כיכר החטופים משנה את פניה. הבוקר (שלישי) החל פירוק המיצבים בכיכר החטופים ברחוב שאול המלך בתל אביב. הכיכר הייתה מקום המפגש המרכזי של משפחות החטופים, שורדי השבי ואזרחים שהביעו תמיכה במאבק להשבתם בשנתיים האחרונות. הפירוק החל אחרי שהפעילות המרכזית עברה מעצרות במוצאי השבת לקבלות שבת בכיכר, בתיאום עם משפחתו של החלל החטוף האחרון - רס"ר רן גואילי ז"ל.
העבודות בכיכר החטופים בתל אביב
(צילום: ליהיא גורדון)
בשלב זה מיצבים כמו המנהרה, שלט התקווה והפסנתר של אלון אהל נותרו במקומם, לצד הלוח הענק שמציין את הזמן שעבר מאז הטבח והחטיפות ב-2023, ועדיין לא ברור אם זה "סופה" המוחלט של הכיכר, שסימלה את המאבק לשחרור החטופים יותר מכל מקום אחר.
את מאות ואלפי השלטים אוספים פעילים במטה המאבק להשבת החטופים, ואזרחים מתאספים לנגן על הפסנתר גם כשמסביבם פועלים לפירוק הבמה המרכזית - שאירחה שבוע אחרי שבוע מאות אלפי ישראלים והייתה למקום של תקווה.
בינתיים, כאמור, יתקיימו אירועי קבלת שבת בכיכר, בתיאום עם משפחתו של רן גואילי, החלל החטוף האחרון שנותר בשבי חמאס ברצועת עזה.
כיכר החטופים בתל אביב (צילום: ליהיא גורדון )
דני בר גיורא, מנכ"ל מטה משפחות החטופים, שיתף: "אנחנו בימים מאוד מאתגרים. מצד אחד, המשימה לא הושלמה עד שרן גואילי יחזור. אנחנו מלווים את המשפחה בכל דרך אפשרית. אבל הסיפור הוא לא אותו סיפור - זה כבר לא מאבק, אלא השתדלות שההסכם יקוים כלשונו.
"אתמול היינו עם משפחת גואילי ועם שגריר ארה"ב באו"ם, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. האירוע הגדול שהיה פה בכיכר במשך שנתיים כבר לא באמת משרת את מטרת השבת החטוף האחרון. גם את הבניין של צ'ק פוינט אנחנו מפנים. לגבי הכיכר, אנחנו בדין ודברים עם העירייה, עוד לא ברור איך ננציח. זו הזדמנות נפלאה להודות לעיריית תל אביב מקצה העולם עד הקצה השני על התמיכה. הכיכר מצטמצמת. הלוואי שבעוד שבוע נקים את הבמה מחדש, כי נשבענו לעשות עצרת גדולה לסיום כשכל החטופים יהיו פה. מחכים לרן".
נעה קינן, בת 49 מתל אביב, מתנדבת במטה כבר שנתיים. "הכיכר מתקפלת וזה מטורף. כל הבוטקה הזה של המכירת מרצ'נדייז מהרגע הראשון היה בהתנדבות", סיפרה. "60% מגיוס התרומות היה דרך המכירות האלה. אני פה פעמיים בשבוע, לפעמים שלוש, לפי הצורך".
כשנעה נשאלה מדוע הגיעה להתנדב ונשארה במשך שנתיים, השיבה: "ב-8 באוקטובר נשבר לי הלב. עבדתי בעיריית תל אביב והייתי במלון מפונים, הבנתי כמה מדינת ישראל נעלמה מהתמונה. ראיתי שלא עושים כלום. הבנתי לאיזה שבר עמוק הגענו והרגשתי שזה הדבר הכי חשוב. אנחנו פה עד החטוף האחרון, כולל. הבטחנו שנהיה פה, וזה מה שאנחנו עושים. אני שמחה שאירוע הכיכר נגמר, שזה עוד רגע מאחורינו. סיום ופירוק זה לא דבר כיפי, אבל פה זה מסמל משהו טוב. המשפחה של רן ראויה לסיום הזה, לרגע האחרון הזה".
עיריית תל אביב-יפו מסרה: "כיכר החטופים היא סמל של תקווה, סולידריות ותמיכה במשפחות החטופים. כל עוד לא שב אחרון החטופים, העירייה אינה עוסקת בשאלות הנוגעות לשינוי שם הכיכר או לאופייה. לעירייה יש נוהל הנצחה מסודר, וכשיגיע הזמן המתאים יוקם צוות חשיבה שיבחן את האפשרויות - הן לגבי שם הכיכר והן לגבי אופי ההנצחה והשימוש בה, מתוך הקשבה למשפחות ומתוך כבוד למשמעות הכיכר עבור הציבור".
ביום שישי נערכה בכיכר קבלת שבת בהשתתפות המונים בקריאה לשחרורו של רן גואילי. באירוע נאמה שירה גואילי, אחותו של רן, שאמרה כי "רני הוא החטוף האחרון שנותר בעזה - אבל הוא הראשון, תמיד. הראשון לעזור, הראשון לסייע, הראשון להציל. רני הוא הראשון לשים את המדים הכחולים ולרוץ אל תוך הגיהינום. רני הוא הגיבור מעלומים, רני הוא הראשון עבור כולנו, המוביל, הכריזמטי, החזק, המרגיע, האמיץ. רני הוא באמת מספר אחד".
