נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עצר את התמיכה האמריקנית ופרש מ-66 ארגונים, סוכנויות ומוסדות בינלאומיים. כך הודיע הלילה (בין רביעי לחמישי) הבית הלבן.
המהלך מסמן נסיגה משמעותית נוספת משיתופי פעולה גלובליים מצד הממשל האמריקני, בטענה כי גופים אלו מקדמים "אג'נדות פרוגרסיביות", לוקים בניהול כושל או "פועלים בניגוד לאינטרס הלאומי האמריקני". הרשימה כוללת 31 ארגונים וסוכנויות של האו"ם ו-35 ארגונים בינלאומיים עצמאיים, שחלקם בעלי רגישות גבוהה לישראל.
מזכיר המדינה מרקו רוביו פרסם מיד בתום החתימה על הצו הצהרה שבה הבהיר כי הממשל רואה במוסדות אלו גופים "בזבזניים, לא יעילים ומזיקים". לדברי רוביו, ארה"ב לא תמשיך להזרים את "הדם, הזיעה והמשאבים של העם האמריקני" למוסדות שאינם מעניקים תמורה ואף מאיימים על הריבונות האמריקנית. הוא ציין במפורש את התנגדות הממשל ליוזמות של גיוון, שוויון והכלה (DEI), וקמפיינים ל"שוויון מגדרי".
המהלך זוכה לתגובות מעורבות מצד גורמים ישראלים, ויש הרואים בו צעד חיוני לדה-לגיטימציה של גופים הנחשבים עוינים ואובססיביים כלפי המדינה. על פי גישה זו, יציאת המעצמה החזקה בעולם מהארגונים הללו הופכת אותם ללא רלוונטיים, "מייבשת" את תקציביהם ששימשו לעיתים לניגוח ישראל, וחושפת את פרצופם האמיתי כמועדונים של מדינות אנטי-מערביות. מאידך, גורמים משפטיים ובטחוניים מביעים חשש מגישת "הכיסא הריק": ללא הנוכחות האמריקנית הממתנת בחדר, החשש הוא כי מוסדות אלו יקצינו עוד יותר את פעילותם ללא כל רסן.
ברשימת הארגונים בולט משרד הנציגה המיוחדת לאלימות מינית באזורי סכסוך, שהיה הגורם המרכזי באו"ם שאימת בדוח רשמי את פשעי המין של חמאס ב-7 באוקטובר. יציאת ארה"ב ממשרד זה, לצד הפרישה מארגון הנשים של האו"ם (UN Women), שהואשם בגרירת רגליים בגינוי הטבח, מסירה למעשה את הגב המערבי מגופים אלו - ומותירה אותם חשופים ללחצים פוליטיים אנטי-ישראליים.
3 צפייה בגלריה
רוביו. "לא נמשיך להזרים את הדם, הזיעה והמשאבים שלנו למוסדות שאינם מעניקים תמורה ואף מאיימים על הריבונות האמריקנית"
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
עוד ברשימה משרד הנציג המיוחד למזכ"ל האו"ם לילדים וסכסוך מזוין. זהו הגוף שאחראי על הפקת הדוחות השנתיים הבודקים פגיעה בילדים באזורי מלחמה, והוא הגורם שעומד מאחורי הדיונים החוזרים ונשנים על הכנסת צה"ל ל"רשימה השחורה" של האו"ם. היעדר נוכחות והשפעה אמריקנית במוקד כוח זה עלול להקל על הפלסטינים וארגוני זכויות אדם לדחוף להחלטות קשות נגד ישראל, ללא גורם מרסן שיבלום או ירכך את הניסוחים.
ארה"ב הפסיקה גם את המימון לקרן האו"ם לבניית שלום (Peacebuilding Fund) ולקרן הדמוקרטיה, המזרימות כספים לארגוני חברה אזרחית פלסטיניים וישראליים. כמו כן, נרשמה נסיגה מקרן Education Cannot Wait, שהייתה צפויה להיות דומיננטית בשיקום מערכת החינוך בעזה, ומתוכניות האו"ם להתיישבות (UN-Habitat), שמפעילה פרויקטים של דיור בשטחים פלסטיניים ומפרסמת דוחות ביקורתיים על הבנייה בהתנחלויות.
יחד עם עזיבת הוועדה הכלכלית למערב אסיה (ESCWA) בביירות - שמפרסמת דוחות רשמיים על השלכות הכיבוש הישראלי - ו-ועידת הסחר (UNCTAD) המנתחת את "מחיר הכיבוש", וושינגטון מותירה את הזירות הללו בשליטה מוחלטת של גורמים לא ידידותיים לישראל, ללא יכולת וטו או ריכוך מבפנים. גם ההגנה המשפטית על ישראל תיפגע כשארה"ב תפסיק את חברותה בוועדה למשפט בינלאומי (ILC), הגוף שמנסח את הכללים שעל בסיסם נשפטים סכסוכים בהאג ומפרש מונחים כמו ״כיבוש״ ו״מידתיות״, וכן בוועדת ונציה המייעצת בנושאי דמוקרטיה וחוקה.
בנוסף, ארה"ב תפסיק את חברותה בפורום הגלובלי למאבק בטרור (GCTF) ובברית הציוויליזציות, צעד שעלול לפגוע בתיאום הבינלאומי במניעת מימון טרור. היא גם תפרוש ממרשם האו"ם לנשק קונבנציונלי (UNROCA), מנגנון השקיפות שנועד להבדיל בין מדינות דמוקרטיות למשטרים המפיצים נשק לטרור. קריסתו הצפויה של הארגון עשויה לפגוע ביכולת להפעיל לחץ בינלאומי על איראן לחשוף את העברות הנשק שלה.
בזירה הגלובלית, הפרישה מאמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC) מהווה מכה אנושה להסכם פריז, ומצטרפת לעמדותיו של טראמפ שהגדיר את משבר האקלים כהונאה. רוב ג'קסון, יו"ר פרויקט הפחמן הגלובלי, הזהיר כי הנסיגה "מעניקה למדינות אחרות תירוץ לעכב את הפעולות וההתחייבויות שלהן". במקביל, בוטלה החברות בקרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA), שהואשמה על ידי רפובליקנים בסיוע להפלות בכפייה בסין. הפלסטינים הם צרכנים משמעותיים של שירותי הקרן, וקיצוץ המימון צפוי להחריף את המצב ההומניטרי בעזה וביהודה ושומרון.
לצד כל אלה, רשימת הארגונים כוללת גם גופים טכניים וספציפיים מאוד כמו הוועדה הבינלאומית לכותנה, קבוצת הלימוד הבינלאומית לעופרת ואבץ וארגון העצים הטרופיים.
המהלך הנוכחי מצטרף לשורה של צעדים דומים שבהם נקט ממשל טראמפ, בהם סגירת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID), והשהיית התמיכה בארגון הבריאות העולמי (WHO), אונר"א, מועצת זכויות האדם של האו"ם ואונסק"ו. ההחלטה צפויה לגרור קיצוצים משמעותיים בכוח האדם ובתוכניות של האו"ם וארגונים נלווים, הנשענים באופן מסורתי על התקציב האמריקני.
ארגונים לא ממשלתיים רבים כבר דיווחו על סגירת פרויקטים בעקבות הקיצוץ בסיוע החוץ. מחלקת המדינה ציינה כי הסקירה נמשכת, וייתכנו פרישות מארגונים נוספים בהמשך. במקביל לפרישה, גורמים בממשל ציינו כי בכוונתם למקד את המשאבים בהרחבת ההשפעה האמריקנית בגופים קובעי תקנים שבהם מתקיימת תחרות מול סין, דוגמת איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי.
