באוקטובר 1962 פרץ משבר הטילים בקובה, משבר דרמתי בין שתי מעצמות גרעיניות,משבר שאיים על היציבות העולמית, משבר שהסתיים בשלושה עשר ימי משא ומתן שהתנהלו בין שני מנהיגי המעצמות הגדולות, מצד אחד, נשיא ארה"ב ג'ון קנדי, הנשיא ה -35 של ארה"ב ומצד שני ניקיטה חרושצ'וב, שנכנס לנעליו של סטלין, לאחר מותו.
קנדי הצליח לגרום לחורשצ'וב לוותר על הצבת טילים בקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית לאי פלישה עתידית לקובה. למרות החשדנות, האיבה והעוינות בין הצדדים, היה ברור להם כי הפתרון המועדף הוא דיאלוג דיפלומטי בין הצדדים.
קנדי נרצח חודשים אחרי ההסכם וחורשצ'וב הודח על ידי הפוליטבירו חודשים אחרי ההסכם. איראן אומנם רואה עצמה כמעצמה אזורית, אך היא רחוקה שנות אור מהמעצמה האמריקאית.
צ'רצ'יל אמר "אין קל לראות כיצד עיניינים יכולים להידרדר במשא ומתן בפסגה". הפסגה יכולה להתקיים בערב הסעודית או בטורקיה וצריכה לכלול את מנהיגי מדינות אירופה המובילות
בעקבות התקיפה האמריקאית בפורדו האיראנים מצהירים כי לא ישבו ולא ינהלו משא ומתן עם ארה"ב והאמריקאים מצדם מצהירים כי לא יסכימו לנהל משא ומתן עקיף ושאם האיראנים רוצים לעצור את הלחימה, שיבואו לשולחן המשא ומתן.
הנשיא טראמפ 2025 שנבחר על זהות של משכין השלום העלמי, נחוש, למרות התקיפה הנקודתית על פורדו, להיות זה שיביא את ההסכם. שעות בודדות אחרי התקיפה, צייץ הנשיא - תקפנו בפורדו... עכשיו הזמן לשלום.
האתגר הראשון הוא להביא את האיראנים לשולחן המשא ומתן, הדרך האפשרית נכון לנקודת זמן זאת היא "ועידת פסגה", מונח שטבע ראש ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל בשנת 1950, צ'רצ'יל אמר "אין קל לראות כיצד עיניינים יכולים להידרדר במשא ומתן בפסגה". הפסגה יכולה להתקיים בערב הסעודית או בטורקיה וצריכה לכלול את מנהיגי מדינות אירופה המובילות, גרמניה, בריטניה, צרפת וכו' בהיעדר יוזמה ליצירת מנגנון שיחות, יש חשש כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין או אף נשיא סין שי ג'ינפינג, ינסו ליזום מהלכים מטעמם.
האתגר השני,הוא ניגוד האינטרסים המובהק בין הצדדים, האמריקאים שדורשים ויתור מלא על תוכנית הגרעין והמשטר האיראני שמחפש לשמר את התוכנית. לצד האינטרסים הללו יש אינטרסים נוספים שעליהם ניתן להגיע להסכמות, הצורך הקיומי של המשטר האיראני לשימור שילטונו, הסרת האיומים והסנקציות.
ומהצד האמריקאי, הרצון לא להיגרר למלחמת התשה ולשמר את הקו הבדלני של MAGA.
האתגר השלישי הוא האתגר הפסיכולוגי, המאפיין את המנהיגים בשני הצדדים, מצד אחד, טראמפ, אישיות נרקסיסטית מוחצנת, אימפולסיביות בקבלת החלטות, בעלת כריזמה חזקה ומהצד שני ,חמינאי, אישיות בעלת מאפיינים פראנואידיים רגישות גבוהה לאיומים וקונספירציות, זהירות מובנת, דחיית החלטות וכריזמה שקטה.
דורון הדרהדרך לגשר על המאפיינים האישיותיים הללו, תחייב יצירתיות, ההסכם יצטרך לכלול צד גלוי ופומבי ונספחים חשאיים, תידרש אבחנה בין דקלרציה לאופרציה וככל הנראה ההסכם יצטרך ליהיות שלבי, כאשר בשלב הראשון תוגדר הפסקת אש זמנית והתחייבות של הצדדים למחויבות מלאה לשיחות.
השאיפה להסכם כניעה בשלב זה, לאחר כאחד עשר ימי לחימה, אינה נראית ראלית.
אל"מ במילואים, דורון הדר, הוא לשעבר מפקד יחידת המשא ומתן המטכ"לית
