפני מלחמת עיראק ב-2003, הייתה לנו שנה שלמה של הסברים למה זה חשוב, למה מיצינו אפשרויות אחרות, למה היינו זקוקים לזה", אומרת מקסי, שחוקרת את דעת הקהל סביב מלחמות וסכסוכים זרים. לדבריה, "לא היו לנו הרבה סכסוכים זרים ללא אסטרטגיית תקשורת ברורה מראש".
הקיטוב התגבר, אפקט ההתלכדות דעך
אך ישנם גם גורמים נוספים המשפיעים על דעת הקהל ועל התמיכה במלחמות. בתחילתם של סכסוכים, נשיאים חווים בדרך כלל את מה שחוקרים מכנים "אפקט ההתלכדות סביב הדגל", שבו התמיכה גואה, אפילו בקרב אלו שבמקרים אחרים אינם מרוצים מהנשיא המכהן באותה העת. ואולם, התעצמות הקיטוב בארה"ב בשלושת העשורים האחרונים גרמה לכך שהאמריקנים התרחקו פוליטית זה מזה, והאפקט הזה פחת.
צבא ארה"ב תוקף מטוסים איראניים
(צילום: CENTCOM)
"אנשים מהמפלגה היריבה לנשיא היו המקור לרוב הזינוק בתמיכה, אבל הדמוקרטים לא עומדים להתלכד מאחורי טראמפ", מסביר מתיו באום, פרופסור באוניברסיטת הרווארד שחוקר את דעת הקהל על מדיניות חוץ. "עבור הנשיא המכהן, ככל שיש לו תמיכה מבסיס הבוחרים שלו, יש לו גם בסיס אחר שחושב שהוא נבחר כדי להוציא אותו ממלחמות", הוא מוסיף.
ב"טיימס" מציינים כי התמיכה במלחמות דועכת בדרך כלל עם הזמן, ככל שמספר האבדות עולה והאמריקנים מתחילים להרגיש את מחירי המלחמה. על אף שאין בנמצא סקרים על תמיכת הציבור במלחמת וייטנאם עם תחילתה, בסמוך לפרוץ המלחמה רוב של 60% מהאמריקנים לא ראו בה טעות. אך ככל שמספר האבדות גדל, כך גדלו גם הספקות בקרב הציבור. עד 1969, רוב הציבור כבר סבר שהמלחמה הייתה טעות, והמספר המשיך לגדול ככל שהיא התארכה.
לגבי מלחמת עיראק, הרגש הציבורי צנח זמן קצר לאחר שהחלה, כש-43% בלבד מהאמריקנים תמכו במלחמה לקראת סיומה. הצניחה הזו בתמיכה התרחשה בשתי המפלגות.
פרופ' באום מציין כי חלפו הימים של חזית לאומית מאוחדת בארה"ב. בעבר לדבריו "הפוליטיקה הייתה מסתיימת בנושאי חוץ, אך זה כבר לא המצב".
