949 ילדים ניסו להתאבד בשנה החולפת, 698 מהם בנות - ו-251 בנים. בדיונים שהתקיימו היום (רביעי) בוועדות בכנסת, סיפרו ילדים על החרמות הקשים והבריונות הבלתי-נסבלת, וקרוביו של ולדימיר חודיינטוב (14) מנוף הגליל, עולה חדש מרוסיה שהגיע לארץ לפני שלוש שנים אך שם קץ לחייו כי עבר חרם, תיארו סיפורים מזעזעים. "הוא ספג קללות ומכות פיזיות. הוא לא עשה רע לאף אחד. ואנשי המקצוע לא התערבו", אמרה האם.
"עברתי השפלות, חנקו אותי". ליאל בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
בדיון הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית דיברה בין השאר ליאל קוברסקי, תלמידת כיתה ז', שהשמיעה תיאורים מזעזעים: "הייתי ילדה מלאה, לא הכי יפה ולא הכי מקובלת. הן היו ילדות יפות ומקובלות. עברתי השפלות, היו נועלים אותי בשירותים למשך זמן רב. קפצו עליי, חנקו אותי. המדריכה בצהרון ראתה את זה ולא עשתה כלום. למזלי אמא שלי ראתה את זה ושם גילתה שאני עוברת בריונות כי לא סיפרתי לאף אחד על זה".
היא סיפרה כי האוכל שלה היה נזרק, יחד עם התיק והציוד - לפח. "היו מרביצים לי, לא הייתי רוצה ללכת לבית ספר. המחנכות לא האמינו לי, הצדיקו את המעשים האלה. זה לא ייתכן שאני ילדה שעוברת בריונות ואף אחד מהצוות החינוכי לא האמין לי ולכו תדעו לאיפה זה היה יכול להתגלגל".
יעל לב, מאשדוד, סיפרה שהכול התחיל בכיתה א'. "זה היה דברים קטנים, ובכיתה ב' זה הפסיק להיות קטן. ילד בכיתה ו' בא אליי, קילל אותי, חנק אותי מול כיתה שלמה - ואף אחד לא עשה כלום. בכיתה ג' עברתי בית ספר - אבל זה לא השתנה. היו מקללים ומרביצים. אבל מה שבאמת שבר אותי זה שאם המורה הייתה מושיבה לידי ילד, הוא היה צועק שהוא לא רוצה לשבת לידי. הייתי חוזרת כל יום בוכה הביתה והגוף שלי הופך לחולה כדי לא ללכת לבית ספר. חרם מכה אותך מבפנים".
א', תלמיד כיתה ט', שעבר חרם גם הוא, תיאר: "במשך שלוש שנים ביסודי עברתי חרם מאוד קשה, קיללו אותי והרביצו לי. המורה לא הקשיבה גם המנהלת פשוט התעלמה. במעבר בין היסודי לחטיבה, עשו מודעת אבל עם שם ושם משפחה שלי ותלו אותה בכל בית הספר".
מ', תלמידת כיתה ט' שעברה חרם, שיתפה: "אני עברתי חרם של חמש שנים - שנמשך עד היום. בכיתה ד', ה', ו', שפכו עליי גלון שמן וזרקו לי את הטלפון לכביש. הייתי חוזרת כל יום עם סימנים כחולים הביתה. הייתי אומרת לעצמי שבא לי להתאבד. אני פה בשביל שאף ילד לא יעבור את מה שאני עד היום עוברת. עד היום אני רואה סרטונים בטיקטוק ובאינסטגרם שיש ילדים שעושים לעצמם משהו בגלל חרמות". אחותה הגדולה הוסיפה: "אותם ילדים מתעללים התגלגלו איתה שנים אחר כך. ילד מסויים שפך עליה גלון שמן, ורק בכיתה ז' החליטו להרחיק אותו מבית הספר".
ילד אחר שעובר חרמות כבר שש שנים סיפר: "כל בית הספר עשה עליי חרם. לקחו אותי לצד, פוצצו אותי במכות. כולי הייתי דם. כיתה ג' המשיכה ממש גרוע, התעללות שאי אפשר לתאר. זה קשה מאוד לעבור חרם, אני לא מאחל את זה לשום ילד. ילדים מתאבדים, לא יוצאים מהבית, בוכים. ברוך השם לא התאבדתי".
ח"כ שטרית אמרה כי ״בשבועות האחרונים איבדנו שלושה בני נוער. רק בשבוע שעבר בהרצליה נער בן 17 לקח את חייו. האירועים הללו כבר אינם מתויגים כמקרים בודדים, אלא מהווים חלק מדפוס מתמשך. אנחנו כבר נמצאים עמוק בתוך מגפה שהולכת ומתפשטת, וזאת החובה של כל אחד מאנשי המקצוע במשרדים הרלוונטיים לעצור אותה". שטרית ציינה כי היא שוקלת לקדם מהלך לענישה של הורים לילדים בריונים המובילים חרמות על חברי כיתתם.
ולדימיר קפץ מחלון חדרו: "הוא ספג קללות ומכות"
ולדימיר חודיינטוב, בן 14 מנוף הגליל, קפץ מחלון חדרו בקומה השביעית בבית, אחרי שעבר חרם והתעללות קשה בבית הספר. ולדימיר לא רצה להגיע ללימודים, ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הגיעו קרובי משפחתו.
אימו ודודתו של ולדימיר בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
בדיון שהובילו יו"ר הוועדה גלעד קריב וח"כ ולדימיר בליאק, אימו של ולדימיר, אולגה, סיפרה: "כבר שהגענו לישראל נתקלנו בבעיות קליטה גדולות. מאז שעלינו לישראל לא זכינו לקבל תמיכה מהגורמים הרשמיים מכיוון שלא הוענקה לנו אזרחות בשל קשיים בירוקרטיים. בעלי ואני היינו צריכים לעבוד יומם וליל כדי להצליח להחזיק את המשפחה. ולדימיר היה מרוצה בית הספר היסודי. כאשר הוא עבר לחטיבת הביניים התחילו כל הבעיות החברתיות. ילדים הכו אותו, החרימו אותו ואסרו על ילדים אחרים להיפגש איתו. הבן שלי ספג קללות ומכות פיזיות".
ולדברי האם, לאורך כל הדרך, אנשי המקצוע בחטיבת הביניים לא התערבו. "הבן שלי לא עשה רע לאף אחד. פניתי למחנך הכיתה במטרה שיערב את הצוות הפסיכולוגי ויכנס את תלמידי הכיתה כדי שימנע את החרמות – אבל זה לא קרה. לא צירפו את הבן שלי לקבוצת הוואטסאפ של חברי הכיתה. לצערי הגורמים המקצועיים התערבו רק אחרי שהבן שלי התאבד".
אלבינה מוסרי, דודתו של ולדימיר, אמרה כי הצוות החינוכי דוחה כל קשר בין החרם על ולדימיר לבין בית הספר. "אחרי כל מה שקרה, צוות בית הספר לא כינס את הכיתה או את בית הספר כדי לדר על המקרה. הצוות החינוכי טוען שאין קשר בין החרם על ולדימיר לבין בית הספר. אותם תלמידים שהחרימו והתעללו בוולדימיר ממשיכים לעשות זאת גם לאחר מותו", אמרה.
במהלך הדיון בוועדה לזכויות הילד, דיברה נציגה ממשרד החינוך שאמרה כי "תחילת השנה אכן מאופיינת במציאות מורכבת, אנחנו מכנסים דיונים עמוקים ורחבים הם המון שותפים, כדי לתת מענה למורכבוית הגדולות שאנחנו נחשפים אליהם. להגדיל את משאבים כדי לתת מענה לביטחונם ורווחתם של הילדים".
נציגה נוספת מהמשרד אמרה: "אכן יש לנו מחסור ביועצים אבל אנחנו מצמצמים את המחסור. אנחנו עוסקים במשרד בניסיון להרחיב את שעות הייעוץ ולתקנן את הייעוץ".
ח"כ קריב אמר: "אני משתתף בצער המשפחה על האובדן הנורא. התאבדותו של ולדימיר מחייבת את הוועדה הזאת לחדד את דיוניה בנושא זה על מנת למנוע מקרי אובדנות נוספים של עולים חדשים. אנחנו לא מוכנים לראות כל מקרה של התאבדות בצורה נפרדת. יש כאן תופעה שמשרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך צריכים לטפל בה. המטרה שלנו היא לסגור את הפערים כדי למנוע מקרי אובדנות נוספים של צעירים עולים חדשים, חייבת להיות להם תשומת לב מיוחדת במערכות החינוך.
"אנחנו נקיים דיון נוסף בתחילת חודש ינואר ומשרדי הממשלה יציגו לנו את דרכי הפעולה שלהם. יש פער בידע של מערכות החינוך בטיפול בילדי העולים בדרך לשילוב החברתי שלהם בתוך בתי הספר. אני קורא להקמת צוות עבודה משותף של משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה שיבחן את דרכי הטיפול בהדרה החברתית של העולים החדשים בתוך מערכת החינוך. מוקד 105 של המשרד לביטחון לאומי טיפל בין בשנתיים האחרונות ב- 31 אלף פניות של ילדים מתחת לגיל 18. 19% מהפניות עוסקות באירועי בריונות וביוש. במערכת החינוך יש כיום כ-50 אלף תלמידים עולים וצריך לדעת לתת להם את היחס המתאים והראוי".
