תקציב הממשלה המוקדש לנושאים חברתיים גדל לאחר המלחמה, אך רובו היה קשור להשלכות מתקפת 7 באוקטובר והלחימה שפרצה בעקבותיה ונמשכה מעט יותר משנתיים. בניכוי הוצאות המלחמה, הגידול בתקציב הרווחה היה הנמוך ביחס לממוצע בחמש השנים האחרונות. לפי ניתוח מרכז טאוב לחקר החברה בישראל, המסכם את פעילות מערכת הרווחה בשנת 2024, התקציב בניכוי הוצאות המלחמה עמד על 11 מיליארד שקלים בלבד. זאת בהשוואה לגידול ממוצע של כ-16 מיליארד שקלים בשנה שקדמה לה.
בשנת 2024 הוקצו 400 מיליארד שקלים לנושאים חברתיים: ביטחון סוציאלי, רווחה חברתית, בריאות, חינוך והשכלה גבוהה. מדובר בכ-38 מיליארד שקלים יותר מ-2023. עם זאת, כשמסירים את ההוצאות שנוספו בשל המלחמה, מתברר כי ההוצאה לנפש לא גדלה כלל: כ-40 אלף שקלים לנפש בשנה.
רוב הגידול בתקציב, כאמור, היה קשור להתמודדות עם השלכות המלחמה. כך למשל הוצאות הביטוח הלאומי גדלו בשל התשלומים למשרתי המילואים, שעמדו על 1.7 מיליארד שקלים בשנה שלפני מלחמת "חרבות ברזל", וכ-26 מיליארד שקלים בשנת 2024. באופן יחסי לשאר סעיפי התקציב, שיעור ההוצאה החברתית מסך ההוצאה הממשלתית עמד על 59% - הנמוך ביותר מאז 2013 - נתון "המושפע מהגדלת ההוצאה הממשלתית על נושאים אחרים, ובייחוד על מימון המלחמה, ואף מצמצום ההוצאות על נושאים חברתיים שאינם קשורים למלחמה", לפי הדוח.
הוצאות הביטוח הלאומי גדלו גם בעקבות מענקים שונים ששולמו למפונים ולנפגעי המלחמה, וכן בשל עלייה משמעותית מאוד בהיקף התשלומים לנפגעי איבה - המסגרת העיקרית באמצעותה מסייעת המדינה לאזרחים שנפגעו בטבח ובחודשים שלאחר מכן. אם לפני המלחמה עמד מספרם הכולל של נפגעי פעולות האיבה המוכרים בביטוח הלאומי על כ-5,000, הרי שהיום עומד מספרם על יותר מ-32 אלף נפגעים בגוף ובנפש.
"הוצאות אלו, שהן תוצאה ישירה של מצב המלחמה, ממומנות ישירות מתקציב המדינה; משרדי הממשלה מעבירים את הכסף ישירות למוסד לביטוח לאומי ללא כל הסתמכות על דמי הביטוח הלאומי הנגבים מעובדים וממעסיקים", הוסבר בדוח. עוד נכתב כי "בעוד שהמענקים השונים הם הוצאה חד פעמית, הסיוע לנפגעי האיבה ילווה את מערכת הביטחון הסוציאלי עוד זמן רב".
תוצאה אחרת של המלחמה הממושכת היא גידול דרמטי במספר הנפגעים בשירות צה"ל. לצד החיילים והחיילות שנהרגו במלחמה, יש גם מספר רב של נפגעים שמוגדרים נכי צה"ל: יותר מ-132 אלף חיילים וחיילות זכאים לטיפול מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון - זינוק של כ-16 אלף בהשוואה למצב לפני המלחמה. בהתאם, תקציב אגף השיקום זינק בכ-50%.
בדוח נכתב בנוסף כי "ההוצאה החברתית בישראל עדיין קטנה והיא רחוקה מלספק את צורכי האוכלוסייה. הקושי המתמשך להתמודד עם העוני ואי-השוויון בחברה הישראלית, שרמתם גבוהה במידה ניכרת מזו של מרבית מדינות הרווחה, הוא עדות ברורה לכך".
בין אתגרי מערכת הרווחה, מונה הדוח את הקושי לאייש את משרות העובדות הסוציאליות במחלקות חברתיים ברשויות המקומיות: כ-18% מהתקנים במחלקות אינם מאוישים, ופירוש הדבר שישנו מחסור של כ-1,300 עו"סיות בעמדות הללו. על פי הניתוח, המחסור חמור יותר נרשם דווקא ברשויות המקומיות שבהן רמת העוני גבוהה יותר, שם שיעור התקנים הלא מאוישים עומד על 23% - ואילו ביישובים שרמת העוני בהם נמוכה עומד שיעור זה על 16%.
"בשנים הבאות תידרש מערכת הרווחה להתמודד עם אתגרים חדשים שהעמידה המלחמה, ובהם בריאות הנפש של יחידים ומשפחות ושיקום קהילות שנפגעו", נכתב בדוח. "במקביל יהיה עליה לחזור ולהידרש לכל אותן בעיות חברתיות שנוכחותן בזירה הציבורית התמעטה כאשר תשומת הלב הופנתה למלחמה, אבל הן נותרו חריפות כשהיו לפני 7 באוקטובר 2023 ואולי אף יותר".
