אין הוכחה עצובה יותר לנזק הנורא שנתניהו הסב לחברה הישראלית מאשר מעקב אחר אופן ההתמודדות של השופט יצחק עמית עם הפרשיות החדשות שנחשפו בנוגע אליו.
הדבר היחיד שדוברותו חסכה מאיתנו - ותודה רבה לה על כך - זה לומר ש"לא יהיה כלום כי אין כלום". חוץ מזה קיבלנו את כל שאר טיעוני "ההגנה" של נתניהו מלוא החופן - החל מכך שכל החשדות הם תוצר של "מסע ההכפשות המאורגן המתנהל כלפיי בתקופה האחרונה, שכל תכליתו לסכל את מינויי", עבור ב"אין בכוונתי להיכנע" ההרואי (כמו נתניהו הוא הלוא היחיד שמצליח לעמוד מול כוחות עצומים ואנטי דמוקרטיים), המשך ביצירת הלימה מוחלטת בינו לבין מערכת המשפט כולה שמבקשים לפגוע בה באמצעות סילוקו (בדיוק כפי שנתניהו משווק זהות בינו לבין מחנה הימין שהוא למעשה נרדף בשבילו) וכלה במפלטו החמים והנעים של נתניהו, הוואטאבאוטיזם ("איך השר לוין שלא מטפל בניגודי העניינים של השר קרעי מעז לדבר על עמית?").
גם תומכי עמית, שמתיימרים להיות מגיני שלטון החוק ולוחמים בשחיתות, הפכו העתקים נאמנים למקור של מאמיני נתניהו. עוד חשיפה ועוד אחת, עוד שינוי גרסה ועוד אחד, עוד הסבר תמוה ועוד אחד, והם בשלהם – עוצמים עיניים וסותמים אוזניים. מבחינתם גם אם השופט עמית יעמוד באמצע השדרה החמישית בניו יורק ויירה במישהו הם יתמכו בו. למה? כי ביבי. אלוהים אדירים, מה זה משנה אם עסקינן במסע הכפשות מכוון? הרי תמיד יש אינטרסים מאחורי חשיפות. השאלה היא רק אם החשיפה אמת היא אם לאו. ומה חשוב אם לוין צבוע ופועל במוסרנות כפולה? זו בדיוק שיטת נתניהו להסיט את הדיון למקום הנרדף שנוח לו – הרחק מהעובדות שצריכות להתברר. נורא.
עמית הרי יודע שכניסתו כך לתפקיד לא תתקבל בקלות על-ידי שופטי ישראל. זו הבעיה האמיתית שלו
קשה להבין את התעקשות עמית על כניסה מיידית לתפקיד לפני סיום הבירור (שאני תקווה שיסתיים במציאת כל הסבריו כמספקים). הוא הרי יודע שכניסתו כך לתפקיד לא תתקבל בקלות על-ידי שופטי ישראל. זו הבעיה האמיתית שלו, ולא מול הביביסטים שבכל מקרה נגדו, וכמובן לא כנגד הרל"ביסטים שיגנו עליו בשלב זה גם אם יבצע חלילה רצח-עם. אני שומע זאת משופטים מודאגים רבים מאז חשף נטעאל בנדל ב"ידיעות אחרונות" את פרשת ניגוד העניינים מול עיריית תל אביב. הם תוהים - ובצדק - כיצד יוכל לטפל בשופטים שלא מילאו אחר כללי המינהל התקין, האתיקה או דיני הפסלות? איך יוכל לעכב את קידומם לפני שתסתיים בדיקת תלונות שהתקבלו עליהם? וגם כלפי חוץ – כיצד תוכל המערכת למגר שחיתות שלטונית בפעם הבאה שבעל תפקיד יחליט בעניין שנוגע לאחיו, בטענה שהוא "רק" אחד מ-400 הנהנים מההחלטה או שהוא "לא ידע", ושאר תשובות שמוטב מראש לא לטעון אותן? שופט עליון אמור להיות מודל לחיקוי ולא להיפך.
אם השופט עמית ייכנס באופן רשמי ללשכת הנשיא לפני סיום בדיקת הטענות נגדו, הוא יעשה זאת כברווז צולע - מה שיפגע במערכת שהוא אמור להוביל, בעליונות המשפט ובכולנו. בדיוק כפי שכניסת נתניהו ללשכת ראש הממשלה עם צרור האישומים והמניעויות כנגדו פגעה במערכת שהוא אמור להוביל, ביכולת המשילות ובכולנו. כבוד השופט עמית, אנא ממך, די לנו עם נתניהו אחד.
