ראש ממשלת יפן סאנאה טקאיצ'י הכריזה הבוקר (יום שישי) כי היא מוכנה להיפגש פנים אל פנים עם מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, לטובת כינון "יחסים חדשים ופוריים" בין שתי המדינות.
טקאיצ'י הוסיפה כי "לא תשלול אף אפשרות" בניסיון להשיג פריצת דרך בנושא הלא פתור של אזרחים יפנים שנחטפו על ידי צפון קוריאה בשנות ה-70 וה-80. סוכנות הידיעות היפנית "קיודו" דיווחה כי טקאיצ'י יצרה קשר עם צפון קוריאה לטובת ארגון המפגש.
הדברים נאמרים כשברקע ישנה מתיחות חריפה בין יפן לסין, שאיימה כי טוקיו תספוג "תבוסה מוחצת" אם תנסה להשתמש בכוח כדי להתערב בטייוואן - אחרי שסאנאה הבהירה כי תקיפה סינית על האי עלולה להביא לתגובת צבאית יפנית.
בחודש שעבר בחר הפרלמנט היפני באופן רשמי את טקאיצ'י לראש ממשלת יפן – האישה הראשונה אי פעם שתכהן בתפקיד. טקאיצ'י שוברת בכך תקרת זכוכית עבור נשים בפוליטיקה של ארצה, מדינה שבה שליטתם של הגברים בפוליטיקה כמעט מוחלטת, אבל כאשת הימין העמוק היא אינה צפויה לקדם מהפכות בתחום זכויות האישה, וכבר עם כניסתה לתפקיד התברר כי לא תעמוד אפילו בהבטחתה להגדיל את מספר הנשים בממשלה.
במהלך כהונתה צפויה טקאיצ'י להסיט את יפן לימין ולחזור למדיניות הכלכלית של ממשלות אבה, שכונתה Abenomics (כלכלת-אבה), ומטרתה להמריץ את הכלכלה באמצעות הוצאות אגרסיביות ומדיניות מונטרית מקילה. בעבר היא מתחה ביקורת על הבנק המרכזי של יפן בשל העלאות ריבית. לפני בחירתה לתפקיד הכריזה טקאיצ'י כי ההשקעה בהגנה ובביטחון הלאומי תהיה מעמודי התווך של ממשלתה, והבטיחה ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם ארה"ב ושותפות אחרות.
בהיבט הבינלאומי עשויות עמדותיה של טקאיצ'י לעורר מתיחות ביחסים עם שכנותיה של יפן. טקאיצ'י נוהגת בין השאר לבקר לעתים תכופות במקדש יסוקוני לזכר חללי המלחמה היפנים, הנתפס על-ידי חלק ממדינות אסיה כסמל לעבר המיליטריסטי של יפן, ופרשנים סבורים כי עמדותיה הרוויזיוניסטיות בנוגע למעשיה של יפן בימי המלחמה עלולות להעכיר את היחסים עם בייג'ינג וסיאול.
בעבר סירבה טקאיצ'י להכיר בזוועות שביצעה יפן במלחמת העולם השנייה, והכחישה כי ארצה ניצלה ועשקה עובדים קוריאנים או אילצה נשים קוריאניות לשמש שפחות מין ("נשות ניחומים", כפי שהן נודעו) בשירות החיילים היפנים. היא גם הייתה חלק מקמפיין שנועד למחוק מספרי הלימוד בבתי הספר ביפן אזכורים למעשי הכפייה האלה.
טקאיצ'י גם קוראת לחיזוק הצבא ותומכת בבחינה מחדש של החוקה הפציפיסטית שהונהגה ביפן אחרי מלחמת העולם השנייה. ממש השנה היא העלתה את האפשרות שיפן תכונן "ברית כמעט-ביטחונית" עם טייוואן, האי בעל השלטון הדמוקרטי שעליו תובעת סין בעלות.
