חמש שנים לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה המלא בין ישראל למרוקו, וברקע השינויים האזוריים בשנתיים האחרונות, חאלד אל-פתאווי, חבר מועצת העיר מרקש, אמר היום (שלישי) בריאיון לאולפן ynet כי ההסכם אינו התחלה של היחסים, אלא המשך שלהם.
צפו: חבר מועצת העיר מרקש בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
אל-פתאווי ציין כי בתקופה הזו מרוקו עשתה "הרבה עבודה" עם ישראל. הוא הדגיש כי מרוקו היא מדינת חוק ויציבות, מתפתחת כל הזמן, והיום היא הלב של אפריקה. לדבריו, "מרוקו וישראל יכולות לעשות הרבה דברים טובים לכל אפריקה ולכל העולם".
מאז חתימת ההסכם, הוא אמר, מרוקו הפכה לחזקה מאוד בדיפלומטיה הבינלאומית. לדבריו, "במדינה פרויקטים חשובים עם פוטנציאל גדול: התיירות גדלה, המלאכות המסורתיות גדלו, הכלכלה גדלה, תחום האנרגיה גדל וגם האנרגיה הסולארית גדלה. בנוסף, פרויקטים של חדשנות גדלו". הוא ציין כי ההסכם השפיע באופן חיובי על הכלכלה, הקהילה היהודית והזהות המרוקאית.
2 צפייה בגלריה
חתימת ההסכם: מאיר בן שבת וג'ארד קושנר עם מלך מרוקו מוחמד השישי
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
אל-פתאווי ביקש להודות לקהילה היהודית במרוקו ואמר כי היא "השגרירה של המדינה". לדבריו, זו לא רק קהילה, אלא "הם מרוקאים", בעודו מתאר חיים משותפים: "היהדות מוגנת, בתי הקברות מוגנים ומשוקמים, בתי הכנסת מוגנים, אנחנו גאים בקהילה היהודית ואוהבים אותה". לדבריו, במרוקו מקווים שישראלים יחזרו לתיירות ולעסקים באזור.
על ביקוריו בישראל סיפר אל-פתאווי כי אינו מרגיש שהוא במדינה אחרת אלא "בבית". הוא פגש אזרחים ישראלים ממרקש, מאל-ג'דידה, מקזבלנקה ומטנג'יר, ואמר שאין תחושה של קהילה נפרדת אלא של זהות מרוקאית אחת. לדבריו, תמיד יהיה גשר בין ישראל למרוקו.
הוא הוסיף כי מרוקו משקיעה הרבה מאוד בשימור המורשת, ובקרוב יהיה מוזיאון גדול באזור דקארה, אזור שבו חיו יהודים רבים. לדבריו, הזהות המרוקאית אינה ערבית, יהודית או מוסלמית – והמרוקאים גאים בכך.
היחסים עם ישראל והציבור במרוקו
לגבי ביקורת ציבורית במרוקו, אל-פתאווי אמר כי אף שלפעמים נערכות הפגנות, מדובר במעט אנשים שאינם מייצגים את מרוקו. "המדינה מונה כ-40 מיליון איש, ועשרת אלפים אינם 40 מיליון", אמר והדגיש כי המרוקאים אוהבים את הישראלים ומזמינים אותם לחזור. הוא אף הביע תקווה כי טיסות ישירות בין ישראל למרוקו יתחילו בקרוב.
אל-פתאווי אמר כי "מרוקו היא הלב של אפריקה״, וכי לא ניתן שיהיה שלום או התקדמות באפריקה בלעדיה. לדבריו, ״מרוקו וישראל יכולות לעשות הרבה מאוד דברים באפריקה״ - בעודו מציין כבישים, נמלים ופרויקטים אסטרטגיים אחרים שיכולים להתאים לחברות מישראל, והוסיף כי הוא מקווה שיותר ישראלים ישקיעו בסהרה המרוקאית ובטנג׳יר. לדבריו, השאיפה היא ליצור מקומות עבודה יחד, להרוויח מהחדשנות בישראל, ולהרחיב את שיתופי הפעולה למען העתיד, היציבות והשלום.
