התפתחות משמעותית בפרשת ה"האקר מאשקלון", מייקל רון דוד קידר, שהוסגר בחודש יוני השנה מנורבגיה לארצות הברית: תצהיר רשמי, שהגיש לבית המשפט בארה"ב בכיר במשרד לעניינים בינלאומיים (OIA) של משרד המשפטים האמריקני, מתעד לראשונה באופן מפורט את המאמצים של ארצות הברית להביא את קידר מישראל ומאשר כי בקשה למעצרו הזמני לצורך הסגרה הוגשה לישראל כבר באפריל 2017.
ההליך נגדו בארה"ב בעיצומו. מייקל רון דוד קידר
(צילום: מוטי קמחי)
התצהיר הוגש במסגרת התנגדות ממשלת ארצות הברית לבקשתו של קידר לבטל את כתב האישום נגדו בתיק המתנהל בבית המשפט הפדרלי במחוז התיכון של פלורידה.
קידר, ישראלי בעל אזרחות אמריקנית, נעצר ב-2017 והורשע ב-2018 בבית משפט ישראלי בשורת עבירות של סחיטה באיומים, עבירות מחשב והפצת ידיעות כוזבות. הוא ביצע מביתו כ-2,000 איומי שווא על פצצות במוסדות יהודיים, גני ילדים, שגרירויות ומטוסים. לאחר שחרורו, עבר קידר עם משפחתו לנורבגיה והגיש שם בקשה למקלט מדיני. באוקטובר 2024 הוא נעצר באוסלו בעקבות צו מעצר בינלאומי שהוציאו נגדו הרשויות בארה"ב.
מי שהגיש את התצהיר לבית המשפט האמריקני השבוע הוא ג׳פרי מ׳ אולסון, שמטפל מטעם ה-OIA בענייני הסגרה וסיוע משפטי בינלאומי. במסמך הוא מצהיר כי ב-21 באפריל 2017, לאחר שהוגשה נגד קידר תלונה פלילית בארה״ב, פעל משרדו יחד עם צוות התביעה להשלמת בקשה למעצרו הזמני בישראל לקראת הסגרתו. הבקשה הועברה באותו יום למשרד המשפטים הישראלי. לפי התצהיר, ב-22 באפריל 2017 אישר משרד המשפטים הישראלי את קבלת הבקשה.
אולם כאן מגיע אחד הפרטים המרכזיים במסמך: לדברי אולסון, ישראל מעולם לא ביצעה את בקשת המעצר הזמני, וגם לא הודיעה רשמית לארצות הברית שהיא דוחה אותה. מדובר למעשה באישור רשמי מצד הגורם האמריקני שטיפל בתיק לכך שארצות הברית ביקשה כבר ב-2017 את מעצרו של קידר בישראל לצורך הסגרתו.
הבקשה האמריקנית הוגשה כאשר במקביל התנהל בישראל הליך פלילי נגד קידר. ב-26 באפריל 2017 העביר משרד המשפטים הישראלי ל-OIA את כתב האישום הישראלי נגד קידר. לפי התצהיר, משרד המשפטים הישראלי מסר לאמריקנים כי כתב האישום מתייחס ל-2,688 שיחות מאיימות שיוחסו לקידר כלפי מוסדות ברחבי העולם, ובהן 1,672 שיחות לארצות הברית. ב-2018 הורשע קידר בישראל ונידון לעשר שנות מאסר.
בינואר 2020 אישר בית המשפט העליון את הרשעתו והפחית את עונשו לשבע שנות מאסר. במקביל, ההליך הפלילי האמריקני המשיך להתקדם. בפברואר 2018 הוגש נגדו בפלורידה כתב אישום פדרלי בן 32 סעיפים, בין היתר בגין העברת איומים בין־מדינתיים, פגיעה בחופש הפולחן ואיומי פצצה.
אחת הנקודות המשמעותיות בתצהיר נוגעת למגעים בין ישראל לארה״ב בסוף 2019. לפי אולסון, בפגישות שקיימו נציגי משרד המשפטים האמריקני עם עמיתיהם הישראלים בירושלים בדצמבר אותה שנה, לחצו האמריקנים על ישראל לפעול בעניין בקשת המעצר הזמני.
אולם נציגי משרד המשפטים הישראלי אמרו כי הסיכוי שישראל תסגיר את קידר לארצות הברית נמוך, בין היתר בשל גילו בעת ביצוע חלק מהעבירות, העובדה שהיה בישראל בזמן ביצוע המעשים וההליך הפלילי שהתנהל נגדו בישראל. לפי אולסון, אנשי משרד המשפטים הישראלי הסבירו כי הם מפרשים את הוראת ה-Prior Prosecution (תביעה קודמת) באמנת ההסגרה בין ישראל לארה״ב כמחסום להסגרתו של קידר, משום שהוא כבר נשפט בישראל בגין התנהלות דומה לזו שבבסיס האישומים האמריקניים. במילים אחרות, לפי התיאור האמריקני, ישראל לא אמרה רק שהיא אינה מבצעת את בקשת המעצר - אלא הציגה את ההליך הפלילי הישראלי כגורם מרכזי שעלול למנוע את ההסגרה.
מאמץ מתמשך
גם לאחר הרשעתו בישראל לא הסתיים המאמץ האמריקני. לפי התצהיר, בין 2017 ל-2019 ניסו אנשי ה-OIA להגיע להסדר כולל בין ישראל לארה״ב. בשנת 2020 חודשו המגעים, וב-2021 הודיע משרד המשפטים הישראלי כי משפחת קידר אינה מעוניינת בדיונים על הסדר כזה. ב-2021 אף ביקשו האמריקנים להעביר לוועדת השחרורים בישראל מכתב הקורא להמשך מעצרו של קידר. משרד המשפטים הישראלי הודיע ל-OIA כי העביר את המכתב לוועדה.
גם במרץ 2023, בפגישות בירושלים, חזרו האמריקנים ודרשו מישראל לפעול בעניין בקשת המעצר הזמני שהוגשה ב-2017. לקראת שחרורו של קידר ב-2024 ניסו האמריקנים לבדוק האם ניתן יהיה להתגבר על מכשול ה-Prior Prosecution באמצעות אישומים אמריקניים המתייחסים למעשים שלא נכללו בהליך הישראלי.
"ההאקר מאשקלון" בבית משפט בישראל בשנת 2018
(צילום: ליהי קרופניק )
ב-28 באוגוסט 2024 הודיע משרד המשפטים הישראלי, לפי התצהיר, כי ארבעה אירועי "סוואטינג" - מעשה קונדס פלילי ומסוכן שבו אדם מדווח במרמה למשטרה או לשירותי החירום על אירוע חירום חמור (כמו בן ערובה, רצח או פצצה) בביתו של אדם אחר, כדי לגרום להקפצה של יחידת משטרה מיוחדת (כמו ה-SWAT בארצות הברית) - שנכללו בכתב האישום האמריקני לא נכללו בכתב האישום הישראלי. האמריקנים ביקשו לקבל הבהרות נוספות, ובאוקטובר 2024 אישר ה-FBI כי הראיות התומכות בארבעת האישומים הללו הושגו בישראל. אלא שלפני שהבדיקה הושלמה, התברר כי קידר כבר עזב את ישראל. ב-4 בנובמבר 2024 הודיע משרד המשפטים הישראלי לאמריקנים כי קידר עזב את ישראל ב-27 ביוני 2024 ולא שב אליה. באותו שלב, לפי אולסון, משרד המשפטים הישראלי עדיין לא מסר עמדה סופית בשאלה אילו מהאישומים האמריקניים ניתנים להסגרה.
עו״ד ניר יסלוביץ, אשר ייצג בעבר את קידר ומומחה למשפט בינלאומי, אומר כי "התצהיר מעניק לראשונה אישור רשמי לטענה שהעליתי לאורך כל הדרך: ארצות הברית ביקשה מישראל לעצור את מר קידר לצורך הסגרתו כבר באפריל 2017", מסר יסלוביץ. לדבריו, "ישראל לא ביצעה את הבקשה, ובהמשך הבהירה כי הסגרתו מנועה בשל העמדתו לדין בישראל בגין אותה מסכת עובדתית. לפיכך, מדובר בדחייה הלכה למעשה של בקשת ההסגרה". יסלוביץ מוסיף: "המשך רדיפתו של מר קידר לאחר שריצה את עונשו בישראל מנוגד, לדעתי, לעקרונות יסוד של צדק, הגינות משפטית וכיבוד ההליך שהתקיים במדינה ריבונית".
