איראן גזרה עונש מוות על אישה צעירה בגלל פוסט שבו העליבה לכאורה אימאמים שיעים. ארגוני זכויות אדם מזהירים בימים האחרונים מהעונש החריג שנגזר על נג'מה אמיני בת ה-23, ולדבריהם מדובר בעדות להסלמה בשימוש בעונש מוות כלפי מתנגדי משטר האייתוללות בניסיון להטיל עליהם אימה ולדכא כל מחאה נגדו.
אמיני, סטודנטית לחשבונאות, נעצרה ב-31 בינואר בעיר משהד שבצפון-מזרח איראן, אז עוד דיכא המשטר האיראני באכזריות רבה את מחאת הענק נגדו מוקדם יותר באותו חודש, דיכוי שבו נרצחו רבבות מפגינים וכ-50,000 נעצרו, ומאז גם רבים מהעצורים הוצאו להורג באישומים שונים, בין היתר בטענה לריגול למען ישראל או פגיעה בכוחות הביטחון לכאורה. אמיני, שכיום מוחזקת בכלא ואכילאבאד במשהד, הועמדה לדין בגין כמה אישומים ובהם גם שיתוף פעולה לכאורה עם ישראל, ולטענת ארגוני זכויות האדם העוקבים אחר המקרה שלה היא עברה התעללות ומכות במהלך המעצר.
היא הורשעה בשני תיקים נפרדים, שב"קל" מביניהם נידונה ל-12.5 שנות מאסר בגין עבירות לכאורה נגד הביטחון הלאומי ו"הפצת תעמולה" נגד המשטר. עונש המוות נגזר עליה בגין עבירה של "סאב א-נבי", כלומר "העלבת הנביא", ולפי דיווח בעיתון האיראני "חורסאן" הסיבה לכך הייתה פוסט שפרסמה ברשתות החברתיות ובו השמיעה לכאורה "עלבונות בוטים ופוגעניים מאוד כלפי האימאמים הטהורים מחטא", כשהכוונה לאימאמים הקדושים לזרם השיעי באיסלאם. תוכן הפוסט לא פורסם, אבל בעיתון המזוהה עם המשטר האיראני נכתב כי במהלך משפטה אמיני טענה להגנתה שהיא פרסמה אותו כשהייתה תחת השפעת פטריות הזיה. החוק האיראני כולל החרגה של עונש המוות במקרה של הרשעה בעבירה של "העלבת הנביא", אם זו נעשתה תחת השפעת חומרים משני תודעה.
לפי הדיווח ב"חורסאן" אמיני אמרה במשפטה: "צרכתי פטריות הזיה עם כמה חברים, ובעודי במצב הזייתי, פרסמתי את המשפטים האלה ברשתות החברתיות, לאחר שנסחפתי מאוד באווירה". בעיתון כתבו כי השופט דחה את ההסבר הזה ושאל אותה: "אם כך, מדוע באותו מצב הזייתי לא העלבת אנשים אחרים או את מתנגדי המשטר, כמו אמריקה וישראל? או כיצד, כשאת נתונה להשפעת הזיות, הצלחת לפעול באופן מכוון כל כך ולדעת בדיוק באיזה ערוץ או באיזו רשת חברתית לפרסם פוסט פוגעני?".
יש לזכור שמדובר בעיתון הנחשב לאחד משופרותיו של משטר האייתוללות, ולכן יש להתייחס לדיווח שלו בזהירות, אבל כך או כך לפי ארגוני זכויות האדם עונש המוות ניתן תוך התעלמות מאותה החרגה בחוק האיראני, והם מציינים כי למרות הזינוק בהוצאות להורג ברפובליקה האיסלאמית – עונש מוות בגין "חילול הקודש" הוא נדיר שם, כשהמקרה המתועד האחרון היה במאי 2023, אז הוצאו להורג יוסף מהראד וסדרוללה פאזלי-זארה, שהורשעו גם הם בגלל פעילותם ברשתות החברתיות. ב"גרדיאן" הבריטי דיווחו כי עונש המוות שניתן כעת לאמיני הוא אינו סופי, וכי היא יכולה עדיין לערער עליו.
אמיני נידונה למוות ב-16 בספטמבר, וכמה ימים אחר כך התפרסם מסר מוקלט שלה מתוך הכלא. לפי ארגון זכויות האדם Iran Human Rights Monitor היא קוראת בו להתגייסות בינלאומית למענה. "אני לא מנסה להפוך את עצמי לגיבורה היום, אני מבקשת רק דבר אחד: היו הקול שלי", היא אומרת בהקלטה. "אני חפה מפשע, צעירה עם תקוות וחלומות רבים כל כך. יש לי הורים שמחכים לי – משפחה שמתעוררת בכל בוקר עם חשש לאבד אותי. אני לא רוצה שהשריד האחרון שיישאר ממני יהיה כמה שורות בתיק משפטי".
במסר המוקלט הוסיפה: "אם קולי יגיע אל מחוץ לכותלי הכלא, אנא, אל תקשיבו לו לרגע אחד בלבד ואז תשכחו אותו! אנשים, אני רק רוצה צדק ואת ההזדמנות להגן על עצמי. אני פונה לעורכי דין, למומחים למשפט, לפעילי זכויות אדם ולכל מי שמקשיב לקולם של חפים מפשע, ומבקשת מהם לבחון את התיק שלי. אני מבקשת מארגוני זכויות האדם הבינלאומיים ומהגורמים האחראים באו"ם להקשיב לקולי, לחקור את מצבי המשפטי ולעקוב אחר הטיפול בענייני. זכרו את שמי. ייתכן שלא אוכל לדבר שוב. אבל כל עוד אני בחיים, אני נאחזת בתקווה אחת: שלפני שהחבל ישים קץ לחיי, אזכה לראות את איראן שלי משגשגת וחופשית".
המקרה של אמיני מגיע כאמור על רקע הזינוק במספר ההוצאות להורג באיראן, זינוק שהחל כבר בשנה שעברה בצל המלחמה הראשונה עם הרפובליקה האיסלאמית ("עם כלביא"), שלאחריו הסלים משטר האייתוללות את הדיכוי נגד מתנגדיו, דיכוי שהגיע לשיאו בגל המחאה העצום בינואר השנה ונמשך כל העת מאז. לפי ארגון זכויות האדם האיראני IHRNGO שמושבו באוסלו, מתחילת השנה כבר הוצאו להורג יותר מ-600 בני אדם באיראן.
לדברי מחמוד אמירי-מוגדאם, מנהל IHRNGO, עונש המוות לאמיני הוא בגדר תמרור אזהרה לקהילה הבינלאומית. "לגזור עונש מוות על צעירה בגלל דברים שפרסמה ברשתות החברתיות עלול לנרמל את השימוש בעונש מוות נגד התבטאויות לא-אלימות ולהרחיב עוד יותר את גבולות השימוש בעונש הזה", הוא אמר. הוא הוסיף כי שלטונות איראן בוחנים את מידת ה"סובלנות" של הקהילה הבינלאומית כלפי עונש המוות: "אם היא לא תגיב כעת בנחישות, מקרים כאלה עלולים להפוך לנפוצים הרבה יותר".






