פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה בצהריים (שני) כי החלטתו של שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל רצונו לשנות את הרכבה אינה מוצדקת - וקבעה כי עליו לכנס אותה כבר עתה. הדברים נאמרו כחלק מתגובה לעתירות נגד אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, לקראת הדיון בבג"ץ ביום חמישי הקרוב.
לקריאת התגובה המלאה - לחצו כאן
בתשובת היועצת, שלה לא שותף שר המשפטים לוין שביקש וקיבל אישור לייצוג עצמאי, קובעת בהרב-מיארה כי אי-מינויו של שר מטעם הממשלה כנציג הוועדה לבחירת שופטים אינו מונע ואינו מצדיק את אי-הכינוס, שכן הוועדה לבחירת שופטים מוסמכת לפעול בהרכב קטוע כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה. לדבריה, גם הכוונה של הממשלה לשנות את הרכב הוועדה לא מצדיקה את הימנעות שר המשפטים מכינוסה.
"מדובר בסמכות חובה שיש להפעילה במהירות הראויה. המשמעות של מצב שבו שר המשפטים נמנע מכינוס הוועדה במשך תקופה ממושכת, אף מקום בו נמצא כי יש צורך במינוי שופט, עשויה להעניק לשר מעין זכות 'וטו' שבכוחה למנוע בחירת שופטים שלא על דעתו, שבכוחה לסכל את עבודת הוועדה כולה, על אף שזו לא נקבעה כאמור בדין", נכתב בתגובת היועמ"שית.
בהרב-מיארה מבססת את עמדתה על בחינה אובייקטיבית של העומס הקשה המוטל על בתי המשפט. לדבריה, כרגע חסרים 21 שופטים - ועד סוף השנה יהיו 53 תקנים פנויים. נתונים בינלאומיים, לדבריה, מעלים כי העומס המוטל על שופטים ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בינלאומית. "מספר השופטים לכל 100 אלף תושבים בישראל נמוך בהרבה ביחס לממוצע במדינות מועצת אירופה", כתבה. "הממוצע האירופי עומד על 22.2 שופטים לכל 100 אלף, ובישראל 7.8 לכל 100 אלף". היא ציינה גם את הממוצע הגבוה של התיקים שנפתחים בישראל ביחס לאירופה.
בסביבתו של שר המשפטים יריב לוין אמרו כי עמדתה של בהרב-מיארה היא "קיצונית", וציינו כי "כשקוראים את עמדת היועצת, קשה שלא לתהות איך היא אמרה שהיא מייצגת את השר כשזו תשובתה". עוד נטען כי עמדת היועמ"שית "לא נכונה. היא לא יכולה להגיד שהיא מייצגת את השר - ואז לבקש מבית המשפט לקבל עתירה נגדו".
בדיון ביום חמישי יישבו בהרכב השופטים ענת ברון, דוד מינץ ושופט נוסף - שיחליף את יוסף אלרון שהודיע על התמודדותו לנשיאות בית המשפט העליון. העתירות הוגשו על ידי יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון.
הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים על פי חוק. עד היום מונו שמונה חברים - ועל הממשלה למנות נציג נוסף. בוועדה חברים כרגע שר המשפטים יריב לוין שהוא גם יו"ר הוועדה; נציגי הכנסת ח"כ קארין אלהרר וח"כ יצחק קרויזר; נשיאת העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה נעם סולברג והשופט יצחק עמית; ונציגי לשכת עורכי הדין - אילנה סקר ומוחמד נעאמנה.
ח"כ קרויזר, חבר הוועדה, מתייחס לאי-כינוסה
(צילום: שמוליק דודפור)
בלב ליבה של המהפכה המשפטית של נתניהו ולוין, נזכיר, עומדת חקיקה בדמות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החוק עבר בקריאה ראשונה והוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, עורר סערה במדינה, אולם אז נעצר, לפחות באופן זמני.
בינתיים, לוין מסרב לכנס את הוועדה תחת ההרכב הקיים ולמנות שופטים, על מנת לנסות לשנות את החוק ואת אופן בחירת השופטים ורק אז להכריע בבחירת נשיא העליון ובחירת השופטים. כינוס הוועדה הכרחי למינוי נשיא עליון חדש במקום אסתר חיות הנשיאה שפורשת באוקטובר ולמינוי שופטים לערכאות הנמוכות יותר. הקואליציה מנסה לסכל את מינוי נשיא העליון המיועד יצחק עמית שאמור להיבחר בוועדה לפי שיטת הסניורטי (מינוי לפי ותק), שנהוגה מאז קום המדינה. לבחירת עמית לנשיא יש רוב ברור בוועדה בהרכבה הנוכחי, למרות הודעת השופט אלרון שגם הוא מתמודד.
ביש עתיד מבקשים בעתירה לדון בשאלה מדוע הממשלה נמנעת מבחירת נציגתם לוועדה - לצד לוין שמכהן בה מתוקף תפקידו כשר המשפטים - ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" בסמוך להקמת הממשלה לשם איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. לדבריהם, החלטה זו פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על הממשלה.
מנדלבליט מתייחס למהפכה המשפטית בוועידת המשפט, היום
(צילום: גו-לייב)
"הניסיון להביא לשיתוקה של הוועדה לבחירת שופטים, עד להשלמת המהלך החקיקתי השנוי במחלוקת שמבקש שר המשפטים לקדם, הוא ניסיון להביא לשיתוקה של הרשות השופטת", נכתב בעתירה.
שר המשפטים יריב לוין קיבל מהיועצת המשפטית לממשלה אישור להיעזר בעורך דין פרטי שייצג אותו - נוכח עמדתו המתנגדת לכינוס הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לוין, מצידו, סבור שסמכות כינוס הוועדה נתונה לשר המשפטים - כולל ההחלטה על מועד הכינוס - ולכן אין מקום להתערבות בית המשפט. לוין אף ביקש היום לקבל דחייה במועד תגובתו לאור הייצוג העצמאי. בקשותיו הועברו על ידי היועצת המשפטית לממשלה לשופטים - מבלי שהיא נקטה עמדה בעד או נגד בנושא.
ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, אמר כי בתגובתה, "היועצת המשפטית לממשלה מציבה היום תמרור אדום גדול ואומרת כי יש לכנס את הועדה למינוי שופטים כבר עתה, ומצביעה על כך שפרק הזמן הממושך שחלף מאז כינוס הוועדה בפעם האחרונה הוא פרק זמן חריג. הוא חריג עוד יותר תחת המתקפה הבלתי נגמרת של חברי הקואליציה על מערכת המשפט והנזק העצום שמצטבר ופוגע באזרחי ישראל".
בתנועה לאיכות השלטון, גם היא מהעותרות נגד אי-כינוס הוועדה, אמרו כי "אנחנו מברכים את היועצת המשפטית על עמדתה הנחרצת. נראה כי שר המשפטים עושה שימוש לרעה בסמכותו ולמען השיקולים הפוליטיים האישיים שלו".
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין לסוגיית הוועדה ואמר כי "מה שמצדיק עיכוב בכינוס זה מושג שכבר שכחנו מהו - רצון העם, הציבור. הכנסת חושבת שצריך שיטת מינוי חדשה (של שופטים - ג"מ). מהי השיטה המדויקת שצריכה להיות? שונה מהשיטה הנוכחית. כך אמרה גם הכנסת. היא צריכה להיות מאוזנת יותר, היום היא לא".
שר המשפטים לשעבר גדעון סער התייחס גם הוא לאי-כינוס הוועדה ואמר בוועידת המשפט כי "סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא בלתי חוקי והוא פוגע פגיעה ישירה בציבור ובאזרחי ישראל. נבחר ציבור הממלא תפקיד עושה זאת למען הציבור ואינו רשאי להחזיק את הציבור כבן ערובה לשיגעונותיו וגחמותיו. הסיבה היחידה ששר המשפטים חורג מסמכותו ולא מכנס את הועדה היא פוליטית והרסנית".
