אסתר ראקוב-מלט שבעלה בניהו ז"ל נרצח ביום שישי בפיגוע הירי בשומרון, החליטה אתמול (שני) כי לשבת שבעה ולקבל את המנחמים, במקום בו נפל בעלה. "את בניהו הכרתי מאז גיל 18", היא אמרה ל-ynet. "הוא היה איש של חיבורים ועשייה שחלם ולחם. איש צבא וביטחון שהיו בראש מעייניו. לצד זה הוא היה חקלאי בנשמתו שהגיע ממשפחה של חקלאים. והיה איש שטח מטורף שהכיר כל אבן וכל גבעה - והכל בלי פרובוקציות"
רס"ר (במיל') בניהו מלט ז"ל, תושב חוות גלעד, חבר כיתת הכוננות ואחראי החקלאות במקום, היה בן 32 במותו. הוא הותיר אחריו אלמנה ושתי בנות. האירוע החל לאחר שקבוצת מטיילים ישראלים הותקפה באזור הכפר תל. מלט מיהר למקום כדי להגיש סיוע, ואחד הפלסטינים שנכח במקום חטף נשק וירה למוות במלט וברס"ן יובל עזרא. המחבל חוסל מיד לאחר מכן והכוחות השיבו את הנשק שנחטף.
אסתר, דוקטורנטית לארכיאולוגיה, סיפרה: "בניהו היה ב-200% על המשימות. בבית הוא היה אבא מדהים לבנות, הוא היה עובד עם הנוער בחוות גלעד עם דוגמה אישית יוצאת דופן. פשוט חיבר אותם ברגליים עם הסברים וחיבור שורשי".
בניהו שירת במילואים בחטיבה 16, שמורכבת מיוצאי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל. מאז תחילת המלחמה הוא שירת במילואים במשך תקופה ממושכת ושימש בפועל כקצין בפלוגה. בשל תרומתו ליחידה, מפקדיו הוציאו אותו לקורס קצינים במילואים, אך יומיים לפני סוף הקורס הוא הודח בטענה שלא עבר את "בוחן לורן", הבודק את הכשירות הגופנית.
רס"ן יובל עזרא ורס"ר בניהו מלט שנהרגו בפיגוע
(קרדיט: מתוך אתר צה"ל, TPS)
תיעוד מהעימות בחוות גלעד שבו נורה למוות בניהו מלט
אסתר מסרבת להבליג על היחס לו זכה בעלה וטוענת כי 10 צוערים שהשתתפו בקורס דווקא סיימו אותו בהצלחה למרות שגם הם לא עברו את המבחן הגופני. "מה שקרה שם זה עוול, ואני הולכת לתקן את זה", היא אמרה בפסקנות. "המג"ד והמפקדים שלו במילואים אמרו לי אישית שהם יילחמו שזה יטופל וגם תא"ל קובי הלר, מפקד אוגדת יהודה ושומרון, התחייב שהוא יפעל לטובת העניין הזה".
אסתר מציינת כי אין לה ביקורת על התפקוד של הצבא בזמן הפיגוע, למרות שלטענתה היו כשלים של הכוחות בשטח. לדבריה: "במהלך האירוע בניהו הצליח להשיב אש, אך כתוצאה מהפגיעה בו הוא איבד הרבה דם, ומותו נקבע זמן קצר לאחר מכן. היו מספר מחדלים - הכוח לא הכיר את השטח ולקח לו זמן להגיע לזירה, האזרחים היו ללא הכשרה רפואית, ולקח זמן עד הפינוי".
האלמנה וחלק מהנהגת המתיישבים ביו"ש, סבורים שאפשר היה למנוע את הפיגוע. "הרבש"ץ ובניהו ניסו בהתחלה להדוף את המחבלים, כי הם חששו לירות - חייבים לשנות את הוראות הפתיחה באש. יש פה אנשים שחוששים לירות במחבלים, וזה נובע מחוסר גיבוי ורוח המפקד שחייבים להשתנות.
אסתר ראקוב-מלט יושבת שבעה במקום בו נרצח בעלה
(צילום: רפי קוץ)
"בעבר פוטר הרבש"ץ של היישוב יצהר כי הוא ירה באוויר, ויש תושב היישוב שלנו שיותר משנה נמצא במעצר בית ונשקו נלקח ממנו, כי הוא פצע מחבל - אלה שניות של חיים ומוות וכל האירועים האלה משפיעים בצורה תודעתית על הכוחות שנמצאים בשטח".
לפני שבוע וחצי כילתה שריפה כ-30 בתים ועסקים בחוות גלעד. ביישוב קיימו דיון, במהלכו בניהו וחבריו דנו באפשרות של הקמת נקודות התיישבות נוספות באזור. "הרבש"ץ שלף אותו במהלך הישיבה וסיפר לו שיש אירוע וצריך אותו", אמרה אסתר.
למרות האסון הכבד, לאסתר יש מסר שחשוב לה להעביר: "בניהו לא עמד במקום - גם אחרי קורס הקצינים שאותו לא סיים, הוא המשיך לתפקד כקצין. אחרי שהייתה השריפה, הוא חשב איך לתקן ולבנות. הוא תמיד התקדם קדימה וחשב איפה אפשר לטעת עוד עץ ואיפה אפשר להתקדם בעוד דונם".
