המלחמה בין ישראל לאיראן והטלטלה בשווקי האנרגיה בעולם מחזירות למרכז הבמה את השאלה עד כמה משק האנרגיה הישראלי יציב והאם ביכולתו להתמודד עם זעזועים חיצוניים. מאז החל המבצע, המאגרים לווייתן וכריש אינם פעילים בהנחיית גורמי הביטחון, ומאגר תמר מהווה מקור הגז הטבעי המרכזי עבור תושבי המדינה. לפי ההערכות, מחירי החשמל לא יושפעו מהמלחמה, אך התייקרות מחירי הנפט תתגלגל אל הצרכן. בעוד מומחים מזהירים מפני אסון, שר האנרגיה כהן מרגיע: "אנו ערוכים לספק את כל צורכי משק האנרגיה. החלפת המשטר באיראן יכולה להוות הזדמנות".
בניגוד לשנים עברו, שבהן ישראל הייתה תלויה כמעט לחלוטין ביבוא גז, בעשור האחרון הפכה המדינה לשחקנית בעלת עצמאות אנרגטית בזכות מאגרי הגז הטבעי שהתגלו מול חופי הים התיכון. מאגרי הגז הגדולים – ובראשם תמר, לווייתן וכריש – מספקים את מרבית הדלק לייצור החשמל במדינה, ותחנות כוח רבות עברו בשנים האחרונות מהפעלה בפחם לגז טבעי.
לפי איגוד הגז הטבעי ומשרד האנרגיה, עתודות הגז של ישראל עומדות על יותר מטריליון מ"ק – כמות שאמורה להספיק לעשרות שנים קדימה ואף לאפשר המשך יצוא למדינות שכנות. חלק מההערכות מדברות על אספקה עד סביב 2062, גם לאחר שמביאים בחשבון את הצריכה המקומית ואת הסכמי היצוא למצרים ולירדן. יש גם לא מעט חוקרים שיחלקו על קיומן של עתודות בהיקף כזה.
ובכל זאת, המשמעות של המהפכה הזו ברורה במיוחד בתקופות של אי-יציבות אזורית, כשישראל נהנית ממקור אנרגיה מקומי שמייצר שכבת הגנה מסוימת למשק. אולם ישראל עדיין תלויה במידה רבה ביבוא נפט ומוצריו – בעיקר לתחבורה, לתעשייה ולחלק מייצור החשמל. לכן, זינוק במחירי הנפט העולמיים בעקבות מלחמה אזורית עלול להשפיע על יוקר המחיה ועל מחירי הדלק.
ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, אומר כי להתייקרות הנפט ב-60% יש משמעויות עצומות על כיסו של האזרח. "יש רגישות עצומה לנושא בכל העולם, ובעיקר בארה"ב, שם הציבור רגיש מאוד לשינויים במחיר הדלק – וזה עשוי להיות טריגר רציני לקיצור המלחמה. יש לזה כמובן השלכות אינפלציוניות מובהקות, וייקח זמן למחירי הנפט לרדת חזרה. גם כשהמלחמה תסתיים ויחזרו לעבור דרך מצרי הורמוז, ייקח שבועות ארוכים עד שתחזור התפוקה למצבה הקודם. אני חושב שמחיר חבית הנפט הוא מה שיעצור את המלחמה הזו".
ד״ר עמית מורצילום: יעל צוראשר לאספקת הגז, ישראל נמצאת במרוץ נגד הזמן. בימים אלה המאגרים לווייתן וכריש סגורים בשל החשש מפגיעת טילים, אך מאגר תמר ממשיך לפעול ולתת מענה. גורמים בענף מסבירים כי אחרי מלחמת 12 הימים ישראל כבר למדה להתאים את עצמה כדי לדאוג שלא ייווצר מחסור בגז. "ישראל נמצאת במצב אנרגטי מצוין", הם אומרים. "תמר נסגרה למשך כ-30 יום ב-7 באוקטובר והכל עבד, לא היה מחסור במשק המקומי".
הכלכלן אופיר פאר, לוביסט משאבי טבע ואנרגיה בלובי 99, אינו שותף לאופטימיות הזו. "מחישוב שביצענו ביחס למלחמת 12 הימים מול איראן ביוני שעבר, העלות העודפת עמדה על כ-370 מיליון שקל, והיא נבעה מצמצום משמעותי בהפקת הגז הטבעי ומעבר נרחב לשימוש בסולר ובפחם מזהמים", הוא אומר. "גם הפעם תפוקת הגז צומצמה משמעותית, ובניגוד לפעם הקודמת שהייתה בשיא הקיץ, כעת, בחורף, היכולת להתבסס על אנרגיות מתחדשות נמוכה יותר. המציאות שעליה התרענו בכל השנים האחרונות מתרחשת לנו מול העיניים, ובפעם השנייה בתוך שמונה חודשים". פאר קורא למנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין לפרסם את מסקנות הצוות לבחינת מדיניות הגז הטבעי בהקדם, כדי להבטיח את הביטחון האנרגטי של ישראל ולאפשר תכנון אסטרטגי של משק האנרגיה כולו.
אופיר פארצילום: ענבל מרמרי"סגירת שתי האסדות לווייתן וכריש נובעת כמובן מהצורך לשמור על ביטחון העובדים, אבל גם מכך שכשגז במאגר כזה ממשיך לזרום והוא חוטף פגיעת טיל, מדובר בנזק של מיליארדים", מסביר ד"ר מור. "יכול להיות שבשלב מסוים, כשיירד איום הטילים, המדינה תוכל לאפשר להמשיך להפיק גז במאגרים האלה, אבל אם זה יימשך מעבר לחודש כנראה נתחיל להרגיש את זה באספקת החשמל. גם בית הזיקוק בחיפה עובד במתכונת חלקית, מה שעלול להשפיע על אספקת הדלק למטוסי חיל האוויר. בסופו של דבר צריך להביא בחשבון את המחיר הכלכלי שישראל תשלם בעקבות אותן התייקרויות במקורות האנרגיה".
ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מתייחס למחיר הכלכלי הגלובלי של המלחמה מבחינת מקורות האנרגיה. "האנשים שפרנסתם תלויה בשוק האנרגיה אומרים שהמצב הזה הוא אסון", הוא אומר. "עוד לא היה מצב שבו בבת אחת נגרע מהשוק מקור שמהווה 20% מאספקת הגז והנפט העולמי. זה הלם גדול למערכת שלוקח זמן לתרגם, אבל בסוף כל אחד ירגיש את זה, גם אם אין לו אוטו. כל מוצר שמופיע על המדף שרף איזשהו גז או נפט כדי להגיע לשם, כך שעלייה במחירי הדלקים תמיד מתורגמת לצרכן. תושבי ישראל אולי לא ירגישו את זה במחירי החשמל, אבל יחושו את זה בתחנת הדלק וברכישת מוצרים בסופרמרקט".
ד״ר גיא לורןאחת הסוגיות שמעסיקה את מקבלי ההחלטות היא כיצד לנהל את משאב הגז לטווח ארוך: כמה לייצא וכמה לשמור לשוק המקומי. "אנרגיה הוא משאב חשוב ביותר, ואנחנו לא יכולים לרוקן בקלות כזאת את המאגרים שלנו כשייתכן שנצטרך לשמר אותם. משבר כזה מבהיר כמה חשוב שישראל קודם כל תשמר גז לעצמה, ורק אחר כך תתעסק ביצוא. אנשים מדברים על כך שכבר בעוד עשור יתחיל מחסור בגז וישראל תיאלץ להתחיל לייבא. בטכנולוגיות שאנחנו מכירים היום אנחנו לא מעריכים שיש עוד נקודות שבהן יימצאו כמויות גז כמו שיש במאגר לווייתן".
לדברי לרון, גם מקורות הנפט שישראל מייבאת מהם עומדים בעין הסערה – קזחסטן שמעבירה את הנפט שלה דרך רוסיה, שעל הכוונת של האוקראינים, ואזרבייג'ן שנמצאת ביעדי הירי של איראן. "כל עוד המלחמה נמשכת זו סכנה למשק האנרגיה, וצריך להכיר בה", הוא מבהיר. "עוסקים הרבה בשאלה אם כמות המיירטים תספיק לסבב ארוך, אבל צריך גם לשאול אם למדינת ישראל יש אורך נשימה אנרגטי להמשיך את המלחמה עוד כמה שבועות".
שר האנרגיה אלי כהןצילום: אבי מועלםשר האנרגיה: "ישראל ערוכה, לא צפוי מחסור באנרגיה"
"משק האנרגיה של ישראל נערך לשעת חירום באמצעות מיגון, הגדלת מלאים, גיוון מקורות האנרגיה ועוד. כך אנו ערוכים לספק את כל צורכי משק האנרגיה, ולא צפוי מחסור בחשמל, גז, מים או דלקים, כפי שהיה בעם כלביא", אמר שר האנרגיה אלי כהן בשיחה עם ynet. "אנחנו ערוכים לתקופה ארוכה שבה שני מאגרי הגז יהיו סגורים. אנחנו מייצרים חשמל מגז, מסולר, מפחם ומאנרגיית שמש, כך שלא צפוי מחסור באנרגיה ואנחנו נדאג לתת את המענה לצרכים, על מנת שנשלים את המשימה הביטחונית בלי כל מחסור אנרגטי".
לטענת כהן, עליית מחירי האנרגיה בעולם לא תשפיע על ישראל, שכן ייצור החשמל מבוסס על עתודות הגז בלווייתן, כריש ותמר. "בטווח הארוך, עם האפשרות לשינוי המשטר באיראן וכניסתה לסחר העולמי תוך הסרת כל המגבלות, עשויה אף להיות ירידה במחירי הדלק", אמר השר. "אנחנו מקווים שאיראן תוכל להיכנס לשווקים כמו כל מדינה נורמלית ולעבוד עם מדינות המערב. זה ישנה את פני הסחר של הנפט והגז".
