בימים אלו אנו עדים לגיבוש שני הסכמים קריטיים לישראל. שניהם הסכמי מסגרת, הצהרת כוונות. בדומה לתוכנית 20 הנקודות, בשניהם יש הצהרות על כוונות, נכונות והיבטים דקלרטיביים ובשניהם אין פרטים על אופרציה, פעולות בשטח, סנקציות על אי עמידה בהסכם וכמובן לוחות זמנים למימוש ההצהרות.
הראשון והקריטי ביותר הוא הסכם המלא בין ארה״ב לאיראן, בהובלת סגן הנשיא האמריקאי ג׳י די ואנס, וההסכם השני בחשיבותו הוא בין ישראל ללבנון, בתיווך אמריקאי, בהובלת מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו. לאמריקאים ולישראלים, אזרחי משטרים דמוקרטיים, עם תקשורת חופשית ובועטת, יש חשיבות עצומה למילים, להצהרות, לתדמיות, נראות - ולכן, לא פעם, המנהיגים מסתפקים בהצהרת כוונות בסעיף מאמצים, משפטים שיהפכו לדפי מסרים, על פני פרטים שלא פעם מבלבלים את הציבור ולא עוברים טוב בסרטוני טיקטוק וברשתות חברתיות. לעומתם האיראנים, שמנהלים משטר רצחני ורודני לעמם והתקשורת אצלם מהווה שופר של המשטר - להם, המילים פחות משפיעות, ולהם יש חשיבות במעשים, באופרציה, בשימור ציר הרשע על כלל רכיביו. כי בלעדיו, שרידותם בשלטון תתערער.
סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס
(צילום: Nathan Howard/Pool Photo via AP)
לפי הפרסומים על הסכם המסגרת בין לבנון לישראל, יש 14 סעיפים, בדיוק כמו למזכר ההבנות בין איראן לארה"ב. אולי זה מקרי ואולי לא, אבל זהו מסר של רוביו שהוביל את המשא ומתן בלבנון, לוואנס שמוביל את המשא ומתן מול איראן. שניהם רואים עצמם כמי שיחליפו את הנשיא טראמפ בהנהגת המפלגה הרפובליקנית ושניהם רואים עצמם כמי שיתמודדו על נשיאות ארה"ב. אם נצלול לפרטי הסכם המסגרת, נמצא את המילים הנכונות לכלל המעורבים במשא ומתן, אבל לא נמצא בשלב הזה את המעשים ברמת הפירוט שיעניקו תחושת בטחון לתושבי הצפון.
בסעיף הראשון, ישראל ולבנון מאשרות את זכותה של כל אחת מהן להתקיים בשלום, ואת רצונן ההדדי לחיות בביטחון כשתי מדינות ריבוניות שכנות. הצהרה חשובה בהיבט הדיפלומטי הבינלאומי. בסעיף השני, הצדדים מצהירים כי בתהליך הדדי ומדורג ישיב צבא לבנון את הריבונות האפקטיבית של המדינה על כלל שטח לבנון, בכפוף לפירוק מנשקן של כל הקבוצות החמושות שאינן מדינתיות ולהרס התשתיות הקשורות אליהן. הדבר יאפשר לצה"ל לפרוס מחדש את כוחותיו באופן הדרגתי מחוץ לשטח לבנון. כאן, למרות שלא מציינים את חיזבאללה באופן ישיר, יש כוונה לפרקו מנשקו ונכונות של ישראל לנסיגה מלאה שזה יקרה. על מנת שזה יקרה, צבא לבנון יצטרך סיוע. רוביו הצהיר שארה"ב תעניק מענק 30 מיליון דולר לצבא לבנון, כמי שמבין את פערי הכוחות והתגמול הנמוך שמקבלים חיילי צבאלבנון לעומת אנשי חיזבאללה, ארה"ב תצטרך להעמיד סכום גדול יותר וגם סיוע צבאי. הייתי מציע לארה"ב להעמיד נושאת מטוסים בים התיכון שתפקידה בחודשים הקרובים, לסייע לצל"ב, במודיעין מהאוויר, באש מהאוויר ובאש מנגד.
בסעיף השלישי נקבעו שני אזורי פיילוט מוסכמים בין צה"ל וצבא לבנון, בהם יקבל צבא לבנון אחריות ביטחונית אחרי שיתברר באופן ודאי, פירוקן מנשקן של הקבוצות החמושות הלא-מדינתיות והרס תשתיותיהן באזורים אלה. הפיילוט יורחב בעתיד בהסכמה הדדית לאזורים נוספים. הרעיון של מיקוד באזור ומשם מעבר למרחב אחר הוא נכון וייצר בטחון לכוחות המבצעים. העדיפות לדעתי צריכה ליהיות מהקל אל הכבד על מנת לייצר תחושת מסוגלות ומומנטום. בסעיף הרביעי, ממשלת לבנון מתחייבת באופן בלתי הפיך להשיב את מלוא ריבונותה על שטחה ולהשלים פירוקם המלא של הארגונים הבלתי מדינתיים החמושים בשטחה ולהבטיח שלא תהיה להם כל יכולת צבאית או ביטחונית ולא כל תפקיד צבאי או ביטחוני בשום מקום בלבנון.
בסעיף החמישי, ישראל מצהירה כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בשטח לבנון ופירוק הארגונים החמושים הבלתי מדינתיים לצד הסדרי ביטחון יבטלו כל צורך לנוכחות של צה"ל בלבנון. זאת ההתחייבות הישראלית לנסיגה מלאה, בהינתן וחיזבאללה יפורק מנשקו, אך אין כאן, פרטים המציינים מהו אותו פירוק מלא ויש סכנה כי ארה"ב ביחד עם ממשלת לבנון, יוכלו להצהיר שהמטרה הושגה, גם אם ישראל תחשוב שיש עוד עבודה לעשות.
בסעיף השישי, ממשלת לבנון מאשרת כי רק היא מוסמכת לקבל החלטות של מלחמה ושלום בלבנון. סעיף שמאפשר לממשלת לבנון למנוע מישראל להכריז על מלחמה ומוותר על השליטה. בסעיף השביעי, ממשלות לבנון וישראל מאשרות כי אין במסגרת זו כדי למנוע מהן לממש את זכותן הטבועה להגנה עצמית ומבהירות כי שום צד שלישי אינו רשאי לממש זכות זו בשמן. זהו סעיף שכל תכליתו הוא לאותת לאיראן שהיא איבדה את ההשפעה במרחב ויש לכך חשיבות גבוהה. בסעיף השמיני, שתי המדינות מצהירות כי מטרתן המשותפת היא לבנון בטוחה ומשוקמת, הנתונה לריבונות מלאה של המדינה הלבנונית. חזרתם הבטוחה של התושבים לבתיהם והבטחת ביטחונם של יישובי צפון ישראל הם תנאים חיוניים ליציבות ולשלום ארוכי טווח. עוד סעיף שמייצר חזון של תקווה ואופק. בסעיף התשיעי, ממשלת לבנון מתחייבת ליישם תוכנית קפדנית המבוססת על עמידה ביעדים, שתאפשר לצבא לבנון לממש שליטה צבאית וביטחונית מלאה ולבצע את פירוק כל הארגונים החמושים שאינם מדינתיים מנשקם. כאן יש הצהרה שמדגישה את החשיבות ביישום, על פי תוכנית סדורה, אין מועד לגיבוש התוכנית ואין את אורכה, חודשים או שנים.
בסעיף העשירי, ארצות הברית תפעל לגייס את תמיכת הקהילה הבינלאומית בשיקום לבנון - סעיף המייצר מוטיבציה לכל מתנגדי חיזבאללה ולמדינת לבנון
בסעיף העשירי, ארצות הברית תפעל לגייס את תמיכת הקהילה הבינלאומית בשיקום לבנון. סעיף המייצר מוטיבציה לכל מתנגדי חיזבאללה ולמדינת לבנון. בסעיף האחד עשר, לבנון וארצות הברית מתחייבות למנוע העברת כספים לכל גוף, ארגון או אדם המזוהים עם ארגונים חמושים שאינם מדינתיים ובכלל זה למנוע מכספי השיקום להגיע לגורמים אלה. הדרך הנכונה להשגת סעיף זה מצריכה שילוב סעיף של אי מימון גורמי חיזבאלה במסגרת המשא ומתן עם איראן בשוויץ מה שכרגע אינו נמצא על הפרק. לפי סעיף שנים עשר, עם חתימת המסגרת, יפעלו שתי המדינות להקים קבוצות עבודה שיגבשו את הסכם השלום והביטחון המקיף והמלא. שתי הממשלות באופן מיידי ערוצי הידברות ישירים ומתמשכים, בתיווכה של ארצות הברית. שתי הממשלות מתחייבות לנהל את התהליך בתום לב עד להשגת שלום מלא ובר-קיימא, שיביא ביטחון, יציבות ושגשוג לעמי ישראל ולבנון. בסעיף זה אין לוחות זמניים להקמת קבוצות העבודה למשך עבודתם.
בסעיף שלושה עשר, ישראל ולבנון מתחייבות לנקוט צעדים בתום לב שיבטאו כוונות חיוביות, ובהם הפסקת כל פעולה עוינת או מזיקה בזירות הפוליטיות והמשפטיות הבינלאומיות. בנוסף, הן מתחייבות לפעול לאיתור ולהשבת שרידי נעדרים ולהבאת לשחרור עצורים.לסעיף זה חשיבות עצומה ומתייחס להשבת הנווט השבוי רון ארד ז"ל שנפל בשבי לפני כארבעים שנה. בסעיף ארבעה עשר, שתי הממשלות מכירות בתפקידה של ארצות הברית בתמיכה במאמציהן להביא לסיומן של עשרות שנות סכסוך. סעיף זה שם בראש ובראשונה להודות לארצות הברית על מאמצי התיווך וכמובן לתת הישג למזכיר המדינה מרקו רוביו.
ראש הממשלה נתניהו תיאר את ההסכם המושג כהישג גדול, ושגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר תיאר את ההישג כחזרת הרכבת למסלול. שגרירת לבנון בוושינגטון תיארה את ההסכם כצעד ראשון להשגת הריבונות בלבנון, ונשאר לנו לקוות שהרכבת הזו תגיע ליעד הנכון ולא תתקע על המסילה.
אל״מ מיל׳ דורון הדר כיהן כמפקד יחידת ניהול המשברים והמשא ומתן של צה״ל
