ריטה בדראן, בת 21, היא מדריכת טיולים בסוריה וסטודנטית לרפואת שיניים באוניברסיטת קאסיון הנמצאת בכביש המחבר בין דמשק לדרעא. בחשבונה באינסטגרם, הכולל יותר מ-21 אלף עוקבים, היא מציגה את עצמה כ"ילדה סורית, פעילת זכויות אדם, חכמה, יפה ומצחיקה", וכמי ש"גאה להיות סורית", משפט שהוכיחה במהלך שיחה שקיימה עם ynet על פעילותה כצעירה סקרנית ששמה מול עיניה מטרה אחת - להוכיח שמדינתה לא מסוכנת.
בדראן החלה בפורמט סיורים צבאיים. היא סיפרה: "אני עושה סיורים צבאיים ברחבי סוריה. אני היחידה בסוריה שעושה את זה, וכאישה במיוחד. לפני שהתחלתי עם התיירות שמעתי כל הזמן מטיילים וזרים אומרים 'אנחנו לא רוצים לבוא לסוריה כי זה אזור מלחמה'. הלקוחות שלי, כשהם בלבנון, הלבנונים אומרים להם 'אל תלכו לסוריה, תישארו כאן, ניתן לכם הכול'".
(צילום: ירון ברנר)
4 צפייה בגלריה
ריטה בדראן. "באים לפה כדי ללמוד על הפוטנציאל של סוריה"
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של ריטה בדראן)
"זה גרם לי לטראומה שכל כך הרבה אנשים אמרו שסוריה היא אזור מלחמה", הוסיפה, "אז התחלתי בניסיון לשבור את הסטריאוטיפ הזה של אזור לחימה - להביא זרים לבסיסים עצמם, כך שהם יכולים לראות שהבסיס עצמו בטוח. הם יכולים לקבל מידע ולהבין את רעיון החוסן של העם הסורי. במקומות האלה עכשיו יש זיכרון של ניצחון עבור הסורים ועבור העולם, וזרים התחילו ממש לאהוב את זה".
לדבריה, "מי שרוצה לבוא לסוריה זה לא כדי לשבת בלטקיה על החוף, הם יכולים ללכת לאיטליה. הם באים לפה כדי לדעת יותר, ללמוד על מה שאסד עשה, על המשטר החדש, על הפוטנציאל של סוריה. אני מביאה אותם למקומות האלה והם יכולים לשנות את הסטראוטיפ של אזור מלחמה לחוויה נהדרת של סוריה".
משטרו של נשיא סוריה לשעבר בשאר אסד נפל ב-8 בדצמבר 2024, 13 שנה אחרי פרוץ מלחמת האזרחים. בדראן גרה במדינה לאורך כל המלחמה. "מעולם לא עזבתי את סוריה, נולדתי וגדלתי כאן בדמשק. מוצאי מדמשק". גם את בכור סימנטוב, מאחרוני הקהילה היהודית בדמשק, היא מכירה, ויצא לה כבר להדריך יהודים שהגיעו לביקור במדינה ולסייע להם. חלק מהם היא הכניסה אפילו לסיור בכלא סידנאיא - סמל הדיכוי של המשטר הסורי, שהזוועות שהתרחשו בו נחשפו אחרי ההפיכה.
בדראן מצליחה לקבל סיוע מהמשטר החדש. אין לה קשרים והיא כן מעוניינת בסיוע יותר רשמי, אבל היא הצליחה בינתיים להגיע להישגים, כמו אותה הכניסה לכלא סידנאיא שלא מתאפשרת לכל אחד.
4 צפייה בגלריה
תמונה ששיתפה בדראן ברשת: "אני צריכה להיות חסרת פחד"
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של ריטה בדראן)
ב-31 באוגוסט פרסם מבקר בשם דב בלייך באינסטגרם רשמים מביקורו בכלא סידנאיא, בהובלתה של בדראן. בלייך, יהודי, ביקר במדינה יחד עם משה קליין, שעל ביקורו בסוריה פרסם ynet בספטמבר האחרון. על אותו הביקור הוסיפה בדראן: "זה שיגע את הרשתות החברתיות כשראו אותם בתוך הכלא. אמרו שהם ישראלים טהורים. אבל הייתי במשרד הפנים ודיברנו עליהם והסברתי מי הם ואת מטרתם, והם שמחו מאוד ואמרו לי 'למה לא ראינו אותם?'".
"אני חושבת שזה פשוט רעיון טוב מאוד עבור אנשים לבקר ולראות את האמת בעיניים שלהם", הוסיפה. במסגרת פעילותה בסוריה הכירה גם את דן פורטמן, הסטודנט היהודי שביולי האחרון דווח כי נעצר בלבנון בדרכו מסוריה ללונדון והוחזק במאסר במשך שישה ימים. היא מספרת כי במפגש איתו בסוריה שימשה כמתרגמת.
בדראן נוצרייה. היא מסתובבת בסוריה ללא כיסוי ראש, פעמים רבות בגופיה, מראה שמעורר שאלות לגבי האופן שבו מקבלים זאת האסלאמיסטים באזורים השונים. "אני חייבת להיות כנה", שיתפה, "אני עושה את זה בכוונה כשאני מתלבשת ככה. גם כדי לייצג את עצמי. לפני שהתחלתי את הסיורים הצבאיים, אחרי השחרור (מהמשטר הקודם), התחלתי לשמוע חברים שלי אומרים 'הם אומרים לנו לשים את הבורקה (הלבוש המסורתי)', 'הם מסתכלים עלי', ושאלתי האם זה נכון? אז עשיתי את זה בכוונה".
היא סיפרה: "בפעם הראשונה מולם (מול גורמים המזוהים עם המשטר החדש) לבשתי ג'ינס צמוד ובגדים צמודים וזה היה נורמלי עבורם. אף אחד מעולם לא דיבר איתי על הבגדים. אף אחד מעולם לא הצביע עלי או גרם לי להרגיש לא בנוח. אני לא לוקחת את זה לקיצוניות, תמיד יש לי את החיג'אב שלי איתי ואת השמלה הארוכה מאוד שלי. כשאני רוצה לפגוש מפקד אני לובשת בגדים יפים, צנועים, מתוך כבוד. אני לא שם כדי לאתגר אותם עם האמונות שלהם".
4 צפייה בגלריה
אסד. "היה מגיע, עוצר ושופט אנשים לפי המראה. הימים האלה חלפו"
(צילום: AFP PHOTO / HO / SANA)
עם זאת, אירוע אחד בג'ובר בדמשק כן זכור לה, שבו נאלצה לעמוד על שלה באומץ. היא הדריכה סיור צבאי והתהלכה על ההריסות לבושה בבגדים צמודים. את הצעיף שלה הורידה והשאירה ברכב. הקבוצה שהדריכה התיישבה לשתות תה עם אנשי המקום. החלה שיחה ולפתע נעצר רכב גדול וממנו יצאו שישה בני אדם עם רובים.
הם החלו לדבר עם הגברים במקום ובדראן חשבה כי מדובר בשיחה ביניהם, אך אחד מהם ניגש אליה ושאל מה היא עושה שם. היא הסבירה כי היא מדריכה סיור. אותו האדם אמר לה כי הם קיבלו דיווח על בחורה עירומה שמסתובבת ויושבת עם גברים בין ההריסות. בדראן הסתכלה עליו ושאלה "וזה מה שאתה רואה?", והוא השיב: "לא. קיבלנו דיווח שגוי מאחד המקומיים". לפני שהלך, העיר לה: "בפעם הבאה שימי עלייך משהו, זה לא נכון עבורך ללכת ככה". בדראן השיבה: "סליחה?".
משם התגלגל ויכוח שבמהלכו סירבה בדראן ללבוש כיסוי והבהירה כי היא מכבדת את המקום יותר מהם. הם התקשרו לשייח המקומי והוא הגיע. בדראן התלוננה מולו כי אסד היה נוהג כך - מגיע, עוצר אנשים ושופט אותם לפי המראה שלהם, וכי הימים האלה חלפו. "יש לי זרים איתי שצופים במה שאתם עושים", הוסיפה, "אני כאן מנסה לייצג את הממשלה החדשה, להראות מקום טוב. את סוריה החדשה". בסופו של דבר הם התנצלו בפניה. "אני צריכה להיות חסרת פחד כדי להתמודד איתם, וצריכה להיות מוגנת", הדגישה. "בחורה אחרת הייתה בוכה. לי היה את האומץ לדבר איתם".
בדבריה של בדראן מרגישים את השילוב בין השמחה מההפיכה והכבוד למשטר החדש, לבין הרצון לדבוק בעמדותיה ובחופש שלה. ישראל בהחלט מעניינת אותה, אך להתקרב לגבול עצמו קשה מאוד כעת. לקוניטרה היא כן הגיעה, אך חיילים ישראלים לא ראתה. היא סיפרה כי העבודה עם יהודים בסוריה הפגישה אותה עם אנשים טובים והביאה אותה לתהות לגבי ישראל ומה קורה בה. "אי-אפשר להיכנס לסוריה עם דרכון ישראלי", הדגישה בשיחה.
את חושבת שבעתיד יהיה לנו הסכם שלום?
"אני חושבת שבעתיד הרחוק מאוד כן. זה עדיין נושא מאוד מאד רגיש לדבר עליו".
