בדצמבר האחרון הודיע ראש הממשלה נתניהו כי החליט למנות את האלוף רומן גופמן לראשות המוסד. מייד אחר כך, צצה פרשת הפעלתו של אורי אלמקייס. הנושא הגיע לשופטי בג"ץ - ואלה החליטו לשלוח בחזרה את העניין לוועדת גרוניס. אז מה בעצם עומד מאחורי הסערה, ולאן זה יכול ללכת? ynet מסביר.
אורי אלמקייס מדבר בדיון בבית המשפט בעתירות שעניינן מינוי גופמן לתפקיד ראש המוסד
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
מהי "פרשת גופמן"?
בשנת 2022 הפעילו גורמים שונים בצה"ל את אורי אלמקייס, אז נער בן 17, למבצע השפעה שניהלו כלפי אויביה של מדינת ישראל. הפעלתו של אלמקייס בוצעה באמצעות העברת מידעים אליו לפרסום בערוץ הטלגרם הגדול שניהל בשם "עולם החדשות". בין יתר המפעילים, גם אוגדה 201 בפיקוד של גופמן ובאישורו.
לימים נפתחה חקירה בעניין והתגלה כי הגורמים שהפעילו את אלמקייס העבירו לו לפרסום ידיעות מסווגות. לפי מחב"ם, אוגדה 201 לא העבירה ידיעות מסווגות ולכן אנשיה לא נחשדו בפלילים. אלמקייס נעצר למשך תקופה ארוכה ואף הוגש נגדו כתב אישום. לימים, כאשר התברר כי הופעל על ידי צה"ל חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום והוא זוכה, אך לא נוקה העוול של שימוש צה"ל בנער מה שהביא למעצרו במשך חודשים. הפרשה נחשפה בהארץ.
מה קבעה ועדת גרוניס?
לאחר שראש הממשלה נתניהו הודיע כי ימנה את גופמן לתפקיד ראש המוסד, נדרשה הוועדה במסגרת תפקידה לבחינת טוהר המידות של המועמד לתפקיד. במרכז בחינת הוועדה עמדה פרשת הפעלת אלמקייס. הוועדה קבעה בדעת רוב כי לא נפל פגם בטהר המידות של גופמן, כי הוא לא ידע שהאוגדה מפעילה קטין, לא העביר לאלמקייס ידיעות מסווגות והשיב כהלכה במסגרת התחקיר הצה"לי שנערך בנושא.
לעומת זאת, בדעת יחיד סבר יו"ר הוועדה אשר גרוניס כי נפל פגם בטהר המידות של גופמן, בכך שלטעמו לא דבר אמת כאשר השיב בשלילה במסגרת התחקיר הצה"לי. רוב חברי הוועדה סברו מנגד כי לא ברור מה גופמן נשאל במסגרת התחקיר, וכן כי סביר יותר שנשאל לגבי הדלפת ידיעות מסווגות ועל כך השיב בשלילה ודבר אמר. משאישרה הוועדה את מינויו של גופמן, המהלך יצא לדרך.
מה קרה בדיון בבג"ץ?
נגד המינוי הוגשו עתירות, ביניהן גם של אלמקייס עצמו. היועמ"שית הצטרפה לעמדת העותרים נגד ראש הממשלה וביקשה מבג"ץ לפסול את המינוי. במסגרת ההליך נחשפה עמדתו של ראש המוסד נגד המינוי, ומנגד - עמדתו של מפקד מחב"ם (מחלקת ביטחון מידע) שניהל את החקירה בפרשה - לטובתו של גופמן. אלא שבדיון שהתקיים בבג"ץ הטיחו השופטים בנציג היועמ"שית ענר הלמן כי עמדת היועצת אינה נתמכת בראיות מספיקות לכך שגופמן שיקר, אלא בעיקר על השערות.
על הוועדה מתחו ביקורת כי גורם מרכזי לבירור האמת לא זומן לוועדה. לפיכך, הורו השופטים ליועמ"שית לגבות תצהיר מתא"ל ג' שעובד כיום במוסד. ג' הוא מי שערך את התשאול לגופמן, אותו תשאול בו סבר בדעת מיעוט יו"ר הוועדה גרוניס כי גופמן שיקר. עיקרו של התצהיר נעוץ בשאלה מה בעצם נשאל גופמן על הפעלת אלמקייס, שאלה שעליה השיב בשלילה, ולפיכך, האם שיקר. שלשום פורסמה החלטת בג"ץ שלפיה על הוועדה להתכנס שוב ולדון במינוי, והיום היא עושה זאת -
מה התגלה בתצהיר?
היועמ"שית הגישה את תצהירו של תא"ל ג' שמגבה את גופמן בכך שלא שיקר, ואולם, לצד זאת, הגישה סיכום התשאול אשר נכתב בזמן אמת ב-2022 אשר מעלה חשש שגופמן לא דבר אמת. לפי התצהיר, תא"ל ג' הצהיר: "שאלתי את מפקד האוגדה אם ידוע לו על קשר של גורם באוגדה, לאחד מערוצי הטלגרם הבאים: 'אקטואליה-ביטחונית' ו'עולם החדשות'. מפקד האוגדה השיב שאינו מכיר קשר כזה". כאשר אין ראייה שגופמן ידע כי הערוץ שהאוגדה מפעילה הוא "עולם החדשות".
ראש הממשלה על בחירת ראש המוסד
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
בתוך כך, השוואה בין התצהיר של תא"ל ג' שנכתב השבוע, לבין המסמך הנוסף שהגישה היועמ"שית, מסמך סיכום השיחה בין תא"ל ג' לגופמן שנכתב בזמן אמת - מגלה פער מהותי לשאלה האם גופמן שיקר בתחקיר. בתצהיר כותב תא"ל ג' כי שאל את גופמן באופן ספציפי על קשר בין האוגדה לבין ערוץ הטלגרם "עולם החדשות" ועל כך השיב גופמן בשלילה. אלא שבמסמך סיכום השיחה שנכתב ב-2022 נכתב בסעיף 4 כי גופמן נשאל "האם ידוע לו על קשר כלשהו ישיר או עקיף עם ערוץ טלגרם 'אקטואליה ביטחונית' בטלגרם", ועל כך השיב בשלילה. כלומר הכחיש כל קשר עם כל ערוץ טלגרם שהוא. לפי הראיות וכפי שמודה גופמן בעצמו, הוא אישר העברת מידע בלתי מסווג לפרסום בערוץ טלגרם, כך שלפי סעיף זה גופמן לכאורה לא דבר אמת.
איך אפשר ליישב בין שני המסמכים הסותרים?
לא בטוח שאפשר. יש לציין שהמסמך מ-2022 נכתב ונחתם על ידי העוזר של תא"ל ג', כך שתיתכן סתירה בין הגרסאות של התא"ל ועוזרו. בד"כ, מסמך שנכתב בזמן אמת הוא בעל משקל ראייתי חזק יותר מתצהיר שנכתב על בסיס זיכרון ארבע שנים מאוחר יותר לאירועים. השופטים יצטרכו להכריע איזה משקל הם מעניקים לכל אחד מהמסמכים, וגם אם משקלו של מסמך סיכום השיחה גבוה יותר, האם הוא מספיק כדי לפסול מינוי של אלוף בצה"ל לראש המוסד נוכח תצהירו של תא"ל ג' שסותר אותו.
ייתכן כי השופטים יעניקו משקל לאחד הסעיפים האחרונים בתצהירו של תא"ל ג' והוא, שתוך כדי שיחת הטלפון הקצרה, ביקש ממנו גופמן לפנות אל פקודיו כדי לעשות לעצמו בדיקת עובדות ולוודא שהמידע שמסר בשיחה הוא אמת. קשה לחשוב על אדם בעל כוונה לשקר במזיד, המעוניין לערוך לעצמו בדיקת עובדות. תא"ל ג' הורה לו שלא לבדוק את המידע כדי לא לשבש את החקירה.
בג"ץ החליט שלשום להשיב את הדיון לוועדת גרוניס, מה יקרה מכאן?
בג"ץ אכן הורה לוועדה לקיים דיון נוסף, הפעם עם המידע החדש שנאסף בפרשה אשר עיקרו, התייחסות לפער בין תצהיר תא"ל ג' לבין מסמך סיכום הפגישה, וזימון לעדות של תא"ל ג'. היתרון של הוועדה על בג"ץ הוא כי הוועדה יכולה לזמן לעדות את תא"ל ג' ולחקור אותו ולדרוש ממנו הסברים לפערים בין המסמכים, בעוד שבג"ץ לא נוהג לזמן עדים. לוועדה, שלפי בג"ץ צריכה למסור את תגובתה המעודכנת עד יום שלישי, הגיע היום בין השאר גם אלמקייס.
לאחר החלטה מחודשת של הוועדה, שעשויה שוב לאשר את המינוי, יוכלו העותרים לשוב ולעתור נגד ההחלטה. במקרה כזה השופטים ישובו לבחון את סבירות החלטת הוועדה. במקרה כזה, הסיכויים כי בג"ץ יתערב במינוי הם נמוכים.
