מדובר על אחת ההתמכרויות שבנוגע אליהן קיים קשר נרחב של שתיקה, אך המבוכה סביב הנושא מביאה לא רק לקושי בהתמודדות עם הבעיה, אלא גם למענה לקוי וחסר מבחינת הממסד ומערכת הבריאות.
במאי האחרון פורסם כי בשנים האחרונות חלה עלייה של 34 אחוזים בהתמכרות לפורנוגרפיה, אך מנתונים חדשים של המרכז הישראלי להתמכרויות שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet עולים נתונים מעניינים באשר לפילוח המכורים לפורנוגרפיה. אחת הסיבות לזינוק בשיעורי ההתמכרות לפורנוגרפיה היא משבר הקורונה שחייב רבים מאיתנו להישאר בבית לאורך פרקי זמן ארוכים במיוחד.
"הקורונה שינתה הרבה מאוד", אומר פרופסור שאולי לב-רן, מייסד-שותף והמנהל האקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות. "ככל שיש יותר מצוקה רגשית ונפשית, לנו כבני אדם יש יותר צורך לברוח לפעולות שמרגיעות אותנו באופן מיידי, גם אם זה גורר בעיות ארוכות טווח".
להתמכרות לפורנוגרפיה השלכות רבות על התפקוד היומיומי, אבל לא רק. "במקרים קיצוניים מדובר על התמכרות שגוזלת המון זמן וגורמת לאדם לפגיעה תפקודית משמעותית, כי הוא מבלה הרבה זמן בצפייה במקום לעבוד או לישון. לרוב ההפרעות הן במישורים פחות קיצוניים, כמו מערכות יחסים אינטימיות ויחסי מין. אנחנו רואים את זה בקרב צעירים שכל החשיפה שלהם למין היא דרך פורנוגרפיה, וזה מתבטא בחרדת ביצוע מאוד גדולה ואכזבה מהמציאות. כשאני צופה בפורנוגרפיה אני לא לוקח סיכון, וככל שאמנע מיצירת קשר כי אני צריך להסתכן, אני חוזר להתנהגות הכפייתית, והחרדה וההימנעות גוברות".
זה בדיוק מה שקרה לאורי לביא, נגמל לשעבר וכיום מלווה גברים בתהליך הגמילה שלהם. "נחשפתי לפורנו בגיל ההתבגרות וזה מאוד מהר תפס אותי", הוא מספר. "בסביבות גיל 20 הבנתי שאני קצת ביישן עם נשים ושאני לא מאוד אקטיבי בתחום הזה כי משהו שם סגור אצלי, ואני גם רגיל לקבל מענה ממקום אחר. אם אני יכול לסגור את הערב עם עצמי אז אין לי מוטיבציה לצאת החוצה ולקחת את הסיכונים. הדבר הנוסף שגורם לזה להיות ממכר זה כמובן הזמינות.
"אחרי הרבה שנים בטיפול הבנתי שזה לא עושה לי טוב. יש לזה כל כך הרבה השפעות והשלכות על החיים, על האנרגיה, על היומיום, על התחושה שלך בעולם, על חוויית המציצנות שזה מרגיל אותך אליה. אני מרגיש שיש קשר שתיקה סביב העניין הזה. רוב הגברים שהגיעו אליי היו בסביבת גילי ה-30 וה-40, אנשים שהדבר הזה הרס להם את החיים. אני מדבר על אנשים שפיטרו אותם מהעבודה כי תפסו אותם עם פורנו. חלקם סיפרו שזה כמו הרואין".
ברקע קשר השתיקה והמבוכה, המענה הטיפולי מצד הממסד כמעט ולא קיים. "לצערי יש כיום פער עצום בין הצורך בטיפול לבין המענים הטיפוליים, במיוחד לנוכח השכיחות הגבוהה של התופעה", מוסיף פרופ' לב-רן. "הדבר עצוב במיוחד מכיוון שישנם טיפולים יעילים בהפרעות הנלוות כמו דיכאון וחרדה, הפרעת קשב ועוד, לצד טיפול ייעודי בהתמכרות שכולל מרכיבים רגשיים, קוגניטיביים ושיקומיים. ישנו מספר קטן מאוד של מסגרות ציבוריות שמציעות טיפול ייעודי להתמכרות לפורנוגרפיה ולמין, ומרבית האנשים מחפשים מענה במסגרות פרטיות, שם לא ברור תמיד מה ההכשרה והידע המקצועיים של המטפלים".
בהשתלמות ייעודית שעורך בימים אלה המרכז הישראלי להתמכרויות לטיפול במין ופורנוגרפיה, מקבלים מטפלים שעובדים במערכות בריאות הנפש, הרווחה והחינוך כלים שיסייעו להם לתת מענה גם למטופלים שמתמודדים עם התמכרות.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי לא קיימת במשרד תוכנית ייעודית לטיפול במכורים לפורנוגרפיה.
