היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פירטה הערב (ראשון) את הסיבות להתנגדותה להצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, שנועדה לאפשר הקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" ל-7 באוקטובר - שפורסמה אתמול ב-ynet.
2 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה ונתניהו. "מדובר בהצעת חוק פרסונלית"
(צילום: יואב דודקוביץ / רויטרס / REUTERS / Ronen Zvulun)
בחוות דעת שפרסמה הערב כתבה כי "הכלי הייעודי שקבעה הכנסת לאירועים מסדר גודל זה, כבר לפני למעלה מ-50 שנה, הוא ועדת חקירה ממלכתית. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לאחריהם, המצדיקות הקמה של ועדת חקירה ממלכתית".
בהמשך כינתה בהרב-מיארה את הצעת החוק כ"פוליטית". לדבריה, ההצעה "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים במישורים שונים, המנגנון המוצע ונסיבות הצעתו אינם מתיישבים עם הצורך החיוני בוועדת חקירה מקצועית ובלתי תלויה, אשר יש בידה הכלים להגיע לחקר האמת, ועל כן אין מקום לקדמה. השתלשלות ההליכים שתוארה לעיל מצביעה באופן ברור כי בפנינו הצעת חוק 'פרסונלית', 'התפורה למידותיה' של הממשלה והקואליציה הנוכחיות. הלכה למעשה, הצעת החוק מבקשת להתגבר על הצו על תנאי שהוצא בעניין זה כנגד הממשלה, בדרך של הקמת ועדת חקירה שלא בהתאם למנגנונים שנקבעו בחוק, אלא בתנאים הנוחים לממשלה, המהווה גם מושא החקירה".
עוד האשימה: "הצעת החוק - המקודמת עתה בהליך חקיקה מהיר - אינה פרי של עבודת מטה מקצועית, אלא של שיח פוליטי בהובלה של ראש הממשלה ובשיתוף סיעות הקואליציה. התחולה והתכלית הפרסונלית של ההסדר הובילו לעיצוב מתווה הלוקה בפגמים מהותיים ביותר, שרחוק מלהלום את הנסיבות הקיצוניות והחריגות של אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. הוועדה המוצעת עתה אומנם מכונה 'ועדת חקירה ממלכתית לאומית', אך ההסדרים המוצעים חותרים תחת תכליתה המוצהרת ועקרונות הבסיס של ועדת חקירה ממלכתית - במישור העצמאות, המקצועיות ואי התלות".
"הצעת החוק היא הצעת חוק פרסונלית ופסולה, שאינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות לחקיקה", הוסיפה, "וממילא אין בה כדי להביא לידי ביטוי את האינטרסים והזכויות כבדות המשקל הנדרשות לשם חקירה אפקטיבית של אירועי 7 באוקטובר והמלחמה".
בהרב-מיארה ציטטה גם את דברי שר המשפטים לשעבר יעקב שפירא במליאת הכנסת לקראת הקריאה הראשונה של החוק הנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בדיון שנערך ב-26 בדצמבר 1967. "אסור שהציבור יחשוב שהממשלה הקימה ועדת חקירה בהרכב הנוח לה, ולכן באה הצעתנו לצמצם את סמכותה של הממשלה לגבי ועדות חקירה עד למינימום", אמר.
לבסוף מסרה: "הצעת החוק חותרת תחת התכלית של חקר האמת והפקת לקחים מלאים ביחס לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבות אירועים אלו. המתווה המוצע רצוף פגמים מהותיים, שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת, ולמעשה יסכלו את האפשרות לחתור לכך. הוועדה שמוצע להקים עתה נעדרת המאפיינים הבסיסיים לוועדת חקירה ממלכתית - עצמאות, מקצועיות ואי תלות.
"גם מבחינה תהליכית, מדובר בהצעת חוק שמשמשת כלי להתגברות על ה צו על תנאי שהוצא בנושא כנגד הממשלה, תוך עיצוב מנגנון של ועדת חקירה בתנאים נוחים לממשלה, לקראת בדיקת אחריותה על-ידי הוועדה. על רקע האמור, הצעת החוק אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות, ויש להתנגד לה".
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב לסיבות ההתנגדות של היועמ"שית להצעת החוק, ומסר: "לא ניתן ליועמ"שית המודחת ולחבר מרעיה לחמוק מוועדת החקירה. כתב המנדט מפחיד אותם וועדת חקירה שלא בשליטתם מטריפה אותם".
מטרת הצעת החוק של קלנר, הפועל בשליחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שעל פי חוק היו"ר שלה ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון - תפקיד שכיום ממלא יצחק עמית הנחשב סדין אדום עבור הקואליציה. בשבועות האחרונים אמר נתניהו כי הרעיון של ועדה שוויונית כבר בוצע בעבר, כשוועדת החקירה בארה"ב למתקפת 11 בספטמבר הורכבה מנציגי הדמוקרטים והרפובליקנים.
