באופן נדיר קבע נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, כי תלונות שהוגשה נגד הרכב שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נמצאו מוצדקות. התלונות הוגשו בעקבות החלטות שניתנו ביום שבת, 4 באפריל, בנוגע לקיום הפגנות במהלך המלחמה מול איראן.
"זכור את יום השבת לקודשו", פתח הנציב את החלטתו שניתנה היום (רביעי). הוא הדגיש שהחלטתו עוסקת במתח שבין קדושת השבת ושמירתה במדינה יהודית ודמוקרטית לבין הצורך במתן סעדים מידיים לשם מימוש חופש הביטוי והמחאה גם בעת מלחמה. השורה התחתונה שלו הייתה כי "התלונות נגד נשיא העליון עמית, השופט חאלד כבוב והשופט יחיאל כשר נמצאו מוצדקות בכל הנוגע לעיתוי מתן ההחלטות ודרך הטיפול בהן ביום שישי ובשבת".
התלונות, שהוגשו על ידי גורמים שונים ובהם רבנים, נבחרי ציבור ועמותות ציבוריות, התייחסו להתנהלות הרכב השופטים בתיק שעסק בעתירה לאישור הפגנות, ובפרט למתן שלוש החלטות שיפוטיות במהלך השבת. המתלוננים טענו, כי מדובר ב"חילול שבת גמור ופגיעה בדמותה היהודית של המדינה", וכי לא הייתה דחיפות אמיתית שהצדיקה פעילות שיפוטית בשבת, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ולתקנות סדרי דין.
בתגובתם, ביקשו השופטים לדחות את התלונות. הם אמרו כי מדובר בסוגיית "פיקוח נפש" או "מניעת נזק רציני" הקשורה לביטחון המפגינים והשוטרים. לדבריהם, הואיל ופיקוד העורף ביקש להגיש את תגובתו רק ביום השבת, ומאחר שההפגנות היו אמורות להתקיים בכל מקרה, הצריך הדבר הנחיה דחופה.
הנציב קבע כי מעמדה המיוחד של השבת כערך יסוד בזהותה היהודית של המדינה מעוגן בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ומוכר בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון. בנסיבות אלה מצפה הציבור כי בית המשפט העליון ינהל את העתירה תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל. דרך ניהול הדיון העלתה כמה כשלים בהתנהלות ההרכב. בין היתר קבע הנציב כי לא הייתה דחיפות במתן ההחלטות במהלך השבת, וכי ראוי וניתן היה למצוא פתרונות חלופיים כדי למנוע חילול שבת.
"הציפייה מהרכב שופטי העליון הדנים בעתירה מסוג זה, היא שיתעטפו הן 'בגלימתם היהודית' והן 'בגלימתם הדמוקרטית'", כתב. "הציבור מצפה שהדיון יתנהל תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל, כשהשבת תהיה נר לרגלם ואבן יסוד להתנהלותם. בעניין זה, לא כך נעשה".
מקורות משפטיים אמרו בתגובה להחלטת השופט בדימוס קולה כי "נראה שקיימת חוסר הבנה של מה זה בקשה לצו ביניים בבג"ץ". לדבריהם, "ההחלטה מהווה התערבות בשיקול דעת שיפוטי וניכר שבולטת חוסר ההתמצאות של הנציב קולה במשפט ציבורי. ההחלטה קובעת ממצאים על התנהלות בלתי-חוקית של מי שלא היו צד לתלונות, ולא קיבלו זכות טיעון מול הנציב בנושא".
במערכת בתי המשפט הודגש כי היא מכבדת את קדושת השבת ואת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה - אבל חובתו של בית המשפט לתת מענה משפטי בהתאם לסמכותו, במצבים חריגים ודחופים וכאשר נשקפים סיכונים ממשיים לציבור. ההחלטות התקבלו מתוך אחריות כלפי הציבור, בהתאם לדין, ומתוך ניסיון לאזן בין כלל השיקולים הרגישים והמורכבים שעל הפרק".
