למלחמה שנמשכת כמעט שנתיים אין עדיין סוף באופק – והסחף המדיני נגד ישראל הולך וגובר: בריטניה נערכת להכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע הנוכחי, אולי כבר היום (ו'), במהלך שיהווה שינוי דרמטי במדיניות החוץ שלה כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלאורך עשרות שנים התנגדה להכרה שכזו ללא התקדמות של ממש בתהליך המדיני. המהלך הבריטי יקדים במעט את ההכרה הצפויה בפלסטין מצד שורה של מדינות נוספות ביום שני הקרוב, בוועידה הצרפתית-סעודית בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
3 צפייה בגלריה
סטרמר, נתניהו ואבו מאזן, על רקע הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון. לחץ פנימי כבד על רה"מ הבריטי
(צילום: JUSTIN TALLIS/AFP, REUTERS/Nathan Howard, Alberto Pezzali/POOL/AFP, Murat Cetinmuhurdar/REUTERS)
ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר הכריז על הכוונה להכיר במדינה פלסטינית בסוף יולי, על רקע הזעם הבינלאומי מהמראות שהגיעו מרצועת עזה, והטענות אז למשבר רעב שמתחולל שם. הוא הזהיר גם כי פעולות ישראל ביהודה ושומרון פוגעות בסיכוי להשיג בעתיד פתרון של שתי מדינות, והציב שלושה תנאים כדי למנוע את ההכרה הבריטית: הגעה להפסקת אש בעזה, התחייבות לתהליך מדיני במסגרת פתרון שתי המדינות והימנעות מסיפוח שטחים ביו"ש. ישראל דחתה את הדרישות הללו והאשימה אותו ב"מתן פרס" לטרור של חמאס בהכרה הזו. סטרמר מדגיש מצדו כי במדינה הפלסטינית שהוא חוזה לחמאס אסור שיהיה תפקיד שלטוני כלשהו, אבל הוא לא הציב זאת כתנאי ברור למהלך.
סטרמר, נזכיר, נחשב בעבר ועדיין מגדיר עצמו כתומך ישראל. כשהחליף את קודמו בהנהגת הלייבור ג'רמי קורבין, ב-2020, הוא פתח במבצע רחב לטיהור המפלגה מאנטישמיות, ואחרי טבח 7 באוקטובר הוא הגן נחרצות על ישראל אל מול מבקריה ואף התנגד תחילה לקריאות בלייבור לדרוש הפסקת אש מיידית בעזה. אולם ככל שהמלחמה נמשכה הוא הפך לביקורתי יותר כלפי התנהלות ישראל, וכבר במצע הבחירות שלו בשנה שעברה – בחירות שבהן סוגיית עזה הייתה חשובה לבריטים רבים, בפרט מוסלמים – הוא כלל את ההבטחה לקדם הכרה במדינה פלסטינית, אם כי אז הוא הדגיש שהדבר צריך להיעשות רק כחלק מתהליך מדיני. אחרי שעלה לשלטון ביולי אשתקד, סטרמר הקשיח עוד יותר את הטון כלפי ישראל, ומאז כבר עצר חלק מהייצוא הביטחוני אליה והטיל סנקציות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
סטרמר מכריז על הכוונה להכיר במדינה פלסטינית, ביולי
(צילום: רויטרס )
הודעתו של סטרמר על הכוונה להכיר במדינה פלסטינית נעשתה ימים אחדים אחרי שגם נשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז על מהלך שכזה לפני כחודשיים, ולפי הדיווחים להכרזה הבריטית קדמו שיחות בין לונדון ופריז. ריצ'רד גוון ממכון המחקר International Crisis Group העריך כי בריטניה מקווה להימנע מתגובה חריפה מצד ארה"ב – שנשיאה דונלד טראמפ מתנגד להכרה וטען שמדובר בפרס לטרור – על בסיס העובדה שהיא תעשה זאת לצד מדינות נוספות. "יש ביטחון במספרים, זה מפחית את הסיכוי שארה"ב תתמקד במדינה ספציפית ותעניש אותה", אמר גוון ל"פוליטיקו".
ההכרה במדינה פלסטינית, כך לפי ה"טיימס" הלונדוני, נדחתה בגלל ביקורו של טראמפ בבריטניה, שהסתיים אמש. הנשיא האמריקני נשאל על כך במסיבת העיתונאים אתמול לצד סטרמר, ואמר שהוא לא מסכים עמו בסוגיה הזו. "זו למעשה אחת המחלוקות המעטות בינינו", אמר טראמפ, שנמנע מלתקוף את ראש הממשלה הבריטי ולחזור על הביקורת שהשמיע בעבר על המהלך. סטרמר עצמו נשאל על הטענה שההכרה מעודדת את חמאס, והדגיש כי מדובר בארגון טרור, "שלא יכול להיות לו שום מקום בממשלה עתידית בפלסטין". טראמפ שעמד לצדו טפח על גבו והעיר: "זה טוב".
טראמפ טפח על גבו של סטרמר: "זה טוב"
סטרמר הזכיר בדבריו את הקשרים המשפחתיים שלו לישראל – דרך אשתו היהודייה – והוסיף: "מה שקרה ב-7 באוקטובר היה המתקפה הנוראית ביותר מאז השואה. יש לנו משפחה מורחבת בישראל, אני מבין ממקור ראשון מה היה האפקט הפסיכולוגי שהיה לזה ברחבי ישראל. אז אני יודע בדיוק איפה אני עומד ביחס לחמאס. חמאס לא רוצה כמובן פתרון של שתי מדינות, הוא לא רוצה שלום ולא רוצה הפסקת אש".
את ההכרה במדינה פלסטינית הוא מציג כאמור כצעד הכרחי על מנת לשמר את הסיכויים לקדם את פתרון שתי המדינות, וכשעמד לצד טראמפ הוא טען שמדובר גם במהלך שעשוי לקדם את סיום המלחמה. "זה חלק מחבילה כוללת שבתקווה תיקח אותנו מהמצב המזעזע שבו אנחנו כעת אל עבר תוצאה שבה ישראל תהיה בטוחה – והיא לא בטוחה כעת – ותהיה גם מדינה פלסטינית מעשית".
ועדיין, לפי הדיווחים מאחורי הקלעים ללחץ הפוליטי הפנימי שמופעל כלפיו בלייבור היה חלק מרכזי בהחלטה של סטרמר – שהתמיכה בו בציבור הבריטי נמצאת בימים אלו בשפל, על רקע התסכול ממשבר המהגרים בבריטניה. בלייבור היה גם מי שהטיל לאחרונה ספק בשיקול הדעת שלו, בעקבות הדלפת מיילים מביכים ששגריר בריטניה בארה"ב פיטר מנדלסון שלח בעבר לפדופיל ג'פרי אפשטיין. סטרמר מינה אותו לתפקיד למרות שהקשרים שלו לאפשטיין היו ידועים, והדיח אותו בשבוע שעבר אחרי שהמיילים המביכים נחשפו.
3 צפייה בגלריה
בלייבור יש מי שקורא לנתק את קשרי המסחר עם ישראל. דגלי פלסטין בהפגנה החודש בלונדון
(צילום: REUTERS/Carlos Jasso)
על הרקע הזה הודה אמש בשיחה עם "פוליטיקו" גורם בממשלה בלונדון כי סטרמר "צריך להביא משהו" לחברי הלייבור לקראת הכינוס השנתי של המפלגה בליברפול, שיחל בסוף החודש. מחוקק בלייבור ששוחח עם אתר החדשות בעילום היה בוטה יותר באופן שבו ניסח את הדברים: "מבחינה פנימית, אם קיר היה חוזר בו מזה (מההכרה במדינה פלסטינית) – הוא היה חותם על גזר דין מוות פוליטי עבורו", אמר. "זו נקודת מפנה. יש הרבה אנשים שהם לא פוליטיים מאוד שמזועזעים ממה שמתרחש בעזה".
לפי הדיווח ב"פוליטיקו", חלק מחברי הלייבור לא מסתפקים בהכרה במדינה פלסטינית – ודורשים צעדי ענישה של ממש נגד ישראל, והכרזה מפורשת שמעשיה בעזה מהווים רצח עם. סטרמר נמנע מהכרזה שכזו עד כה, אבל הלחץ להכרזה כזו גובר – ורק השבוע הצהיר חבר מפלגתו, ראש העיר לונדון סדיק חאן, כי "לא ניתן להתחמק מהמסקנה" שבעזה מתחולל רצח עם. מחוקק בכיר בלייבור, ששוחח גם הוא עם "פוליטיקו" בעילום שם, אמר מצדו שהעימות הגדול הבא במפלגה לא צפוי להיות סביב השאלה הזו, שלדבריו היא משפטית יותר, אלא סביב שאלת הסנקציות על ישראל. ב"גרדיאן" דיווחו גם כן על לחץ גובר כלפי שרים בממשלת הלייבור להעניש את ישראל, וציינו כי ישנן קריאות לנתק את קשרי המסחר עם ישראל.
לפי שעה המשמעות המעשית של הכרה בריטית במדינה פלסטינית אינה ברורה: המשלחת הפלסטינית בלונדון מתכננת ביום שני להניף את הדגל הפלסטיני מעל המטה שלה שם, שיהפוך כעת לשגרירות, אבל לא ברור אם בריטניה תשלח שגריר לרשות הפלסטינית.
ההכרה הבריטית תגיע כאמור לפני כינוס הוועידה הצרפתית-סעודית באו"ם ביום שני, שבה יצטרפו למהלך מדינות נוספות – בראשן צרפת שמובילה את היוזמה. קנדה הודיעה כי תכיר במדינה פלסטינית בתנאי שזו תערוך בחירות ב-2026, שבהן חמאס לא יוכל להשתתף. אוסטרליה הודיעה כי תעשה זאת על סמך הבטחות שקיבלה מהרשות לעריכת בחירות עתידיות, ולכך שהמדינה הפלסטינית העתידית תהיה מפורזת ותכיר בזכות ישראל "להתקיים בשלום ובביטחון". גם מלטה ולוקסמבורג צפויות להכיר במדינה פלסטינית, ומדינות נוספות שחתמו על "הצהרת ניו יורק" מיולי – הצהרה שיזמו צרפת וסעודיה הקוראת לקידום פתרון שתי המדינות ולפירוק חמאס מנשקו – עשויות להצטרף למהלך. בין היתר מדובר בפורטוגל, אנדורה, סן מרינו, פינלנד וניו זילנד.
הוועידה הסעודית-צרפתית תיערך לפני תחילת נאומי המנהיגים בעצרת הכללית ביום שלישי, אז צפוי לשאת דברים הנשיא טראמפ – שכחלק מהתנגדותו להקמת מדינה פלסטינית שלל באופן חסר תקדים מתן אשרות כניסה ליו"ר הרשת אבו מאזן, שלא יוכל להגיע פיזית למטה האו"ם. עם זאת, לפי סוכנות הידיעות AFP בעצרת הכללית תיערך ביום שישי הצבעה כדי לאפשר לאבו מאזן לנאום מרחוק, בווידאו.
ביום שישי צפוי כנראה לנאום גם ראש הממשלה נתניהו, שיגיע לארה"ב וייפגש בהמשך עם טראמפ. ישראל אמנם מגנה בחריפות את המהלך להכרה במדינה פלסטינית, אך נמנעת מלחשוף כיצד תגיב. השר סמוטריץ' לוחץ לספח בתגובה שטחים נרחבים ביו"ש – אבל מהלך שכזה עלול להוביל לתגובה חריפה מצד מדינות כמו איחוד האמירויות, שהודיעה כי מדובר ב"קו אדום" מבחינתה. גורמים במפרץ אף הזהירו אתמול ש"כל האופציות על השולחן" בתרחיש שכזה, כולל ניתוק היחסים. מקורבו של נתניהו, השר רון דרמר, אמר מנגד כי ניתן יהיה "להעביר דיפלומטית" מהלך מצומצם יותר, של סיפוח אזור הבקעה בלבד.
