בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה שני נאשמים מלוד מעבירה של רצח וסיוע לרצח - לאחר שהסבירו שהגיעו בסך הכול לבצע עסקת סמים. בית המשפט זיכה אותם מחמת הספק.
בשנת 2019 ירה מוחמד עישוי למוות בנסים אל סייד סמוך למאפייה ביישוב חורה שבנגב, בעקבות סכסוך שנתקלע בין השניים שנים לפני כן לאחר שנסים גרם לו לחתך בפנים שהותיר צלקת. הוא נדון למאסר עולם, לאחר שאף סיפר למדובב כי הדקירה הזו גרמה לו להשפלה וכעס, ובפועל להרס חייו.
תיעוד הרצח ב-2019
פרקליטות מחוז דרום הגישה גם כתב אישום נגד השותפים שלו לעבירה, אבראהים שהאין, ומוניר ויונס אל עסווי. על פי כתב האישום, הארבעה תכננו את הפגיעה באל סייד וידעו על כוונותיו של מוחמד, כאשר שהאין שימש כנהג של מוחמד לביצוע הרצח. לאחר מכן שרפו את הרכב שבו השתמש מוחמד, והנאשמים נמלטו באמצעות הרכב של מוניר לעיר לוד.
הנאשמים מוניר ויונס הסבירו כי לא ידעו על כוונותיו של מוחמד, והגיעו לתחנת הדלק ביישוב לקיה ולנקודת מפגש שנקבעה מראש, כחלק מתוכנית להביא עשרות קילוגרמים של קנאביס מהדרום ללוד. הפרקליטות טענה כי הנאשמים משקרים, מכיוון שהרכב בו ביצע מוחמד את הרצח נשרף על ידי מוניר ויונס. השניים הודו כי אכן שרפו את הרכב, בהנחיית הרוצח עצמו - אך טענו שלא ידעו כלל וכלל על הרצח.
משפט הרצח נמשך שש שנים, ובמהלכו הצליחה ההגנה לנטוע ספק סביר בלב השופטים, ומוניר ויונס אף שוחררו. מוניר תהה מדוע שיגיע לבצע רצח עם כפכפים, טלפון נייד אישי, רכב אישי ומכשיר איתורן, ששימשו כראיות נגדו בתיק. כל זאת בזמן שמוחמד עצמו, שביצע את הרצח, הצטייד ברכב מהשטחים שישמש אותו לשם כך, ובחר להותיר את הטלפון האישי שלו בלוד והסתייע בטלפון "מבצעי" בעת הרצח.
העובדה שמוחמד הותיר את מוניר לנהוג ב"חובבנות" בעת ביצוע מעשיו, תוך חשיפתו לחשש גילוי, מחזקת במידה מסוימת את האפשרות שהדבר לא נעשה במקרה, ובפועל הוא בחר להסתיר ממוניר את התכלית האמיתית של המעשים. בנוסף, הסביר מוניר שבעת שנהג מהדרום ללוד הוא נהג במהירות נמוכה, שכן לא היה מודע כלל וכלל לכך שבנסיעתם הם בפועל נמלטים מאזור שבו בוצע רצח.
הרוצח עצמו אישר באחת העדויות שלו כי מוניר ויונס דיברו על סמים בדרך ללוד. "הם סגרו עם כמה אנשים שהיום הם צריכים להביא להם את הסמים. כשחזרנו, כשעליתי, הוא אמר לי 'איפה זה? איפה הסמים?'". השניים טענו כי לא ידעו על מזימה לביצוע רצח, וסברו כי מדובר במזימה לגנוב קנאביס כדי להביאו מהדרום להפצה בלוד.
סנגורם של השניים, עו"ד אורי בן נתן, אמר כי לכל היותר הם קשרו קשר לגנוב סמים או לבצע עבירה אחרת בתחום הסמים, עבירה שאפילו לא הגיע לכדי ביצוע. הרכב השופטים בראשות אריאל ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק החליטו לזכות את מוניר ויונס מחמת הספק. השופט אריאל חזק, שכתב את הכרעת הדין, קבע כי הפרקליטות לא הוכיחה מעבר לספק סביר את עבירת הרצח והסיוע לרצח.
עו"ד אורי בן נתןמוניר הורשע בעבירה של ניסיון לבצע עבירה של החזקת סמים מסוכנים, ואילו יונס הורשע בעבירה של סיוע לביצוע עבירה. שהאין, לעומת זאת, הורשע בעבירת הרצח.
עו"ד בן נתן מסר בתגובה כי הנאשמים שייצג טענו מתחילת משפטם כי הגיעו יחד עם הנאשמים האחרים לשם גניבת סמים מהיישוב חורה, ולא ידעו על כך שאחרים מתכננים רצח. זאת למרות שמוניר היה שותף להשגת הרכב מהשטחים ששימש לעבירה מספר ימים לפני הרצח. לדבריו, מה ששכנע את השופטים היה, בין היתר, העובדה שמוניר הגיע לזירת האירוע כשהוא עם כפכפים, טלפון נייד ששייך לו ורכב רשום על שמו עם איתורן: "כך לא מגיעים לאירוע של רצח מתוכנן".
