יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן (מחמוד עבאס) פרסם צו שמודיע כי הבחירות יתקיימו למועצה המחוקקת (הפרלמנט) יתקיימו בשבת, 28 בנובמבר. בצו המתבסס על חוק הבחירות הכלליות נכתב כי רשאים להשתתף בהצבעה תושבי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה. עוד דווח כי הבחירות לנשיאות הפלסטינית יתקיימו ברבעון הראשון של 2027, אך לא נמסר מועד סופי.
גלריה
מצרים וסוריה סירבו לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחן להצביע. אבו מאזן
(צילום: REUTERS/Mohammed Torokman)
הבחירות האחרונות לפרלמנט הפלסטיני התקיימו בשנת 2006 ואילו הבחירות לנשיאות נערכו לאחרונה ב-2005. בלשכת הנשיאות ברמאללה נימקו את ההחלטה לקיים בחירות לראשונה מזה שני עשורים בטענה כי "הצו הנשיאותי נועד לבסס את יסודות הדמוקרטיה ולהשלים את התהליך הבחירתי שהחל במדינת פלסטין".
מאחורי הקלעים של ההצהרה החגיגית, כך מתברר, עומד לחץ בינלאומי וערבי מאסיבי, לצד תכתיב של המדינות המממנות. בכיר ברשות הפלסטינית חשף בשיחה עם ynet את המניעים האמיתיים מאחורי המהלך ואת הוויתור הפלסטיני על הבחירות למועצה הלאומית (הגוף המייצג את כלל הפלסטינים בעולם). "במקור הייתה כוונה לקיים בחירות משולבות גם למועצה הלאומית וגם למועצה המחוקקת בנובמבר", מסביר הבכיר.
"אבל הגורמים הבינלאומיים והמדינות התורמות הטילו וטו. מדינות כמו ירדן, מצרים וסוריה סירבו לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחן להצביע, ולכן הרעיון של בחירות למועצה הלאומית קרס. מה שנשאר זה רק הפרלמנט".
הבכיר גם חשף שינוי דרמטי במבנה הפרלמנט הבא: "אבו מאזן העלה בצו נשיאותי את מספר המושבים בפרלמנט מ-132 ל-200. המטרה של המהלך הזה, שמגיע בלחץ אמריקאי וערבי ובניגוד לרצונה של ישראל, היא לייצר הנהגה נבחרת חדשה לעם הפלסטיני. 200 חברי הפרלמנט שייבחרו יהיו המנהיגות האמיתית. לא חמאס, לא עבאס ולא אף אחד אחר. הקהילה הבינלאומית והעולם הערבי מתכוונים להתנהל אך ורק מול הפרלמנט הזה, שיעקוף את הארגונים ואת החמולות".
התומכים שלו מתכוננים. מרואן ברגותי
(צילום: ג'רמי פלדמן)
אחד המכשולים המרכזיים בדרך לקלפיות הוא התנאים הבינלאומיים שמושתים על המשתתפים. לפי מקורות ברמאללה, נעשה ניסיון לקיים "בחירות מבוקרות" (Controlled Elections), במסגרתן כל רשימה שתרצה להתמודד תיאלץ לחתום על הצהרת הכרה באש"ף כנציג לגיטימי יחיד וכן בהחלטות הבינלאומיות - תנאי שמשמעותו המעשית היא הכרה בישראל, דבר שחמאס מסרב לו בתוקף.
מעבר למכשול המדיני, המערכת הפוליטית נערכת לסיכול ישראלי של השתתפות חמאס. מקורות פלסטיניים ציינו שחמאס נמצא במלכוד קיומי וטענו כי "בגדה המערבית - ברגע שחמאס יציג מועמדים או יפתח מטות, ישראל תעצור אותם מיד. ברצועת עזה, המועמדים שלהם יהיו תחת איום חיסול ישיר. ישראל לא תאפשר לחמאס מרחב תמרון".
מסיבה זו בחמאס בוחנים כעת אסטרטגיה חליפית - לא לרוץ תחת דגל התנועה, אלא להעניק תמיכה "מאחורי הקלעים" לדמויות עצמאיות או מובילות ברחוב הפלסטיני, כמו ד"ר מוסטפא ברגותי, או אפילו מרואן ברגותי.
"תתפרסו בשטח, נערכים לבחירות". מוחמד דחלאן
(צילום: Majdi Mohammed, AP)
מי שכבר נערך הוא המחנה של בכיר הפתח, מרואן ברגותי, המרצה חמישה מאסרי עולם בכלא הישראלי ונחשב בסקרי דעת הקהל למועמד הפופולרי ביותר להנהגת הרשות. מקורות המקורבים לו אישרו ל-ynet כי השטח כבר בוער: "תנועות פוליטיות החלו לפני יומיים. נערכו פגישות דחופות של הנהגות פתח המקומיות במחוזות יחד עם חברי הוועדה המרכזית החדשה, והמסר שהועבר להם היה ברור: 'תתפרסו בשטח, נערכים לבחירות'".
לדברי המקורות, מטרת הבחירות היא להציל את המערכת הפוליטית הפלסטינית שנמצאת בשחיקה מוחלטת. "הרשות הפלסטינית היום היא מערכת אכולה, בלי עמוד שדרה - יש כאלה שמדברים עם חמאס, אחרים עם מוחמד דחלאן, וחלק עם אבו מאזן. צריך לייצר מערכת פוליטית מאוחדת".
עוד נטען כי ברגותי מתכוון לנצל את הבחירות לפרלמנט כמקפצה לבחירות לנשיאות בשנה הבאה. "מרואן ברגותי ישתתף בוודאות בבחירות לנשיאות ברבעון הראשון של 2027. זו החלטה סופית. הוא ירוץ גם אם אבו מאזן יתמודד וגם אם כל אדם אחר יתמודד". אמר מקורב לברגותי.
עם זאת, ברגותי ניצב בפני מכשול משפטי בחוק הפלסטיני, הקובע כי כל מועמד לנשיאות חייב להיות מועמד מטעם סיעה או גוש פרלמנטרי. מקורביו מבהירים שהוא לא ימתין לטובות מפתח וטענו כי "אם הסעיף הזה בחוק לא יבוטל, מרואן יקים כבר בנובמבר גוש פרלמנטרי משלו (רשימה עצמאית לפרלמנט). גם אם הרשימה הזו תביא רק 10 או 20 מושבים, היא תהיה הפלטפורמה החוקית שתריץ אותו לנשיאות. מרואן הולך עד הסוף". כך אמר מקורבו.
