5 צפייה בגלריה
אהוד ברק עם יאסר עראפת וביל קלינטון בקמפ דיוויד
אהוד ברק עם יאסר עראפת וביל קלינטון בקמפ דיוויד
ישראל הסכימה לוותר על חלק מריבונותה בעיר העתיקה, ודרשה לקבל אחוזים משטחי הגדה ללא חילופי שטחים. ערפאת, קלינטון וברק בשנת 2000
(צילום: AP)
ארכיון המדינה פרסם היום (ראשון) לראשונה את התשובה הישראלית הרשמית למתווה קלינטון שהוצג בדצמבר 2000 כתוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המסמך העלה כי ישראל הסכימה לוותר על חלק מריבונותה בעיר העתיקה ואזור הר הבית, ודרשה לקבל שמונה אחוזים משטחי הגדה ללא חילופי שטחים.
לעיון במסמך המלא - לחצו כאן
מסמך התשובה הישראלי הרשמי הוא חלק מתיק הארכיון של נח כינרתי ז"ל, שהיה יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות והיה חבר במנהל המשא ומתן של ישראל לשיחות. המסמך הישראלי הוא למעשה תשובה לרעיונות של הנשיא קלינטון.
5 צפייה בגלריה
תשובת ממשלת אהוד ברק למתווה ביל קלינטון להסדר קבע עם הפלסטינים
תשובת ממשלת אהוד ברק למתווה ביל קלינטון להסדר קבע עם הפלסטינים
"הארמנים אינם ערבים". התשובה הישראלית שנשלחה לקלינטון
(צילום: ארכיון המדינה)
5 צפייה בגלריה
תשובת ממשלת אהוד ברק למתווה ביל קלינטון להסדר קבע עם הפלסטינים
תשובת ממשלת אהוד ברק למתווה ביל קלינטון להסדר קבע עם הפלסטינים
בהערות נכתב כי מדובר ב"חלוקת ריבונות דה פקטו בהר הבית". מתוך המסמך
(צילום: ארכיון המדינה)
מהמסמך עולה כי ישראל הסכימה לוותר על ריבונותה בחלק מהעיר העתיקה וברחבת המסגדים בהר הבית. קלינטון הציע שהחלקים הערביים בירושלים יהיו חלק מהמדינה הפלסטינית, והחלקים היהודיים יהיו חלק ריבוני של מדינת ישראל. לפי המסמך, ישראל הסתייגה מההצעה של קלינטון שהרובע הארמני יהיה חלק מהמדינה הפלסטינית. במסמך נכתב ש"הארמנים אינם ערבים", והוצע לקבוע את העיקרון ש"כל מה שמשער יפו ישר ושמאלה יהיה פלסטיני, וכל מה שימינה (הרובע היהודי והרובע הארמני) יהיה ישראלי".
לגבי הר הבית והאגן הקדוש - ישראל הסכימה לוותר על ריבונותה על הר הבית באזור המסגדים ודרשה ריבונות בכותל, במנהרת הכותל, המחכמה, נקבת השילוח, עיר דוד והר הזיתים. במסמך התשובה ישראל הסתייגה מכך שקלינטון לא קיבל את העיקרון שהחלקים הללו יהיו בריבונות ישראלית, וציינה גם כי "לא התקבלה ההכרה הפלסטינית בנרטיב היהודי ביחס להר הבית". בהערות נכתב עוד כי מדובר ב"חלוקת ריבונות דה פקטו בהר הבית".
באשר לטריטוריה, ישראל דרשה לקבל שמונה אחוזים משטחי הגדה כולל חכירה ללא חילופי שטחים. היא הסכימה שחילופי השטחים באזור עזה לא יוכלו לעלות על שני אחוזים.
מהמסמך עולה בנוסף כי דרישת ישראל לדחות את יישום הריבונות הפלסטינית בבקעה עד לתום ההיערכות הסופית הייתה "חסרת סיכוי". ישראל גם טענה שהעיקרון של העברת החלקים הערביים לפלסטין יוצרים בעיות רציפות קשות וכי יידרשו הסדרים מיוחדים. בנוסף עלה מהמסך שישראל ויתרה על הדרישה שלה כי הריבונות הפלסטינית תהיה מוגבלת לשכונות הקרובות לעיר העתיקה.
במסמך צוין בנוסף כי דרישתה של ישראל שהכוח הבינלאומי יתפרס רק בבקעת הירדן ובגבול עזה מצרים לא התקבלה, וכי הצעת האמריקנים הייתה שהכוח יהיה פרוס גם במערב המדינה הפלסטינית, קרי - בגבול שבין המדינה הפלסטינית למדינת ישראל.
5 צפייה בגלריה
מסמך המפרט את הערות ישראל להצעת הנשיא ביל קלינטון להסדר קבע עם הפלסטינים
מסמך המפרט את הערות ישראל להצעת הנשיא ביל קלינטון להסדר קבע עם הפלסטינים
סעיפים על הטריטוריה, ירושלים, הביטחון והפליטים. מתוך המסמך
(צילום: ארכיון המדינה)
5 צפייה בגלריה
קלינטון דחה את הצעת ישראל שמקומות קדושים בגדה יהיו בריבונותה. מתחם קבר רחל, בפאתי בית לחם
קלינטון דחה את הצעת ישראל שמקומות קדושים בגדה יהיו בריבונותה. מתחם קבר רחל, בפאתי בית לחם
קלינטון דחה את הצעת ישראל שמקומות קדושים בגדה יהיו בריבונותה. מתחם קבר רחל, בפאתי בית לחם
(צילום: ישראל ברדוגו - ישראל באוויר)
המסמך הישראלי שנחשף בארכיון המדינה כולל גם מכתב ששיגר בינואר 2001 ראש הלשכה של רה"מ, גלעד שר, ליועץ לביטחון לאומי של קלינטון, סנדי ברגר. במכתב כתב שר שהממשלה רואה ברעיונות של קלינטון בסיס למשא ומתן ככל שהן יתקבלו על ידי הפלסטינים. שר כתב בנוסף שמטרת ישראל היא לשמור על 80% מהמתנחלים בריבונות ישראלית – שמשמעותו שישראל שומרת על שמונה אחוזים מהשטחים כולל עזה והגדה.
על פי המסמך, עמדת ישראל הייתה שיישום המתווה של קלינטון יקח בין שלוש לחמש שנים, והפלסטינים ביקשו לקצר את התקופה הזאת. מהמסך עולה כי מתווה קלינטון קיבל את העיקרון שהמעבר הבטוח בין הגדה לרצועה יהיה בריבונות ישראל, אך קלינטון לא קיבל את הצעת ישראל שחברון, קבר רחל, קבר יוסף ומקומות קדושים אחרים יהיו בריבונותה.
בהערות הישראליות למתווה קלינטון נכתב כי ההצעה של הנשיא כוללת ויתור פלסטיני על זכות השיבה של פליטים לישראל, ונקבע שהכניסה לישראל תהיה רק על בסיס הומניטרי. ישראל דרשה שמספר הפליטים שיורשו להיכנס על בסיס הומניטרי יהיה מוגבל ומוגדר מראש.
גלעד שר אמר ל-ynet: "ממשלת ישראל קיבלה פה אחד את רעיונות הנשיא קלינטון כבסיס להמשך מו"מ לקראת הסכם מסגרת להסדר קבע בין ישראל לפלסטינים. לא כהסכם, לא כמסגרת עצמה, אלא רעיונות שכפי שכינה אותם הנשיא קלינטון עצמו, הם לפי מיטב שיפוטו לגבי העקרונות להמשך מו"מ לקראת סיום מדורג של הסכסוך הישראלי פלסטיני בהסכם מסגרת להסדר קבע.
"ממשלת ישראל, הגם שקיבלה את מתווה קלינטון, היו לה לגביו הערות והסתייגויות וגם הצעות מעשיות והם כולם פורטו בנספח למכתב ליועץ לביטחון לאומי של הנשיא קלינטון סנדי ברגר, ונמסרו בידי כשליח מטעם הממשלה לנשיא קלינטון עצמו בישיבה משותפת בחדר הסגלגל".
שר הוסיף: "החלק החשוב בהחלטתה של ממשלת ישראל שהיא מוכנה לנהל מו"מ על בסיס רעיונות קלינטון כבסיס בתנאי שהצד השני מוכן לזה גם הוא. החלק המהותי בתשובת ישראל למתווה קלינטון מופיע דווקא בנספח למכתב, ובו הודעה על החלטת הממשלה שבה מסומנים הקווים האדומים של ישראל, גם בהנחה שהצד השני מסכים לדון במתווה קלינטון כבסיס למו"מ".