צה"ל קבע נוהל חדש שמסדיר את הטיפול במשרתי מילואים שמוכרים באגף השיקום של משרד הביטחון עם יותר מ-30% נכות נפשית. בדיון שנערך אתמול (חמישי) בראשות סגן הרמטכ"ל אלוף תמיר ידעי הוחלט על הקפאה מיידית של הליך גריעת משרתי המילואים בנוהל המקורי, ויצירת המנגנון החדש. ההחלטה התקבלה שנה אחרי שנחשף ב-ynet כי בצבא בחנו את המשך שירות המילואים של לוחמים בעלי נכות רגשית משמעותית - בהם פוסט-טראומתיים.
מוקדם יותר השבוע הודה ראש מטה אכ"א תת-אלוף אמיר ודמני בדיון בכנסת כי הנוהל המקורי פגע בחיסיון הרפואי, כאשר מידע על מצבו הנפשי של המשרת עבר מאגף השיקום לדרג פיקודי ורפואי בצה"ל. המדיניות העדכנית, כפי שנודע ל-ynet תאפשר את העברת המידע הרפואי הרגיש מאגף השיקום לגורמי רפואה מוסמכים בלבד, ותעניק למשרת ארבעה חודשים לערער על ההחלטה, במקום שלושה ימים שניתנו בנוהל המקורי.
לפי הנוהל החדש, אחרי שבמערכת הפנים-צה"לית תתקבל אינדיקציה להכרה עם 30%-50% נכות נפשית - נציג רפואי מוסמך ייצור קשר עם המשרת, יסביר על המדיניות החדשה, ויציג את הזכות להגשת ערעור לצד ליווי וסיוע בירוקרטי. בצה,ל שואפים להעניק למשרתים מעטפת מלאה מצד היחידות המשרתות - ללא חשיפת מידע רפואי.
להליך בחינת המשך שירות נדרש הפרט להביא מכתב אישי מטעמו שמתייחס לקביעת האבחנה, הטיפולים שעבר, קביעת אחוזי נכות ותפקיד במילואים, חוות דעת פסיכיאטר עדכני או פרוטוקול ועדה במידת הצורך, חוות דעת ממפקד או מעסיק על תפקוד כללי, ומכתב מרופא משפחה הכולל אבחנות רקע וטיפולים תרופתיים. אם הפרט טופל על-ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי - נדרש מכתב גם מטעמו. כל אלו יועברו על-ידי המשרת בלינק מאובטח, או יימסרו פיזית לגורם מוסמך.
בסיום הליך הגשת הערעור של המשרת, גורם קליני מוסמך יכריע האם הוא רשאי להמשיך לשרת במילואים או שייאלץ להיגרע מהמצבה. מסמך שהגיע לידי ynet חושף כי ישנם יותר מ-2,200 משרתים שלגביהם הוזנה אינדיקציה במערכת עם יותר מ-30% נכות נפשית, בהם יותר מ-60 משרתים בדרגת סגן-אלוף ומעלה.
בנוגע ליותר מ-2,200 משרתים הוזנה אינדיקציה במערכת עם יותר מ-30% נכות נפשית
(צילום: עוז מועלם)
לצד הניסיונות של צה"ל להציג הליך משופר, ישנם משרתי מילואים שמלינים גם על המדיניות העדכנית. אחד מהם הוא אורן (שם בדוי), לוחם מילואים ביחידה מובחרת זה 20 שנה, שמוכר עם 60% נכות, מתוכם 40% על-רקע נפשי. מיד עם פרוץ מבצע "שאגת הארי", הוא הוקפץ לשירות מילואים. יממה בלבד לאחר שהתייצב - אורן התבשר כי הוחלט להקפיא אות משירות. כעת הוקפאה גריעתו.
אורן סיפר כי במהלך השבוע האחרון הופצה הודעה בקרב גורמי שלישות, שהבהירה מעל לכל ספק כי אלו שנגרעו מהשירות הם מתמודדים עם פוסט-טראומה. "בשורה חשובה משמחת - כל מי שהוקפא בגין אחוזי נכות נפשיים - הקפאתו הוסרה עד להסדרת מעמד", נכתב בגוף ההודעה שרצה בקבוצות. "חלק מהמהלך של לעצור את הנוהל הזה הוא בגלל הפרת חיסיון רפואי שנעשה לכל מי שמוכר באגף השיקום. ההודעות שבאו בעקבות הפסקת הנוהל הזה - בעצם מפירות את החיסיון הרפואי. מי שלא ידע עד עכשיו למה גרעו אותו - עכשיו הוא יודע".
בהתייחסו לסיבה שלדבריו ההליך עלול לפגוע במשמרת, אורן אמר: "זה שאני מוכר באגף שיקום, אף אחד לא אמור לדעת מזה. רק אני והמטפל שלי. יש לי אפילו אנשים במשפחה שלא מכירים את זה. למה אני צריך ללכת לצה"ל ביחידה שלי, ששירתי בה עשרות שנים, ופתאום אנשים מסתכלים עליי 'אתה נכה צה"ל, אתה מוכר על נפשי'. אני לא מאשים את צה"ל, אני מדבר על אגף השיקום שמעביר נתונים אישיים רגישים. מה זה הקטלוג הזה? זה מזעזע בעיניי. כאילו לקחו אותי, שמו אותי מול אוגדה שלמה, ועכשיו כולם יודעים שנאי מוכר על פוסט-טראומה. כאילו לקחו והפשיטו אותי מול הגדוד שלי".
"השפלות חוזרות ונשנות של אגף שיקום"
לוחם המילואים התייחס גם לממד הבושה שלעיתים מלווה את המבקשים הכרה עם נכות נפשית, לצד ההליך המורכב והמאתגר בהכרה מול אגף השיקום שמדי פעם מערים קשיים עצומים. לדבריו, "לעבור ועדה רפואית באגף שיקום זה לא משהו קל, לא פלא שיש חוקים של פוסט-טראומתיים שעכשיו עוברים בכנסת ורפורמת 'נפש אחת'. הם באו בעקבות השפלות חוזרות ונשנות של אגף שיקום. עכשיו לקחו את הדבר הזה ואמרו 'אוקיי, בוא נשפיל אותך גם בצה"ל', וזה מה שקורה. בעקבות הנוהל הזה, שני קצינים, אחד אלוף-משנה ואחד סגן-אלוף, בכו לי בטלפון אחרי שהחיילים שלהם גילו שהם הוקפאו כי הם מוכרים נפשית".
לפי אורן, גם אחרי שבצה"ל הודו השבוע לראשונה כי ההליך המקורי פגע בחיסיון הרפואי של המשרתים, נדמה שלא ממש בטוח שהנוהל החדש עומד בפני החוק. הסיבה לכך לדבריו, מידע מאגף השיקום של משרד הביטחון מועבר לצה"ל ללא אישור המטופל. "סעיף 7א' שאגף השיקום מנפנף בו אומר שהעברת מידע בין מטפל למטפל היא באישור המטופל בלבד, זה כתוב שחור על-גבי לבן", אומר לוחם המילואים. "יש פה יד מכוונת של אגף שיקום שאומרת 'אנחנו הולכים כנראה להיות מוצפים בהרבה לוחמים או חיילים שהולכים להיות פוסט-טראומטיים, והדרך היחידה למנוע מהם להגיש הכרה זה לעשות את המהלך הזה'.
אורן אמר עוד בנוגע להתנגדותו למהלך: "יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שהפסיקו תהליך הכרה, כי הם רוצים לשרת ביחידה. אז זה מה שהם עשו. פשוט לקחו מילואים, שזה לא שב"כ ולא מוסד. זה צה"ל, צבא העם, זה כאילו משהו שמושרש, זה הדבר היחידי שנותן לך את תחושת המסוגלות, שגם כשאתה נפצע פיזית וגם כשאתה נפצע נפשית - זה שאתה מצליח לחזור לשירות, זה נותן לך איזושהי אמירה שאתה כן מסוגל להשתקם ולעשות דברים. ובאו וקטלגו אנשים שמוכרים רק על בין 30 ל-50% PTSD. המשמעויות של הורדת פרופיל ל-21 הן מאוד כבדות. מילא אתה גורע בן אדם מהשירות שלו, למה לפגוע לו גם בחיים האזרחיים?".
גורם צבאי אמר בתגובה לטענות על אופן עדכון המשרתים ביחידות בשונות בנוהל החדש: "צה״ל מצר על מקרים ספציפיים שבהם משרתי מילואים נפגעו מאופן העברת ההודעה, ועל כן גם חל שינוי במדיניות. חיסיון רפואי ושמירה על כבוד המשרתים הם ערך עליון בצה"ל".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בסיומה של עבודת מטה רחבה, שסוכמה בראשות סגן הרמטכ"ל, הופצה מדיניות עדכנית להליך הקפאת השירות אשר מייצרת נוהל סדור שמותאם למאפיינים ורגיש יותר לשיח שעלה בקרב משרתי מילואים נפגעי תגובות קרב.
"במסגרת ההליך החדש, המסמכים יוצגו לדרג רפואי מוסמך על-מנת לבחון את כשירותם הרפואית להמשך שירות המילואים, ובכך לבטל את ההקפאה הקיימת לאלתר. צה"ל מוקיר את עשיית משרתי המילואים וימשיך לפעול למענם כראוי".
