אי-שוויון בערים המעורבות: במקביל לדוח על מחדלי המשטרה והשב"כ בהתמודדות מול המהומות ב"שומר החומות" בערים המעורבות, מצביע מבקר המדינה על פערים בין השירותים העירוניים שמקבלים תושבים יהודים לעומת תושבים ערבים ברשויות המעורבות. בנוסף נמצא כי ייצוג התושבים הערבים בעיריות חסר, וכי יש מיעוט של נציגים ערבים בוועדות המרכזיות בעיריות.
בדוח מיוחד על שירותים מוניציפליים ברשויות המעורבות, המתפרסם היום (רביעי) אחר הצהריים, מצא בנוסף המבקר מתניהו אנגלמן כי התשתיות העירוניות בשכונות הערביות בלוד וברמלה לקויות, מספר קטן של נכסים עירוניים הוקצו לשימוש החברה הערבית, ובערים עכו, לוד ורמלה שיעור גביית הארנונה השוטפת בשכונות הערביות קטן משיעור הגבייה הכולל ושיעור יתרת חובות הארנונה למגורים באותן השכונות גבוה ביחס ליתרה הכוללת של חובות הארנונה למגורים.
לצד זאת כתב המבקר כי עיריית נוף הגליל לא פרסמה מידע על ההקצאות בשפה הערבית, והיקף התמיכות העירוניות שניתנו לגופים מהחברה הערבית בכל הערים המעורבות (למעט עיריית לוד) היה קטן. פערים נמצאו גם בשירותי החינוך העירוניים, הן מבחינת רמת התשתיות במוסדות הלימוד והן מבחינת ההישגים הלימודיים, ונמצאו ליקויים גם בכל הנוגע להנגשת השירותים העירוניים לשפה הערבית.
המבקר אנגלמן מצא בין היתר כי בכל הערים המעורבות שנבדקו נמצא כי שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה שיעורם 7.7%; בלוד 1%; בנוף הגליל 5%; בעכו 9%; בתל אביב-יפו 1.5% וברמלה כלל אין עובדים בכירים ערבים. בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו נמצא בביקורת כי שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר (13%, 11% ו-20% בהתאמה), ופערים נמצאו גם בשיעור הערבים בהרכב העובדים במוקד העירוני בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו (6%, 11% ו-6% בהתאמה).
לגבי הקצאות נכסים עירוניים לאוכלוסייה הערבית, נמצא בדוח כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית. עיריות נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית, עיריית חיפה הקצתה שני נכסים, לוד הקצתה שני נכסים, ורמלה - נכס אחד.
עיריית נוף הגליל לא פרסמה מידע לגבי הליכי ההקצאה של נכסים הנמצאים בתחומה בעיתון בשפה הערבית, בניגוד לקבוע בנוהל הקצאות. בביקורת נמצא עוד כי מספר קטן של גופים ערביים פנו לבקשת הקצאה בכל הערים המעורבות שנבדקו.
בביקורת נמצא כי שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%. הערים המעורבות שנבדקו כלל לא בחנו את צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחומן בנושאי דת, רווחה, נוער ותרבות.
פערים נמצאו גם בתחום החינוך. מהדוח עולה כי העלות הממוצעת לתלמיד (היחס שבין סך התקציב שמשרד החינוך מקצה למוסד לבין מספר התלמידים הלומדים בו) במוסד חינוך עברי הייתה גבוהה מהעלות הממוצעת לתלמיד במוסד חינוך ערבי: בחיפה ב-9%; בלוד ב-12%; בעכו ב-20% וברמלה ב-22%.
המבקר אנגלמן מצביע על פערים שנמצאו גם בשיעור הזכאים לבגרות בכלל, בשיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה, ובעיריות לוד ועכו גם במספר המחשבים לתלמיד. בלוד יש לכל 100 תלמידים 15 מחשבים במוסדות חינוך עבריים לעומת שבעה במוסדות ערביים. בעכו יש לכל 100 תלמידים 35 מחשבים במוסדות חינוך עבריים לעומת 27 במוסדות ערביים.
המבקר אנגלמן: "אסור שהאירועים שהיו יחזרו על עצמם"
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
בתחום הבטיחות בדרכים נמצא בביקורת כי בעיריית לוד לא הוסדר מעבר פסי רכבת המאפשר לתלמידים בבתי ספר ערבים חציה בטוחה. המעבר העילי היחיד באזור שכונת ס"ח היה נעול וחסום, חציית פסי הרכבת בסמוך לשכונת הרכבת (ורדה) אינה מוסדרת ואינה בטיחותית, ולעתים קרובות חציית הפסים מתבצעת גם כאשר מחסום הרכבת יורד והאורות מהבהבים.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי מומלץ שבמסגרת התוכנית הרב-שנתית ליישובים מעורבים, שמגבשים המשרד לשוויון חברתי ומשרד ראש הממשלה, יינקטו צעדים אופרטיביים לצמצום הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות תוך קביעת תקציבים ייעודיים לכך. עוד מומלץ כי הערים המעורבות יבצעו בחינה של השירותים העירוניים שהן מעניקות ויפעלו למתן מענה מותאם לכל קבוצות האוכלוסייה, לצד גביית מיסים עירוניים מכלל התושבים, וכן ינקטו פעולות שמטרתן לצקת יסודות איתנים לתשתית של מרקם חיים משותף.
