יעל (שם בדוי), המתלוננת הראשונה שהביאה באומץ רב לחשיפת הפרשה החמורה של הסרסור בסוהרות, התייחסה הבוקר (רביעי) לחשיפות האחרונות ב-ynet וב"ידיעות האחרונות" על החשד לעבירות מין חמורות שאסיר ביטחוני ביצע בחיילת, ועל הפגישה בין נציגי שב"כ וחטיבת המודיעין בשב"ס עם המחבל מחמוד עטאללה, שביצע מעשים מגונים בסוהרות בכלא גלבוע.
הפגישה התקיימה לפני כמה חודשים לבקשת עטאללה, שנמצא במאסר בהפרדה מאז שנת 2018, אז הועבר אליו כסנקציה על פרשת הסרסור בסוהרות. בתקופה האחרונה עטאללה מנסה להשתחרר מהכליאה בהפרדה ולחזור לאגף שבו היה כלוא בעבר, למורת רוחו של שירות בתי הסוהר, שדורש להשאירו בהפרדה מחשש שיפגע מינית בסוהרות נוספות.
1 צפייה בגלריה
מחמוד עטאללה
מחמוד עטאללה
מחמוד עטאללה, האסיר מפרשת הסרסור בסוהרות
(צילום: AFP)

"קודם כל אני לא מבינה בכלל למה השב"כ מסכים להיפגש איתו, זו באמת פריבילגיה", אמרה יעל לאולפן ynet. "לא מגיע לו כלום ושום דבר, בטח לא לצאת מהפרדה. לדעת שסוהרות נפגעו בצורה הרבה יותר חמורה ממה שעברתי, אני פשוט מזועזעת, לא נשאר לי שום דבר אחר".
קיווית שמשהו בכל זאת ישתנה מאז שהפרשה התפוצצה? "קיוויתי ואני כל הזמן מקווה שדברים ישתנו. זה שקצין המודיעין פוטר זה ממש לא מספק אותי ואת שאר הבנות, אני בטוחה בזה. מפקדי בית סוהר וקצינים נוספים שהיו מעורבים בפרשה, אני לא שומעת עליהם כלום, אף אחד לא שומע שום דבר. זה ממש כמו לא לקחת אחריות ופשוט לברוח מזה ולהרים ידיים. זה פשוט מזעזע אותי, עבירות מין חמורות. הראש שלי הולך לכיוונים מאוד קשים, ואני פשוט באה ושואלת: איך ייתכן שדברים כאלה קרו באישור ובידיעת קצינים? זה הופך אותם, אני מצטערת, לעבריינים לכל דבר".
יעל אמרה כי ברגע שאמרו לה שקצין המודיעין ראני בשה - שפוטר בעקבות הפרשה - דורש אותה בעמדה של עטאללה, מיד נפל לה האסימון שיש כאן שיתוף פעולה בין הקצין לבין אסיר מחבל. "באותו רגע התגובות שלי פשוט היו צרחות שלגמרי כולם שמעו, מיד התקוממתי, לא הסכמתי להיכנס לאגף, ישר הבנתי שאם אני נכנסת לאגף, מה שנקרא: הלך עליי. ועוד יותר גרוע מזה, זה באמת להבין את שיתוף הפעולה בין הקצינים לבין האסיר. זה משהו שפשוט היה חייב לצאת החוצה ולעבור הלאה".

אולי חמורה לא פחות היא העובדה שאחרי שעטאללה הטריד ופגע מינית ביעל, הוא הועבר מבית הסוהר גלבוע לבית הכלא הדרים. אבל אחרי כמה חודשים, במקרה כמה שעות לפני שנחשפה הפרשה, החזירו אותו לכלא גלבוע מבלי שעדכנו את יעל, שראתה אותו ונדהמה.
יעל אמנם לא עבדה באותו אגף אבל עבדה באותו כלא, וגם במקרה באותו לילה הכניסו אותה לאגף הזה, ושם ראתה את המחבל. "הייתי במשמרת באותו יום, לא היה לי מושג שמחזירים את עטאללה לבית הסוהר. מבחינתי זה היה ברור שלא יחזירו אותו, כי כרגע יש נגדו תיק פתוח. הלכתי יחד עם שאר הסוהרים במשמרת לעשות ספירת ערב, ולפתע אני נכנסת לאגף 5 יחד עם כולם ופתאום הוא עומד שם. צוחק, מבסוט, עומד משוחרר בחצר. חטפתי שוק, פשוט עשיתי כמה צעדים אחורה והלכתי. זה ברור שהיה לי כעס מטורף על מפקד משמרת שלי, על מפקד בית הסהר, באסאם קשקוש. איך יש לכם את האומץ להחזיר אותו לבית סהר? מי הוא בכלל? מי אתם בכלל שככה מזלזלים לי בפנים וזה ההתנהגות שמגיעה לי?".
עורכת הדין קרן ברק, שמייצגת את כל הסוהרות בפרשה, אמרה כי לא הופתעה מהחשיפות האחרונות. "לא הופתעתי אלא שמחתי שהדברים יצאו", אמרה ברק. "אני יכולה לומר ותמיד אמרתי שרב הנסתר על הגלוי. אני מאוד פסימית נוכח הדברים שיוצאים ואני פסימית לגבי האפשרות שנדע באמת מה היה שם. מערכת שאנחנו מצפים ממנה שתחשוף את הסודות המלוכלכים שלה, אז אנחנו מצפים שהם יהיו יותר קדושים מהאפיפיור וזה לא כך. לא צריך לראות את הסדרה 'מנאייכ' בשביל להבין את זה".
יעל קראה להקמת ועדת חקירה לפרשה החמורה. "צריך להיות פה גוף חיצוני שיחקור, צריכה לקום פה ועדת חקירה, זה כבר ברור. הפרשה הזאת יותר חמורה מהפרשה של בריחת האסירים עם כל הכבוד, זה כלום לעומת מה שקרה שם בכלא גלבוע, לסוהרות, לחיילות צה"ל שלנו".
יעל אמרה כי מצבה של הסוהרת בה בוצעו על פי החשד עבירות המין החמורות - לא טוב. "היא עברה דברים הכי קשים שאפשר, עברה אותם מספר פעמים. היא לא מצליחה לצאת מזה. אני לא יודעת בכלל איך אפשר לצאת מזה. אנחנו מדברים על אישה שקשה לה לעבוד, קשה לה לקום בבוקר, היא צריכה טיפולים פסיכולוגיים צמודים. היא מקבלת אבל הם עולים המון כסף, היא צריכה תרופות פסיכיאטריות, זה טיפולים לא פשוטים כי זה מומחים לטראומות מיניות.
"צריך להבין, אנחנו מנסים כמה שיותר לעזור לה. אנחנו אנחנו יוצאים היום בקמפיין גיוס המונים בשבילה ורק בשבילה ובשביל הצרכים של ניהול המאבק שלה. זה לא לשכר טרחת עו"ד, זה לא להוצאות מטופשות, תאמיני לי, זה לצורכי מחיה, אוכל, דיור וטיפולים. "הטיפולים זה אויר לנשימה. אני מבקשת, אם אפשר וכמה שתוכלו לדחוף את הקמפיין הזה ,אנחנו חייבים לעזור לה, היא הייתה חיילת שלנו שהתגייסה מתוך כוונה של ציונות אמיתית לשרת את המדינה שלנו בתפקיד בטחוני רגיש".