הרוחות בדרום סוערות, ולא בפעם הראשונה. היחסים בין החברה הישראלית לבדואים בנגב נמצאים כבר זמן רב במגמת שחיקה, אבל נראה שבשנה האחרונה המתיחות הגיעה לשיא. יותר ויותר צעירים בדואים כבר לא מזדהים כישראלים, והחיפושים אחר הזהות העצמית מובילים אותם לא פעם אל הזהות הפלסטינית.
הפגנות תמיכה עם דגלי אש"ף באוניברסיטת בן גוריון
(צילום: הרצל יוסף, תנועת אם תרצו)
הפגנות התמיכה עם דגלי פלסטין באוניברסיטת בן גוריון עוררו לא מעט רעש, אבל מי שמכיר את התחושות המבעבעות בקרב הצעירים בנגב לא אמור להיות מופתע. יותר ויותר צעירים הפסיקו להרגיש חלק ממדינת ישראל ומגדירים עצמם כיום כפלסטינים.
"כולם יודעים כאן בקמפוס שאנחנו פלסטינים, אבל בשנייה שאנחנו מרימים את דגל פלסטין כולם מופתעים", אמרה ה', סטודנטית בדואית מרהט. "מנסים לעשות חלוקה, היא בדואית, הוא מהצפון, אבל אנחנו חלק מהעם הערבי השלם, הדגל הוא חלק מהזהות שלי".
התגובות להפגנה בקמפוס, כמו גם תחושות הכעס וההתרסה בקרב חלק מהסטודנטים, הפתיעו קצת את המפגינים. "העובדה שיש סטודנטים שלומדים איתי, עומדים מולי ואומרים מוות למחבלים ומוות לערבים, זה קשה. לא הייתי מופתעת לשמוע את זה מתושבי באר שבע עצמה, אבל סטודנטים של האוניברסיטה? זה קצת מעליב".
4 צפייה בגלריה
ההפגנה באוניברסיטת בן גוריון. "העובדה שיש סטודנטית שלומדים איתי ואומרים מוות למחבלים - זה קשה"
"כאחת ממארגנות מחאת הנכבה, אף פעם לא ציפיתי לקבל גזענות בצורה הזאת", סיפרה ע', סטודנטית ערביה מהמרכז שפעילה באוניברסיטה. "לפני שהגעתי שמעתי שיש גזענות והסתה נגד בדואים, אני כבר שלוש שנים בדרום וגזענות והסתה כמו שרואים בנגב לא רואים בשאר הארץ".
לטענת ע', "היו טענות שהסטודנטים היללו שהידים, הסיתו ואיימו על קיום המדינה. הם בסך הכל רצו לזכור את הסבים והסבתות שנפלו ב-1948. המילה שהיד מתייחסת למישהו שמת על המולדת או הדת שלו, מי שהרג חפים מפשע לא נקרא שהיד. אנחנו שרנו על הנופלים, אלה שירים שאנחנו שרים מאז שאנחנו קטנים. אנחנו גאים בזהות שלנו".
"יש הקצנה, אבל במשפחה שלי לא מתערבים"
קשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת שבה החל התהליך שבסופו חלק נכבד מהצעירים הבדואים בנגב מזדהים כפלסטינים. גם אם שואלים את הצעירים עצמם, הדעות חלוקות בנושא.
"אני מרגישה פלסטינית לגמרי מגיל מאוד צעיר", אמרה חנין בת ה-25 מכסייפה. "כמה בדואים חשים בשנים האחרונות איום מצד המדינה על הבתים שלהם? הילדים שלהם? החיים שלהם? לפני עשר שנים זה לא היה. המצב הנוכחי הגיע בגלל הזנחה, זה לא נולד בן לילה".
"כמה בדואים חשים בשנים האחרונות איום מצד המדינה על הבתים והילדים שלהם? לפני עשר שנים זה לא היה"
מנגד, יש מי שמפנה אצבע מאשימה לתגובה הציבורית החריפה שגינתה את הפרעות וההפגנות האלימות שאירעו בשנה שעברה. "נקודת המעבר הייתה בחודש מאי שעבר, זה עשה שינוי במחשבה", אמרה סטודנטית לפוליטיקה וממשלת ובלשנות ופעילה בתא חד"ש באוניברסיטה.
"לאורך זמן הערבים בנגב, הבדואים, היו שטופי מוח. היה קמפיין של תרבות הבדואים בצבא בניסיון להרחיק אותם מהזהות הפלסטינית הערבית שלהם", הוסיפה אלהוזייל. "אני מבינה למה זה (עצרת הנכבה – א"ק) מעצבן אותם (את החברה הישראלית – א"ק). הם משרתים בצבא ופתאום יש להם זהות פלסטינית והם משתתפים בעצרות ובאירועים לאומיים. זה אחד הדברים שנתנו לנו מוטיבציה לעשות אירוע זיכרון לנכבה באוניברסיטה".
4 צפייה בגלריה
המועצה המקומית חורה. "ברור שיש הקצנה בשנים האחרונות ביחסים בין יהודים לערבים, אין מה לדבר"
(צילום: רועי עידן )
לצד אותם בדואים שמכריזים על עצמם פלסטינים, יש גם לא מעט צעירים שמנסים להימנע מהכרזות כאלו או אחרות. "אני לא מתעסק בפלסטיני או ישראלי, אני מכבד את כולם", אמר אחמד מתל שבע. "ברור שיש הקצנה בשנים האחרונות (ביחסים בין יהודים לערבים – א"ק), אין מה לדבר. אבל במשפחה שלי לא מתערבים".
"אני לא אומרת שאין כאלה שאומרים שהם ערבים ישראלים, אבל עכשיו זה פחות קיים", טענה ה'. "יש פרדוקס אם מישהו אומר שהוא פלסטיני וישראלי באותו זמן. הבדואים עברו תהליך שונה מאשר הערבים בצפון, ואת רואה עכשיו יותר מודעות לגבי הזהות הפלסטינית".
עבור ה' הזהות הפלסטינית הייתה קיימת מאז ומעולם. "מגיל אפס גדלתי להיות פלסטינית, זה מהבית. אף פעם לא הרגשתי שאני ישראלית. אני קודם כל פלסטינית, ואחר כך בדואית ערבית".
- אבל את לומדת באוניברסיטה ישראלית.
"זאת המציאות. סבא שלי היה כאן לפני המנדט הבריטי"
- היית מעדיפה לחיות במדינה פלסטינית או ישראלית?
"זו שאלה קצת מורכבת ואני לא רוצה לתת תשובה".
הסטודנטית שהפכה לסמל
סוגיית הזהות של הצעירים הפלסטינים עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות מעצרה של מרים אבו קוידר, סטודנטית לרוקחות בת 21 מאוניברסיטת בן גוריון. אבו קוידר נעצרה במהלך הפגנה באוניברסיטה בעקבות מותה של העיתונאים שירין אבו עאקלה, בחשד להסתה ולתמיכה בטרור. הסיבה למעצר – פוסטים שפרסמה ברשתות החברתיות.
יכול להיות שאם המעצר לא היה בלב הקמפוס איש לא היה מכיר אותה או את הסיפור שלה. עכשיו אבו קוידר היא עבור הצעירים הבדואים סמל לדיכוי חופש הביטוי ולהשתקה מצד המדינה.
טרם מעצרה זומנה אבו קוידר לשיחת אזהרה עם אנשי שב"כ בתחנת עיירות של המשטרה, הסמוכה לצומת שוקת. מדובר בשיחות שעורכים אנשי שירות הביטחון עם לא מעט צעירים בדואים ואנשים נוספים במגזר.
ד"ר עמאר אלהוזייל, לשעבר ממלא מקום ראש העיר רהט, זומן גם הוא לא פעם לשיחות אזהרה דומות עם אנשי השב"כ, והבחין שם בצעירים רבים שזומנו לאותה מטרה. "לשב"כ יש הד, זה מפחיד, אבל אני רגיל למפגשים. כל הזמן אמרו לי אתה על הגבול".
"במפגש הראשון האשימו אותי שאני משפיע על הצעירים. הם לא אומרים הסתה, הם אומרים 'אתה מתסיס את השטח'", סיפר ד"ר אלהוזייל. "במפגש השני זה חזר על עצמו. אמרו שאם יום יבוא וצעיר יעשה משהו נגד ביטחון המדינה, וימצאו קשר לכתבות שלי והשפעה עליו, אני בתחום האש ואשלם על זה מחיר כבד. אמרתי שההתנהגות של כל צעיר או צעירה שמצטטים אותי לא שם אותי באחריות למעשיהם".
"הסתה וחוסר הכרה דחפו אותם לפלסטינים"
אימוץ הזהות הפלסטינית מתקבל בהבנה אצל הדור הבוגר של העדה הבדואית. "מה שיוצר את התודעה הפלסטינית שהולכת ומתגברת אצל הצעירים זו ההקצנה של המציאות מסביב. המציאות שיצרה המדינה היא כל כך קיצונית וקשה", אמר ד"ר עמאר אלהוזייל.
"פעם אמרו 'הבדואי שלנו' והתכוונו לבדואי הכנוע, הלא מלומד, שמפקיעים לו את האדמה והוא לא מגיב", הוסיף. "אבל הבדואי הזה מת. המציאות הקיצונית יצרה תודעה אזרחית ועכשיו אנחנו אומרים שאנחנו שייכים לעם הפלסטיני".
כמעט כולם חותמים על כך שמי שאחראית למצב הקיים בחברה הבדואית – זו המדינה. "היא מפספסת את החברה הבדואית. מה קורה לילד שגדל כשהורסים לו את הבית? כשהוא רואה שלא מטפלים בו ומשמיצים את החברה שלו ופוגעים במשפחה שלו?", שאל סא"ל במיל' וואחיד אלהוזייל.
סא"ל במיל' וואחיד אלהוזיילצילום: דובר צה"ל"הוא רואה שהתנועה האיסלאמית באה לעזור לו. היא ממלאת את החלל של המדינה. הלימודים האקדמים גם לא פעם בשטחי הרשות הפלסטינית", הוסיף. "בתקופה האחרונה אנחנו רואים שאנשים מתחילים להסתכל על עצמם אחרת, כי הצעירים חושבים 'מי דואג לי?'. כששומעים את טיבי ובן גביר מלכלכים זה על זה, מה אתם מצפים שנער בדואי יעשה?".
בקרב המבוגרים יש מי שחושב שאפשר לשלב את שתי הזהויות. "יש לנו זהות דואלית, כשהזהות הישראלית מדירה אותנו. אנחנו אזרחי המדינה, ישראלים, משלמי מיסים, מצביעים ונבחרים למוסדות המדינה. אי אפשר להתכחש לזה. אבל מבחינה לאומית, המדינה מגדירה עצמה יהודית ואנחנו לא יהודים", הסביר ד"ר ת'אבת אבו רוס, מנכ"ל שותף של יוזמות אברהם.
ד"ר ת'אבת אבו רוסאבו רוס הציג סיבה נוספת לחיזוק הזהות הפלסטינית – קשרי נישואים. "הבדואים ראו עצמם בדואים, לא ישראלים ולא פלסטינים. עם הזמן, התפתחה אצלם הזהות הפלסטינית בעקבות נישואים. הרבה מהנשים הבדואיות הן פלסטיניות מהשטחים, וכבר אי אפשר לפסוח על הנושא הזה".
"זאת הסיבה שהעברית שלהם נחלשת עם הזמן, כששפת העם נחלשת יש אלטרנטיבה. הבדואיות היא זהות לוקלית", הוסיף. "שילוב של הסתה ומדיניות הממשלה נגד כפרים לא מוכרים וחוסר הכלה, דחפו אותם לחיק האחר, שזו הפלסטיניות שלהם. אני מניף את הדגל הפלסטיני, אבל זה לא נגד ישראל".
"המדינה יצרה חלל – היא הורסת בתים ולא נותנת פתרון", סיכם סא"ל במיל' אלהוזייל. "ישראל היא הבית של כולנו יחד והמדינה צריכה להחליט מה היא רוצה. היא צריכה לטפל בחינוך בחברה הערבית, בנוער בסיכון, שירות לאומי לכולם, טיפול באסירים והקמת יישובים חקלאיים לבדואים – כדי שיוכלו לתרום למדינה".
