כתבתי כבר בעבר, והריני שב וכותב. לבנון מעולם לא הייתה מדינה, ולמרבה הצער, ככל הנראה גם לעולם לא תהיה.
לבנון היא יצור מלאכותי שהוקם בהינף עיפרון בלתי מחודד אשר היה נתון בידיהן הגסות של שתי מעצמות אימפריאליסטיות, אשר דבר , מלבד האינטרסים שלהן, לא הנחה אותן. לבנון היא אוסף של דתות, עדות ומפלגות אשר דבר אין בינהן, זולת שנאה ועוינות שנמשכת כבר דורות. גם נאמנות אזרחיה נתונה קודם כל לספונסרים חיצוניים, מי לצרפת, שכבר אכזבה את אוהדיה המרונים, מי את סעודיה התומכת בעיקר בסונים, ובראש כולם, העדה השיעית התומכת באיראן, ונתמכת על ידה. האחדות היחידה הקיימת בלבנון נמצאת רק במילות הפתיחה של ההמנון הלאומי "כולנו למולדת, כולנו לדגל".
ממשלת לבנון בראשות נשיאה ג'וזף עאון הנה גוף חסר כוח וסמכות, ואילו צבא לבנון , אשר מרבית חייליו הם בני העדה השיעית, לא יעשה צעד אשר נוגד לדעתם את אינטרס העדה.
איני יודע מי הוא זה שהגה את רעיון כניסת ישראל ולבנון למשא ומתן לשלום. אבל אני קובע נחרצות כי קיימות רק שתי אפשרויות, או שהיוזם הוא נוכל, שבמקרה זה זו לבנון, או האפשרות השנייה שמדובר בתמים, שלא לומר טיפש. מאחר שראש ממשלתנו מר נתניהו ,הוכיח עד היום כי טיפש איננו, הרי שהחשוד המיידי הנה ממשלת לבנון הנכלולית.
ההיסטוריה מוכיחה כי לבנון כבר הבינה מזמן שישראל סובלת מתסביך של רצון לשלום ולהכרה בכל מחיר, ואף מוכנה לשלם תמורת הבטחות לשלום, כל מחיר שיידרש. אינני מתנגד לשלום עם לבנון ועם כל מדינה ערבית אחרת. ההפך הוא הנכון. אני רק מתנגד לתשלום מראש שאנו נדרשים לשלם תמורת שקט ועבור סימנים ורמזים על שלום הנמצא מעבר לאופק, והגעתו מתמהמהת. למי מאתנו שכבר הספיק לשכוח, ב-1982 בתמיכת יועציהם הכושלים של בגין ושרון מקרב אנשי אגף תבל של המוסד, צה"ל כבש את ביירות וטהר אותה מארגוני המחבלים הפלסטינים. השלום שהובטח בתמורה נמוג, עוד בטרם נרצח הנשיא בשיר ג'ומייל, שעל כידוני צה"ל נבחר לנשיאות.
והשלום מאן להגיע
בשנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה, אשר פרצה בעקבות פרובוקציה של חיזבאללה התקבלה החלטת או"ם 1701 אשר הבטיחה את השקט בגבול הצפון, פסגת השגיה של שרת החוץ לבני. ואכן, כידוע לכולנו, "השקט אכן נשמר".
תשלום נוסף אותו שילמה ישראל תמורת השלום הנכסף, היה הוויתור על שטחי מים ריבוניים שבהם אמור היה להימצא גז. והשלום מאן להגיע.
מבצע שאגת הארי גרם ללבנון נזקים והפסדים קשים אשר יידרשו שנים רבות וממון אדיר כדי לשקמם, וגם זה בספק
מבצע שאגת הארי גרם ללבנון נזקים והפסדים קשים אשר יידרשו שנים רבות וממון אדיר כדי לשקמם, וגם זה בספק. ממשלת לבנון החפצה בהפסקת ההתקפות, מבינה כי אין ביכולתה למלא את הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו. ואז היא פונה לדרך המוכרת הישנה והטובה. והיא, הצעה לניהול מו"מ לשלום עם ישראל.
יאיר רבידכולי תקווה כי ראש הממשלה למד מנסיון קודמיו ויסיק את המסקנות הנדרשות. אינני מצפה שההצעה למו"מ תידחה על הסף. אם הלבנונים מציעים מו"מ לשלום יש לקבל את ההצעה ולפתוח בשיחות. אולם בה בעת לזכור כי ע"פ חוקי המזרח התיכון המו"מ והצעות השלום הם נשקו של החלש, וכאשר הוא מנופף בו אין זאת בהכרח משום כוונה להשתמש בו. ועל כן , ישראל חייבת להמשיך ולהכות בחיזבאללה, ולפגוע בתשתיות של הישות הלבנונית. רק פגיעה אנושה בכל לבנון, תגרום לצמיחת אופוזיציה מקרב העדה השיעית, אשר כל יום הולך וגדל מספרם של אנשים מעדה זו המבינים כי חיזבאללה מובילם לכליה.
יאיר רביד (רביץ) היה בעבר מפקד מרחב צפון של יחידת 504 וראש השלוחה המבצעית של המוסד בבירות
