"הממצאים בדוחות הביטחוניים צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה. הם נוגעים לביטחונם של אזרחי ישראל" - כך כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על הדוחות שהוא מפרסם אחר הצהריים (שלישי). בין היתר נמצאו בהם ליקויים בהיערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן, אי-תיקון כשלים בהיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים, וגם ליקויים באבטחת נמל התעופה הבינלאומי על שם אילן ואסף רמון. דוח נוסף, העוסק בביקורת של תחום ההגנה האווירית במערכת הביטחון, נותר חסוי ולא פורסם.
היערכות לטרור ברכבת הקלה
הקו האדום של הרכבת הקלה (רק"ל) בגוש דן תוכנן לשמש כ-300 אלף נוסעים ביום, והוא נמנה עם המערכות להסעת המונים שהיקף השימוש בהן צפוי לגדול במידה ניכרת עם הוספת שני הקווים האחרים של הרכבת הקלה ורכבת המטרו. הקו האדום כולל תוואי תת-קרקעי ותוואי עילי, מונהגת בו שיטת אבטחה ושיטור גלויה וסמויה, והוא מהווה יעד לביצוע פיגועים.
דוח המבקר בנושא היערכות לטרור ברכבת הקלה בגוש דן:
דוח מבקר המדינה בנושא היערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
ב-1 באוקטובר 2024 החשש התממש. בפיגוע ברכבת הקלה ביפו נרצחו שבעה בני אדם ועשרות נפצעו, כששני מחבלים פתחו באש על נוסעים ועל אנשים שהמתינו בתחנה בשדרות ירושלים.
מבקר המדינה מצא כי במשך יותר מחמש שנים משרד התחבורה לא הציג עבודת מומחים מטעמו כחלופה לתרחיש הנפגעים שקבעה רשות החירום הלאומית (רח"ל). עוד נמצא כי עדיין קיימים פערי איוש בתקני המאבטחים ברק"ל, וכי רענוני שמירת הכשירות שלהם הצטמצמו. כמו כן עלו פערים בנושא פינוי הנפגעים, במיוחד בתחנות הנמצאות מתחת לפני האדמה.
בביקורת עלה כי משרד התחבורה לא הסכים עם תרחיש הנפגעים שקבעה רח"ל בספטמבר 2019 לגבי הרק"ל, משום שמספר הנפגעים היה לדעתו גבוה מדי. עד סיום הביקורת בינואר 2025, ואף שעברו יותר מחמש שנים מהמועד שבו נקבע תרחיש הנפגעים, משרד התחבורה לא הציג עבודת מומחים מטעמו כחלופה לתרחיש זה. זאת, אף שהוא הגוף האחראי לתשתיות התחבורה במדינת ישראל והגוף המתקצב את בניין הכוח שלהן.
במכתב של רח"ל, שפורסם בדוח המבקר, נמתחה ביקורת חריפה על משרד התחבורה: "השתלשלות עניינים זו הינה התגלמות האבסורד המוחלט. הגוף האחראי, משרד התחבורה, לא רק שלא מוביל את כתיבת תרחיש הייחוס במסגרת אחריותו כרגולטור, הוא אף מעז לגלגל את האחריות לגופים שמסייעים לו ודוחה את העבודה המקצועית שנעשתה יחד עימו בעמל רב".
המבקר ציין כי המשטרה מסרה למשרדו שאחרי 7 באוקטובר היא בחנה מחדש את האיום ואת תרחישי הייחוס הכלליים לטרור המבוססים על האיומים ועל תרחישי הייחוס הלאומיים, והחליטה שאין צורך לשנותם.
אנגלמן מתח ביקורת על המשרד שבראשו עומדת השרה מירי רגב, וכתב כי אין ודאות שכל הצרכים התקציביים שייגזרו מהתרחיש במעלה הדרך יקבלו מענה. הוא הזהיר כי היעדר תרחיש נפגעים מוסכם ומאושר פורמלית, והיעדר אישור על ידי הגוף המתקצב, עלולים לפגוע בהיערכות השותפים השונים לחילוץ הנפגעים, לפינוים ולטיפול בהם, וביכולתם לתת את המענה המבצעי הנדרש בהתרחש אירוע חירום.
הדוח מתייחס גם להיערכות לאירוע טרור בלתי קונבציונלי בקו האדום. בביקורת נמצא כי אף שאיומים כאלה התממשו במדינות שונות, ואף שהאחריות הכוללת לטיפול באירוע טרור כימי הוטלה על יחידה ייעודית במערכת הביטחון, לא נקבע הליך מוסדר של התייעצות בנוגע להיערכות בשלבי התכנון ולפרסום המכרזים של פרויקט ציבורי המיועד להמונים, והכולל תוואי תת-קרקעי עם חללים סגורים (יצוין כי אין חובה ליישם את המלצות היחידה).
6 צפייה בגלריה
אוקטובר 2024. זירת הפיגוע בתחנת הרכבת בשדרות ירושלים ביפו
(צילום: Leon Neal/Getty Images)
המבקר מתריע על פערי איוש במאבטחים ועל הירידה בכשירותם - עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, וביתר שאת לאחר שפרצה, אז הצטמצם מספרם מכיוון שרבים מהם גויסו למילואים. בכמה מקרים היה מספר המאבטחים במשמרת נמוך מהתקן, ובשני מקרים אף פחות מהסף המזערי. לדברי המבקר, הימצאותם של מאבטחים בשירות מילואים פעיל במשך זמן ממושך מקשה מאוד לשמור על כשירותם.
הוא הוסיף כי לא רק מספר המאבטחים הצטמצם, אלא גם הרענונים לשמירת הכשירות שלהם, דוגמת אימוני קרב מגע שאינם מבוצעים במסגרת המילואים. הוא הזכיר שהפגיעה ברמת האבטחה של מערך הסעת ההמונים בישראל עלולה להעמיק בעתיד, עם פתיחת שני הקווים הנוספים של הרק"ל ובהמשך השקת המטרו.
בדוח נמצאו פערים באמצעי הקשר של צוותי מד"א בתווך התת-קרקעי. אף שליקוי דומה צוין בדוחות קודמים, שחלקם פורסמו לפני כעשור, מערכת הקשר של מד"א עדיין אינה מתקשרת עם מערכות הקשר של המשטרה וכיבוי אש, ולכן בקרות אירוע יִקשה על צוותי מד"א לתקשר עם יתר גופי החירום וההצלה. נוסף על כך, צוותי מד"א הפועלים בתת-הקרקע אינם מצוידים במכשירי קשר נישאים (מכשירי קשר ניידים נמצאים רק באמבולנסים), והם משתמשים בתווך זה בטלפונים סלולריים. לפיכך, במקרה של קריסת הרשת הסלולרית לא תהיה לצוותים דרך לתקשר ביניהם באמצעים טכנולוגיים, אלא באופן פיזי או באמצעות גורם שלישי המחזיק באמצעי קשר טכנולוגיים - כמו המשטרה וכיבוי אש.
רוב הליקויים בפרק זה של הדוח הותרו לפרסום, אך ישנם ליקויים שהוחלט שלא לפרסמם. אחד מהם קשור באתגרים בפינוי נפגעים מהרכבת הקלה, שלא פורסם בהתאם להחלטת ועדת המשנה לענייני ביקורת המדינה, מחשש לפגיעה בביטחון המדינה.
האם מתקנים חיוניים מוגנים מטילים?
מבקר המדינה התריע כבר בעבר על ליקויים בהיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים. בביקורת הנוכחית נמצא כי עד טבח 7 באוקטובר, משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אף לא אחד מהליקויים, ולא קידמו את נושא מיגון המתקנים החיוניים.
בביקורת נמצא כי גם לאחר פרוץ המלחמה, ועל אף התממשות האיומים האוויריים, הנושא לא קודם מלבד כמה פעולות נקודתיות. גם בפרק זה, ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח אותו במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.
דוח המבקר בנושא הגנה על מתקנים חיוניים:
דוח מבקר המדינה בעניין הגנה על מתקנים חיוניים
(צילום: דובורת מבקר המדינה )
בביקורת נמצא כי עד לפרוץ המלחמה משרד הביטחון לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגנם, וממילא גם לא הכין תוכנית עבודה רב-שנתית למיגונם. זאת על אף הסיכון להיפגעותם מאיומים אוויריים המצויים בידי האויב בהיקף נרחב.
עוד נמצא כי צה"ל לא יזם הצגה של מידע למשרד הביטחון לשם קידום הנושא. פניותיו החוזרות ונשנות של גורם מסוים לשרי הביטחון בשנים 2022-2019, בדבר הצורך בקידום פתרונות לנושא מיגון המתקנים הקריטיים בגוף שעליו הוא אמון - לרבות הקצאת משאבים - לא נענו, ומשרד הביטחון לא פעל למתן מענה בנושא. דבר זה הותיר את אותו גוף בפערי מיגון משמעותיים.
כמו כן נמצא בביקורת כי משרד הביטחון לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגן בגופים מסוימים, וממילא גם לא הכין תוכנית עבודה רב-שנתית בעניין, לרבות תקצובה (זאת מלבד גוף מסוים, ומלבד פעילויות נקודתיות שאינן מחליפות את עבודת המטה הנדרשת לצורך המיגון הפיזי של המתקנים החיוניים בגופים אחרים). רק בדצמבר 2024, עם סיום ביקורת המעקב, הנחה מנכ"ל משרד הביטחון על הקמת צוות בנושא מיגון של מתקנים חיוניים.
בביקורת הקודמת עלה כי למרות האמור בחוק, המל"ל לא הציעה לראש הממשלה נושאים לדיון בישיבות קבינט או בישיבות ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום, בעניין קיומה וטיבה של פעילות הגורמים בנושא, לרבות לוחות הזמנים והתקציב הנדרש לכך.
עוד נמצא כי על אף ההבנה שמערכות ההגנה האווירית אינן מספקות מענה הרמטי, ואף שהמל"ל השתתף בפעילות הנוגעת למיגון מתקנים חיוניים מסוימים, הוא לא עסק בנושא מיגונם הפיזי של מתקנים חיוניים אחרים עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה התממשו האיומים האוויריים.
האם "רמון" מוכן לאירוע רב-נפגעים?
מבקר המדינה מצא כי במטה רשות שדות התעופה אין גורם המתכלל את הטיפול באבטחת נמל התעופה רמון. בנוסף, לא התקיים במל"ל דיון המשך בנושא תקצוב תוכנית המענה הרפואי לנמל בעתות שגרה וחירום, ומשרד הבריאות ומשרד האוצר לא סיכמו את המקור התקציבי לתוכנית.
בביקורת עלו פערים בתחום הפיקוד והשליטה של המשטרה באירוע רב-נפגעים. כמו כן, עלה כי המשרד לביטחון לאומי לא קבע את המקור התקציבי הנדרש להשלמת המענה לסוגיית הפיקוד והשליטה באירוע חירום בנמל.
עוד מצא המבקר כי לא התקיים במל"ל דיון המשך בנושא תקצוב תוכנית המענה הרפואי לנמל בעיתות שגרה וחירום, ומשרד הבריאות ומשרד האוצר לא סיכמו את המקור התקציבי לתוכנית. זאת על אף הנחיית המל"ל מינואר 2019 למשרד הבריאות ולמשרד האוצר; ועל אף מכתבו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מ-17 במרץ 2019 לראש הממשלה, לראש המל"ל ולאחרים, שבו ציין כי הוא "מודיע כי משרד הבריאות לא יוכל לשאת באחריות למענה הרפואי בשגרה ובחירום בשדה התעופה רמון"; ועל אף הנחיית המל"ל מ-28 במרץ 2019, כמה ימים לאחר פתיחת הנמל, לקיים דיון מהיר בנושא.
6 צפייה בגלריה
המבקר: לוודא תיקון הליקויים כדי לחדש את הרישיון להפעלת שדה התעופה רמון
(צילום: רז גליל)
המבקר כתב כי היעדר סיכום של הנושא במשך כשש שנים, עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2025, מעכב את הסדרת מתן המענה הרפואי ברמון, ובכלל זה לאירוע רב-נפגעים. יש בכך כדי להעמיד את הנוסעים והשוהים בנמל בסיכון.
בביקורת עלה שאין הלימה בין הנחיית המל"ל מינואר 2019, המחייבת "נוכחות אמבולנס רגיל ונט"ן על צוותיהם בשעות פעילות השדה" לטובת מענה רפואי מיידי, לבין קביעתו של מנהל רת"א בדיון שנערך במל"ל במרץ 2025, ולפיה "השדה עומד בתקן הבינלאומי, והמענה הקיים בשדה התעופה בתחום הרפואי (המיידי)... הצבה של אמבולנס לבן + נט"ן עם מרפאה המאוישת בשעות הפעלת השדה על ידי צוות מטעם רש"ת בעלי הסמכות דואליות (רפואה וכבאות ביחד)... מספק".
המבקר קבע כי נוכח חומרת הליקויים בנוגע למתן המענה לאירוע רב-נפגעים, ונוכח השפעותיהם על מתן המענה הכולל באירועי חירום ברמון, על מנהל רשות התעופה האזרחית לוודא את תיקונם לצורך עמידת הנמל בתנאי הרישיון להפעלתו.
אנגלמן הוסיף כי נוכח הסיכון הנובע מאירוע תעופתי רב-נפגעים, ונוכח מכלול הליקויים שעלו, על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב ועל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לוודא שהנמל ערוך לטיפול באירועי חירום. צורך זה מתחדד בפרט נוכח מאפייני האיומים במתקפת 7 באוקטובר. צוין כי בהסדרת פתרון יש כדי לתרום גם לטיפול באירועי חירום בעיר אילת ובסביבתה.
בביקורת עלו פערים בסדרי אבטחתו של הנמל בהיבטי כוח אדם, אמצעים ותשתיות. בנוסף עלו פערים גם בנושא הפקת לקחים בעקבות המלחמה. צוין שבמטה רשות שדות התעופה אין גורם המתכלל את הטיפול באבטחה בנמלי התעופה שבאחריותה בהיבטי מדיניות, פיתוח אמל"ח, הטמעת טכנולוגיות ופיקוח ובקרה.
בנוסף כתב המבקר כי ההפסד השנתי הממוצע מפעילות נמל התעופה רמון בכל אחת מהשנים 2023-2019 הוא כ-274 מיליון שקל. ההפסד בשנים אלה מסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל. עלות הקמת הנמל הייתה כשני מיליארד שקלים, ומומנה על ידי רשות שדות התעופה.
מי מקדם שיווק לחברות ביטחוניות?
מבקר המדינה מצא ליקויים מהותיים בפיקוח ובבקרה של משרד הביטחון בעניין הפיקוח והבקרה על שימוש החברות הביטחוניות במקדמי שיווק, בסוכנים ובמתווכים בעסקאות יצוא. הוא הדגיש כי הציון של ישראל בשנת 2024 במדד תפיסת השחיתות של ארגון "שקיפות בינלאומית" הוא 64 בלבד מתוך 100.
במסגרת הפעילות הבינלאומית לשיווק מוצריהן מסתייעות החברות הביטחוניות בגורמים חיצוניים הפועלים בשמן לקידום עסקה בינן לבין צד שלישי בתמורה לעמלה, שכר או תמורה אחרת (מקדמי שיווק, סוכנים ומתווכים). חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והתקנות שהותקנו מכוחו נועדו להסדיר את הפיקוח של המדינה על היצוא הביטחוני, זאת מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבינלאומיות, ולשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה.
בחוק נקבע כי לא יבצע אזרח ישראלי, תושב ישראלי או תאגיד ישראלי פעולת שיווק ביטחוני שמטרתה קידום יצוא ביטחוני, לרבות פעולת תיווך לעסקת יצוא ביטחוני, אלא אם קיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת - כלומר רישיון שיווק.
מטרת השימוש במקדמי השיווק במסגרת עסקאות היצוא הביטחוני היא קידום מכירות והגדלת סיכויים להבשלת הזדמנות לכדי עסקה. עם זאת, השימוש בהם כרוך בסיכון גבוה בהיבטי ציות ורגולציה נוכח האמור בחוק העונשין ובאמנות OECD. אם מקדמי שיווק בעסקאות היצוא הביטחוני יעשו פעולות שהן בגדר הפרת הדין הישראלי והבינלאומי (כלומר מתן שוחד לעובדי ציבור זרים), הדבר עלול להוביל למגוון של השלכות משפטיות, הן עבור התאגיד והן עבור המעורבים, לפגיעה במוניטין של החברה ובמעמדה, במעמדה של מדינת ישראל בעולם וביכולתה להמשיך ולקיים עסקאות יצוא ביטחוני אם תיכנס ל"רשימות שחורות".
באחד המקרים, במהלך קידום עסקה שהחלה להתגבש בשנת 2020, נחשפו גורמים במשרד הביטחון באופן מקרי למקדם השיווק, ולעמלה הגבוהה שהייתה אמורה להיות משולמת לו, ומנעו את ביצועה בתנאים אלו. המבקר העיר כי מקרה זה מחדד את הצורך שמשרד הביטחון יקבע באיזה אופן עליו לפקח על ההתנהלות של החברות הביטחוניות בכל הנוגע לזהות מקדמי השיווק, לסכומי העמלות שהם מקבלים (בכלל וביחס להיקף עבודתם) ולאופן אישור העמלות בחברה הביטחונית הרלוונטית.
בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לפיקוח ולבקרה של משרד הביטחון בתחום. צוינו בה שש נקודות:
1. אי-קביעת כללים הנוגעים לפיקוח על השימוש במקדמי שיווק, והיעדר קביעה לגבי אמצעים שראוי שחברות בינוניות וקטנות יאמצו כדי למנוע שחיתות בעסקאות יצוא.
2. אי-גיבוש החלטה במשרד הביטחון בדבר קיום בקרה על תוכניות הציות של החברות, וממילא גם לא בדבר אופי הבקרה והיקפה.
3. אי-קיום פיקוח ובקרה על זהות מקדמי השיווק.
4. אי-הסדרת סוגיית הבקרה על שימוש החברות במקדמי שיווק, לרבות מידת המעורבות הנדרשת של דירקטוריון החברה באישור מקדם השיווק והעמלה המשולמת לו.
5. אי-עיגון בהוראות של הפעולות שעל אגפי משרד הביטחון הרלוונטיים לנקוט ליישום הפיקוח על היצוא הביטחוני בהקשרי מניעת שוחד ושחיתות, וכן של אופן ההתנהלות של עובדי משרד הביטחון במגעיהם עם מקדמי השיווק בעסקאות היצוא.
6. אי-קיום מאגר מידע שלם באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) לגבי גורמים הפועלים כמקדמי שיווק במסגרת עסקאות של יצוא ביטחוני, וכפועל יוצא מכך - אי-פיקוח של אפ"י על כלל מקדמי השיווק.
6 צפייה בגלריה
להסדיר את המעורבות. שר הביטחון ישראל כ"ץ בניסוי בדרום
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
המבקר העיר כי מקרי שוחד ושחיתות עלולים לפגוע באופן משמעותי במדינת ישראל בהיבטי ביטחון, יחסי החוץ והמסחר הבינלאומי, בשמו הטוב של משרד הביטחון ובשמן הטוב של החברות הביטחוניות הנוגעות בדבר. אי לכך, על מנכ"ל המשרד לוודא שראש אגף התכנון והיועמ"ש למערכת הביטחון יפעלו בהקדם לגיבוש המלצותיהם לגבי מידת מעורבות המשרד בפיקוח על השימוש של החברות הביטחוניות במקדמי שיווק בכלל, לרבות בסוגיית העמלות, ועליו לעגן את מעורבותו של המשרד. על מנכ"ל המשרד לקבוע אם ובאיזה אופן עליו לבחון את תוכניות הציות של החברות הביטחוניות ואת אופן יישומן, ואת אמצעי הציות שיידרשו ליישם יצואנים ביטחוניים בינוניים וקטנים.
כמו כן, כדי לקיים פיקוח ובקרה מיטביים בעניין מקדמי השיווק, על אפ"י לבנות מאגר מידע מלא ומפורט לגבי הגורמים הפועלים כמקדמי שיווק - ישראלים וזרים - לרבות רישיונות השיווק שקיבלו או רישיונות השיווק והיצוא שבהם צוין שמם.
בסיום הפרק, שגם חלקים ממנו לא הותרו לפרסום, כתב אנגלמן כי נוכח חשיבותו האסטרטגית של היצוא הביטחוני ותרומתו המדינית, הביטחונית והכלכלית מחד, ומאידך הסיכונים הכרוכים בשימוש של החברות הביטחוניות במקדמי שיווק, על מנכ"ל משרד הביטחון להנחות את כלל גורמי המשרד לפעול לתיקון הליקויים, לשם קיום בקרה אפקטיבית לצמצום החשיפה לסיכוני הציות והאסדרה בתחום השחיתות והשוחד הנוגעים ליצוא הביטחוני.
סיכון למידע על נשק ביולוגי בידיים עוינות
בשנים 2017 ו-2020 התקין שר הבריאות תקנות בהתאם לסעיף 24 לחוק המסדיר את אופן עדכון רשימת מחוללי המחלות הביולוגיים (התקנות אינן עוסקות באכיפת החוק ובהיבטי הפיקוח המתחייבים ממנו). בביקורת עלה כי ממועד החקיקה ב-2008 ועד נובמבר 2024, שר הבריאות לא התקין תקנות בכל הנוגע לאופן ביצוע החוק ולפיקוח על המעבדות הנדרש מכוחו, וכן טרם הותקנו תקנות הכוללות תנאים להכרה במוסד כמחזיק במחוללי מחלות.
כמו כן, כללי העבודה שהוציאה המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות, וכן נוהל אבטחת מאגרים, לא עוגנו בתקנות רשמיות. בדוח צוין שאי-התקנת התקנות עלולה לפגוע ביישום הוראות החוק ובפיקוח על המוסדות המוכרים, ובכך להגדיל את הסיכון לזליגתם של ידע ושל מחוללי מחלות לידיים עוינות או פליליות.
ליקוי נוסף שעליו מצביע המבקר הוא פרסום מאמרים מדעיים העלולים לתרום לפיתוחו של נשק ביולוגי ולייצורו בידי גורמים שאינם מוסמכים לכך. בדוח צוין שנושא הביטחון הביולוגי (Biosecurity) הוא מורכב, ומגולם בו הצורך לאזן בין שני תחומים: ביטחון לעומת חופש מחקר מדעי.
בביקורת עלה כי משנת 2008, המועד שבו אישרה הכנסת את החוק להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, המועצה לא דנה בנושא הסדרת פרסום ממצאי מחקרים ביולוגיים דו-שימושיים. עוד עלה כי קיימת מחלוקת בין משטרת ישראל לבין המל"ל בנוגע לאחריות על הטיפול בהיבטים הביטחוניים הכרוכים בפרסום מאמרים מדעיים הנוגעים למחוללי מחלות.
היעדר פיקוח ובקרה על פרסום של מחקרים ביולוגיים דו-שימושיים, נכתב, עלול לסייע לגורמים עוינים ולגורמי טרור בתכנון וביישום של מתקפת טרור ביולוגי יעילה. המבקר העיר כי נושא זה מקבל משנה תוקף בתקופה שבה הטכנולוגיה זמינה כמעט לכל אדם ומתפתחת בקצב מהיר. כמו כן, היעדר פיקוח ובקרה כאמור עלול לאפשר לגורמים לא מוסמכים לייצר נשק ביולוגי ולהשתמש בו בקלות יתרה.
המבקר העיר כי במועד סיום הביקורת, בחלוף 16 שנים ממועד פרסום החוק, עדיין לא נבחנו ולא אוסדרו ההסדרים הנוגעים לפיקוח על מחקרים בתחום הביולוגיה הסינתטית, ולא אוסדרו היבטים הנוגעים לפרסומם של מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים שיש חשש כי פרסומם יפגע בביטחון המדינה או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו, במיוחד בהתחשב בהשלכות שיש לשימוש בכלי AI על חיפוש מידע ועל ניתוחו.
המבקר אנגלמן קבע כי על משרד הבריאות להסדיר רגולציה הנוגעת לשימוש בביולוגיה הסינתטית, וכן להסדיר מחקרים במחוללי מחלות שעלולים להיווצר בעקבות שימוש בה ולתאם זאת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. הפערים שעלו בביצוע הפיקוח והבקרה על המעבדות ובנושא פרסום של מחקרים ביולוגיים דו-שימושיים עלולים להגדיל את הסיכון לזליגתם של ידע ושל מחוללי מחלות לידיים פליליות או עוינות, ולסייע בכך לגורמים עוינים ולגורמי טרור בתכנון וביישום של מתקפת טרור ביולוגי.
ניהול מאגרי מידע במשרד הביטחון
מבקר המדינה מצא כי למרות הסיכון הרב למתקפות סייבר על מחשבי משרד הביטחון, ולמרות הנתונים האישיים של מאות אלפים שנמצאים במאגרי המידע, אין מספיק בקרה ומבחני חדירות. לפי ניתוח שביצע, כמחצית מהמשתמשים בעלי הרשאת גישה פעילה למערכת שמש (263 מתוך 481) לא נכנסו אליה במשך יותר מחצי שנה, ו-29% מהם לא נכנסו אליה מעולם. במצב זה עולה חשש כי הם בעלי הרשאת גישה שלא לצורך ביצוע תפקידם.
אנגלמן קבע כי על משרד הביטחון לעמוד בדרישות החלות עליו בהיבטי הגנת הפרטיות כמתחייב בחוק ובתקנות, ובפרט לאור תיקון 13 לחוק, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, המתאים את החוק לאתגרים העכשוויים. כמו כן, נוכח הממצאים שעלו בניתוח הנתונים, על משרד הביטחון לבדוק את תהליכי ניהול ההרשאות בכלל המערכות שמקושרות למאגרי המידע של משרד הביטחון.
על מנכ"ל משרד הביטחון להסדיר את תחומי האחריות והסמכות בין אגף התקשוב לבין אגף ביטחון בתחום אבטחת המידע במאגרי המידע בראי הגנת הפרטיות. זאת כדי לצמצם את הסיכונים לפגיעה בפרטיות ולפגיעה במימוש ייעודו של משרד הביטחון.
העסקת יועצים במשרד הביטחון
בכל אגפי משרד הביטחון ויחידותיו מועסקים יועצים. יועץ אמור להיות מועסק לתקופה קצובה לצורך ביצוע עבודות מסוימות, בין היתר כדי לאפשר תחרות הוגנת ולצמצם את התלות של משרד הביטחון באדם ספציפי. לכן משרד הביטחון קבע כללים להגבלת שעות העבודה של יועץ בהתאם לוותק העסקתו. נכון לאוקטובר 2024, היקף ההעסקה של 27% מכלל היועצים המועסקים במשרד הביטחון (685) חרג מהכללים שנקבעו.
המבקר מתניהו אנגלמן על הדוח שפורסם היום:
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
עוד נמצא כי 46% (315) מועסקים בחריגה ממספר השעות וממספר שנות הוותק המרביים שנקבעו (יותר מעשר שנים או יותר מ-180 שעות עבודה חודשיות בממוצע או בחריגה משני הפרמטרים גם יחד). כמחציתם (153) מועסקים באגף הנדסה והבינוי, באגף תקשוב וניהול מערכות מידע, במנהל המעבר דרומה ובאגף ליצוא ביטחוני.
מבקר המדינה העיר כי בכך משרד הביטחון אינו עומד במגבלות היקף ההעסקה שהוא קבע לעצמו, פוגע בתחרות ההוגנת ובשוויון ההזדמנויות, מגביר את התלות שלו ביועצים, מגדיל את הסיכון להיווצרות יחסי עובד-מעביד עימם, את הסיכון להיווצרות מסלול מקביל להעסקת עובדים בתקן ואת הסיכון לאובדן ידע ארגוני, וזאת בעיקר כשההתקשרות נמשכת שנים רבות.
עוד נמצא כי רק 15% מ-20 היועצים שהיקף ההתקשרות התקציבית עימם נכון לאוקטובר 2024 היה הגבוה ביותר היו נשים (שלוש בלבד). המבקר ציין כי היקף ההתקשרות החודשי הממוצע של כל אחד מ-20 היועצים הללו היה 65 אלף שקל.
ביקורת בתחום ההגנה האווירית
בנוסף ערך המבקר ביקורת בתחום ההגנה האווירית במערכת הביטחון. מתוקף הסמכות הנתונה לו בסעיף 17(ג) לחוק מבקר המדינה, ובשים לב לנימוקי הממשלה, לאחר היוועצות עם הגופים האמונים על אבטחת המידע הביטחוני ובתיאום עם יו"ר הכנסת, הוחלט שלא להניח דוח זה על שולחן הכנסת ולא לפרסם דוח זה.
