בחוג התנ"ך שנערך היום (שלישי) לציון צום עשרה בטבת מתח נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקורת על ועדת החקירה הפוליטית שמקדמת הממשלה לבחינת מחדל 7 באוקטובר. "צריך לתחקר באופן מלא, מעמיק וממלכתי, על פי החוק הקיים - חוק ועדות חקירה - את האסון הנורא של 7 באוקטובר, ואת המחדל וליקוי המאורות שהוביל אליו", אמר הרצוג.
דברי הרצוג בחוג התנ"ך
(צילום: רועי אברהם)
"הכאב של אזרחים, משפחות וקהילות בישראל הוא עצום - הם רוצים תשובות, ומגיעות להם תשובות. הכנסת גורמים פוליטיים כמרכיבי הוועדה, ובמיוחד בעיצומה של שנת בחירות, עלולה לפגוע באופן משמעותי בתהליך החשוב הזה ובאמון בו", הוסיף.
לדבריו, "ואם חפצי חיים אנחנו להמשיך ולבנות שוב ושוב מחדש, את ירושלים, את מערב הנגב, את הצפון, אותנו - את המדינה כולה: נזכור שמה שחשוב הוא לא להתעלם מן העבר, אלא ללמוד ממנו ולהשתפר כל הזמן".
"עשרה בטבת מלמד אותנו אמת לא נוחה: אסון לאומי איננו מתחיל ביום שבו הכול מתמוטט", המשיך הרצוג. "הוא מתחיל ביום שבו מפסיקים להקשיב - ביום שבו אנחנו מפסיקים להקשיב לקולות מתוכנו, וביום שבו אנחנו מפסיקים להקשיב לקולות האויב, ביום שאנחנו מפסיקים לראות את המציאות נכוחה או מפסיקים לרצות לראות אותה כפי שהיא".
עוד הוסיף כי "אסון לאומי מתחיל כאשר סימנים מוקדמים נתפסים כרעש מיותר, כאשר התרעות נתפסות כהפרעה לשגרה, כאשר מי שמזהיר נתפס כמי שחותר, מגזים או לא מבין את התמונה, כמו שאומרים. כאשר - כפי שלמדנו על בשרנו - מתעלמים מהתרעות של תצפיתנית או נגדת שמציבות תמרורי אזהרה מטלטלים בנוגע לאויב שנערך למתקפה".
לסיום אמר: "דווקא אחרי האסון הלאומי של טבח 7 באוקטובר, שמחת תורה, דווקא מתוך הכאב אנחנו נדרשים לבניין משותף, ולמענו - אנחנו נדרשים לגבורה מסוג אחר. לא רק גבורה של לוחמים בשדה הקרב, אלא גם גבורה אזרחית, מוסרית, הנהגתית. הגבורה לשוחח, לדון ולהתווכח, גם כשזה קשה. הגבורה לומר אמת גם כשהיא לא פופולרית, ולצידה - הגבורה להקשיב גם כשהדברים קשים ומטלטלים. הגבורה להבין שהאיום הגדול ביותר על חברה הוא איננו תמיד זה שמחוץ לחומות - אלא זה שמתגנב פנימה כאשר החומות עוד עומדות - והוא מפלג, מקטב, מבקש להרחיב את הסדקים, ולהפוך אותם לתהומות.
"הגבורה להבין ששיח גס ובוטה, שמגיע לא אחת לאלימות מילולית של ממש - ובמיוחד מצד נבחרי ציבור כלפי משרתי ציבור מסורים - מקרב אותנו אל פי התהום בואכה אסון לאומי נוסף. את השיעור הזה אנחנו לומדים מעשרה בטבת, מההיסטוריה הרחוקה וגם מזו הקרובה".
ח״כ אריאל קלנר, יוזם ומגיש החוק לוועדת חקירה זו, הגיב לנשיא המדינה: ״כבוד הנשיא, אתה אמור להיות הנשיא של כל העם, ללא יוצאים מן הכלל - ללא אזרחים סוג ב׳ ובטח לא משפחות שכולות סוג ב׳. אתה יודע שבין אלפי המשפחות השכולות, משפחות החטופים, הפצועים, המילואימניקים ושאר תושבי ישראל, יש חלקים עצומים שלא ייתנו אמון בוועדה המכונה ׳ממלכתית׳, אשר בה השופט יצחק עמית ממנה את כל חבריה. זו תהיה ועדה שלא תחקור את נזקי קמפיין פירוק הצבא ולא את השפעות התערבות בג״ץ במדיניות הביטחונית של ישראל״.
לדבריו, ״לפי החוק שאני הבאתי, לכל אזרחי המדינה, מכל הגוונים והסוגים, יהיה לפחות אדם אחד שייצג אותם בוועדה. אין הבדל בין דם לדם ואין הבדל בין שכול לשכול. אל תיתן ידך למהלך שיגרום לקורבנן היקר מכל של משפחות שכולות רבות להיות שקוף בעיניך. אל תיתן ידך למהלך בו תקום ועדה שהם ימודרו ממנה ושאלותיהן ישארו ללא מענה״. ח״כ קלנר הוסיף כי ״רק במסגרת הוועדה הממלכתית-לאומית כולם ייחקרו, לאף אחד לא תינתן חסינות ולא יהיה אדם אחד שיוכל להחליט עבור כולם מי ייחקר ומי לא, ואיזו שאלה תישאל ואיזו תישאר לנצח מוסתרת. אתה הנשיא של כולם ועם כל הכבוד - עליך גם להתנהג כך״.
בתוך כך, הממשלה ביקשה הערב הארכה של שבועיים בתשובתה לוועדת חקירה ממלכתית, בטענה שהיא אמורה לדון בנושא השבוע. מנגד, כלל המשיבים בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית פנו באופן משותף לבג"ץ בדרישה לא לקבל את בקשת הממשלה.
ביום רביעי בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לאירועי הטבח שאירע לפני יותר משנתיים וחודשיים, ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. חברי "מועצת אוקטובר", שמאגדת משפחות שכולות, שורדי שבי ושורדי הטבח, הגיעו למשכן הכנסת כדי למחות על המהלך, חלקם בדמעות. הם ניסו לשכנע חברי קואליציה להתנגד לחוק.
בהמשך מסרו חברי "מועצת אוקטובר" כי "הכנסת הצביעה בעד טיוח, בעד מחיקת האמת, בעד דריסת זכר הנרצחים, החללים, החטופים, החיילים והאזרחים שננטשו ב-7 באוקטובר. הם ידעו שזו לא ועדת חקירה אלא ועדת בריחה, שזו לא חקירת מחדל אלא מנגנון הגנה עצמית של שלטון מפוחד. הם ידעו שהם מצביעים כדי שהנחקרים ימנו את החוקרים - כדי שהאמת לא תצא לאור".
