בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק כי מכללת קיי בעיר תפצה ב-210 אלף שקלים את ד"ר ורדה סעדה-גרגס, שפוטרה לאחר כ-28 שנות עבודה. ד"ר סעדה-גרגס פוטרה בעקבות פוסטים שפרסמה בפייסבוק ב-7 באוקטובר ולאחר מכן. לטענת המכללה, היא פרסמה "קריאות המעודדות את ארגון הטרור חמאס" וגילתה "תמיכה ממשית במעשי טרור ובאויבי ישראל".
אלא, שבית הדין קבע כי מדובר במסקנה שאינה נלמדת מפרסומיה. "אכן, התובעת מביעה ביקורת בוטה וחריפה על צה"ל ומטיפה נגד 'הכיבוש'. ואולם מכאן ועד עידוד אקטיבי של ארגוני טרור - הדרך ארוכה", נכתב.
במכתב לפני פיטורים שנשלח מהמכללה לד"ר סעדה-גרגס נכתב כי היא כינתה את חיילי צה"ל "רוצחים" ו"צבא הטרור הישראלי". כמו כן, לאחר 7 באוקטובר, היא כתבה בפייסבוק כי "חמאס והג'יהאד לא יפסיקו להתנגד בכל דרך ששכל יכול להביא כמו כל עם. כי לא היה להם חלופה לחיים הקשים שיש להם, כמו העם האוקראיני שכולם מזדהים איתו". יש לציין כי במכללה מלמדת גם אחותו של שורד השבי ירדן ביבס.
המכללה גם כינתה את ד"ר סעדה-גרגס תומכת טרור, "כזו שאסור לתת לה גישה לסטודנטים, בהם משרתים בצה"ל", והאשימה אותה שהגיבה באימוג'י של לבבות לפרסום המשבח לכאורה מחבל שדרס למוות חייל ופצע שלושה אנשים נוספים. בפוסט נכתב כי המחבל עשה מעשה של ייאוש ודרס שישה אנשים, וכי הוא איבד תקווה וישראל הפכה את חייו לגיהנום. "אני הבעתי צער למה יש אנשים כאלה בעצם", טענה.
בית הדין קבע כי חרף התנהלות ד"ר סעדה-גרגס בפרסומיה, על הדברים להיבחן בראי חופש הביטוי, במיוחד בזמן מלחמה, ובראי החופש האקדמי הנתון לה להביע את עמדותיה. עוד קבע בית המשפט כי המכללה למעשה קיבלה את ההחלטה בדבר הפיטורים מראש, וביצעה אותם באמצעות ועדת שהוקמה לצורך זה במקום לפעול באמצעות תקנון האתיקה. כמו כן, המכללה לא חשפה בפני התובעת את התלונות שבעקבותיהן היא זומנה לשימוע, ועוד.
פסק הדין עוסק בשאלת ההתנהלות ברשתות החברתיות, מצד אחד, ובחופש הביטוי וחופש הביטוי האקדמי, מצד שני. שופטת ביה"ד אביגיל בורוביץ' קבעה שפרסומיה של התובעת, ד"ר סעדה-גרגס, חוסים בצלו של חופש הביטוי והחופש האקדמי וכי הליך הפיטורים היה נגוע בפגמים רבים. "קשה להפריז בחשיבותן של הרשתות החברתיות, המהוות את כיכר העיר החדשה, בעיצוב השיח הציבורי, בפרט בתקופת בחירות, חוסר שקט ומלחמה", נכתב. "היה מקום לגילוי של יתר רגישות מצדה של התובעת להשכלות שעלולות להיות למצער לחלק מפרסומיה".
עם זאת, בית הדין גם העביר ביקורת בפסק הדין על התנהלותה של ד"ר סעדה-גרגס. בין היתר, על פרסום של צילום מסך מסרטון של ביצוע לינץ' בחייל שנפל ב-7 באוקטובר, שעה שהייתה בשיט בלב ים, מבלי שצפתה בו. בית הדין כתב כי "התובעת לא הביעה כל צער או אמפתיה בהקשר לאירועי 7 באוקטובר, ולא ניכר כי היא קשובה לדעות אחרות מלבד דעתה שלה."
הובהר בפסק הדין כי הפרסומים שלה חוסים בצילו של חופש הביטוי, אך נכתב כי "אין משמעות הדבר שהתובעת פטורה מגילויי רגישות לטלטלה הקשה, לכאב ולאבל הכבד שהיכו את החברה הישראלית ב-7 באוקטובר". בנוסף, ד"ר סעדה-גרגס לא הודתה בטעות שבפרסום התמונה מתוך הסרטון של החייל שנהרג.
עוד נקבע, כי החלטת הפיטורים עצמה לא נתנה את המשקל הראוי למכתבים הרבים שהתובעת שלחה מאת עמיתים שלה שהעידו על עמדותיה ועל עשייתה הציבורית. בנוסף, החלטת הפיטורים לא הביאה בחשבון את גילה של התובעת ואת העובדה שעבדה במכללה במשך כשלושה עשורים. לפי בית הדין, המכללה למעשה נקטה בפיטורים, שאמורים להיות מוצא אחרון, כצעד ראשון.
