ההסכם הביטחוני המתגבש בין ישראל לסוריה מעורר דאגה גוברת בקרב בני העדה הדרוזית בישראל, בשל החשש הכבד לגורל אחיהם בדרום סוריה - במיוחד במחוז סווידא. הדאגה החריפה לאחר טבח שבוצע לפני שלושה חודשים בפרברי דמשק, ובו נרצחו 105 דרוזים ונחטפו 26 צעירים - שחלקם טרם אותרו. לפי עדויות, מדובר בפעולה שביצעו כוחות המזוהים עם משטרו של הנשיא הסורי אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני), שדרש את פירוק הדרוזים מנשקם.
הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב בסוריה
(צילום: דובר צה"ל)

1 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב בסוריה
הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב בסוריה
הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב בסוריה
(צילום: דובר צה"ל)
במקביל, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר קיים היום (שלישי) סיור והערכת מצב בגבול סוריה, יחד עם מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין, על רקע המגעים השקטים להסכם הביטחוני. "אנחנו פועלים בעוצמה נגד כל איום ממשי או בהתהוות - ונמשיך לפגוע בארגוני הטרור ובחיזבאללה", הדגיש הרמטכ"ל. לדבריו, "סוריה התפרקה ונמצאת כעת בהשתנות - ואנחנו ממשיכים לפעול גם מעבר לגבול, כדי להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל".
גורם בכיר המעורב במגעים בין ישראל לדמשק אמר ל-ynet כי סוגיית הדרוזים נמצאת במוקד ההבנות. לדבריו, ישראל הבהירה שהיא רואה חשיבות עליונה בשמירה על ביטחונם של בני העדה, במיוחד בסווידא, ודורשת לא רק להבטיח את שלומם וחירותם - אלא גם לשלבם במוקדי קבלת ההחלטות במדינה. "מדובר בדרישה בסיסית, לנוכח המדיניות העוינת שננקטה כלפיהם בעבר - הן מצד משטר אסד והן מצד משטר א-שרע", אמר.
לדבריו, מדינות מערביות שמעורבות בתהליך - ובהן גם שחקנים בינלאומיים מרכזיים - מתנות את התקדמות ההבנות בשמירה על זכויות מיעוטים, ובראשם הדרוזים. "יש התנגדות ברורה לניסיון לכפות עליהם דת או זהות שלטונית, והבנה שהשקט בסוריה לא יתבסס על דיכוי של קהילות שלמות", ציין.
הדרוזים עצמם, שמנהלים בפועל אוטונומיה דתית וחברתית בדרום סוריה, מציבים דרישות נחרצות: הנהגת מחוז סווידא תישאר בידי בני העדה, ולא תישלט בידי אנשי משטר מבחוץ. המשטר בדמשק טרם השיב לדרישה זו - ובינתיים נמשכות התקיפות, החסימות, המעצרים השרירותיים והאיומים כלפי מנהיגים רוחניים דרוזים.
בשיחה עם לשכת החוץ של הנהגת הדרוזים בסוריה נאמר ל-ynet: "ההבנות בין ישראל לסוריה הן שעת מבחן למשטר. אם יבחר בשלום - נהיה הראשונים להושיט יד. אם יבחר בנתיב הרצח והג'יהאד - נילחם עד האחרון שבנו". עוד נמסר כי הדרוזים דחו הצעות בינלאומיות לשמש כגשר בין משטר א-שרע לגורמים זרים, כולל ישראל, מתוך רצון לשמור על עצמאות דתית וביטחונית. "מה שטוב באידליב לא מתאים לסווידא. אנחנו דורשים ביזור שלטוני, עצמאות כלכלית וזהות עדתית ברורה", הבהירו בלשכה.
המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, השייח' מופק טריף, מסר: "העדה הדרוזית תקדם ותברך כל הסכם שלום שיביא יציבות בין ישראל לשכנותיה. חשוב כי בכל הסכם יובטח מעמדם של בני העדה הדרוזית ויישמרו זכויותיהם ההיסטוריות כעדה דתית עצמאית. הסכם עם ישראל עשוי לפתוח עידן חדש לא רק בסוריה - אלא בכל האזור".