"קמפיין ההרעבה" בעזה מקבל מיום ליום נרמול בשיח הישראלי, ורבים נופלים למלכודת של מצפן מוסרי מעוות ומסוכן שמשרת את אויבינו. מדוע קיימת מצוקה ברצועה? התשובה פשוטה, וצריכים להזכיר אותה למי ששכח: החטופים מוחזקים בשבי אצל מחבלי חמאס ומשפחות עזתיות, מעל ומתחת לקרקע.
כל דיווח על סבלם של תושבי עזה, כל קריאה לרחמים עליהם, כל פרסום של תיעוד מהונדס, כל הזדהות עם תמונת AI, כל הבעת רגש של חמלה למשתפי הפעולה בטבח הנורא – מחזק את האויב ומסכן את חיי אחינו השבויים. המוסר היהודי ברור: שחררו את החטופים, וחזרו לימי השובע. הכדור בידיכם: הפסיקו את הסבל של הישראלים שחטפתם ממיטותיהם בשמחת תורה.
דמיינו פורץ שחדר לביתכם, לקח את ילדיכם כבני ערובה וכעת מתלונן על רעב במטבח ששדד. האם תזדרזו להאכילו?
דמיינו פורץ שחדר לביתכם, לקח את ילדיכם כבני ערובה וכעת מתלונן על רעב במטבח ששדד. האם תזדרזו להאכילו? "כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים". אתם מעלים על דעתכם שיח על מצב התזונה של הנאצים בדמדומי מלחמת העולם השנייה?
דיון על "הרעבה" בעזה כעת הוא לא רק חוסר צדק, אלא סכנה ממשית לחטופים. חמאס, שמשתמש בתושביו כמגן אנושי, מנצל את החטופים באכזריות ומשתמש בתלונות על סבל להסחת דעת תקשורתית. אנחנו צריכים לזעוק לעולם כולו: מי שסובל מתת-תזונה, מי שמקבל פירורי אורז כארוחה, מי שמחלק חצי פיתה למנות קטנות כדי לשרוד, מי ששותה מים עכורים ואין לו מוקד אמריקאי מסודר של חלוקת מזון משביע ומזין - אלא החטופים המורעבים והתשושים שלנו, הנמקים במנהרות.
כל דיבור על מצוקת עזה נותן רוח גבית לחמאס, שמחזיק בחטופים כקלף מיקוח. המוסר היהודי מחייב אותנו להתמקד תחילה בהצלת אחינו. רק כשאחרון החטופים ישוב לחיק משפחתו, נוכל לפנות לדיונים אחרים.
ולאלה שצריכים ריענון זיכרון: חמאס הוא שפתח במלחמה, והוא שיכול להפסיקה בפעולה אחת פשוטה - שחרור החטופים. אבל הוא מתעתע בכולנו, מושך זמן, מורח עוד ועוד ימים ולא חוזר עם תשובות תכליתיות. וכשהם רואים את ההתגייסות הצדקנית בעולם, עם משתפי פעולה משלנו, למה שמשהו יגרום להם למהר? ככל שנוקפים הימים ו"קמפיין ההרעבה" תופס תאוצה, הם מבינים שהלחץ יופנה לעבר ישראל בלבד, לסגת ולוותר על כל הקווים האדומים.
החטופים בלב של כולנו, וחובתנו המוסרית היא להחזירם הביתה. במקום ליפול למלכודת התעמולה של האויב, עלינו להתאחד סביב המטרה ולהפסיק להדהד את קמפיין חמאס. כשהחטופים שלנו יחזרו בבטח לביתם, גם תושבי עזה יוכלו לשוב לשגרה. עד אז, המוסר היהודי הוא הצודק וההגון ביותר: דמם של החטופים קודם.
