למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים יריב לוין יביא היום (ראשון) לאישור הממשלה את הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית שתעסוק ב"כל הקשור במתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחרי אזרחים או נושאי משרה תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". בשב"כ ובמל"ל מתנגדים מחשש לדליפת סודות מבצעיים, ובמשטרה אותתו אמש ללוין כי הקמת הוועדה עלולה להקשות עוד יותר על חקירות הפשיעה בחברה הערבית, שגם כך מקרטעות.
  • לקריאת המכתב של חברת הסייבר למשטרה - לחצו כאן
3 צפייה בגלריה
מפכ"ל המשטרה בזירה באבו סנאן
מפכ"ל המשטרה בזירה באבו סנאן
שבתאי ולוין. במשטרה מאותתים
(צילום: שרון צור, יונתן זינדל)
התנגדות היועמ"שית להקמת הוועדה צפוי להביא לעימות נוסף עם שר המשפטים. היא, נזכיר, הזהירה מפני "חשש לשיבוש מהלכי משפט" בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. תוכנית לוין אכן רוככה מעט, וליועמ"שית או לפרקליט המדינה ניתנה האפשרות להגיש "פניות שיש בהן משום טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עלולה עשויה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה" - אך על פי התוכנית הוועדה תהיה זאת שתדון בפניות, ותקבל "החלטה מנומקת". חוגים משפטיים אמרו כי מדובר ב"מס שפתיים", וטענו כי הנוסח ה"מרוכך" לא יעצור את בדיקת התיקים או שיבושם, וכי הוועדה שתקום תהיה למעשה "ועדה לחקר גופי החקירה הממלכתיים בישראל".
מי שלא צפוי להשתתף בדיון על הרוגלות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל החשש לניגוד עניינים.
3 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
נתניהו. לא ישתתף בדיון
(צילום: רויטרס/Amir Cohen/Pool)
במשטרה לא התייחסו לקשר בין תיקי נתניהו לבין הוועדה, אך בכיר בארגון אמר כי "משטרה תחת ועדה זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים בימים הקשים והלחימה בפשיעה, במיוחד במגזר הערבי". לדברי הבכיר, "ועדה כזו תתקע את השבת הכלים הטכנולוגיים לעוד חודשים ארוכים. הוועדה תגרום למצב קשה בחטיבת הסייבר-סיגינט, מבחינת זה שאנשים יצטרכו לקחת עורכי דין. אווירה לא טובה תהיה. עוד ועדה למשטרה זה הדבר האחרון שהמשטרה צריכה".
לראש חטיבת הסייבר במשטרה, אלי גזית, הגיע גם מכתב מצד חברת הסייבר ההתקפי "פאראגון", שקיימה מגעים להתקשרות מסחרית עם המשטרה בנוגע לרכש טכנולוגיים. "כל עוד מתקיים בירור הנוגע להתנהלות המשטרה, שבצידו עתידות להתקבל הנחיות צופות פני עתיד הנוגעות לאסדרה מקיפה של הפעלת הכלים, כמו גם מנגנוני הפיקוח והבקרה עליהם, הנהלת החברה החליטה על השהיית המגעים", נכתב במכתב שהועבר מהחברה, שהוקמה על ידי מפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון. אחד ממשקיעיה המרכזיים של החברה הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. בחברה סירבו להתייחס למכתב.
חשיפת כלכליסט על אודות השימוש ברוגלות "פגסוס" במשטרה, נזכיר, הביאה את היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט להקים את "ועדת מררי" שאישרה מקרים ספורים שבהם נעשה שימוש ברוגלות, ואף קבעה באילו אמצעים יש לנקוט כדי למנוע הישנות. בתוך כך, הוקפא השימוש ברוגלות במשטרה - למעט במקרים דחופים ובאישור היועמ"שית.
3 צפייה בגלריה
גלי בהרב מיארה מצביעה בבחירות ללשכת עורכי הדין בבית ציוני אמריקה בתל אביב
גלי בהרב מיארה מצביעה בבחירות ללשכת עורכי הדין בבית ציוני אמריקה בתל אביב
היועמ"שית בהרב-מיארה. גורמים ביטחוניים חוששים לדליפת סודות מבצעיים
(צילום: דנה קופל)
במכתב ששיגרה בשבוע שעבר לשר המשפטים, כתבה היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה כי "הענקת סמכות לוועדה לקיים בדיקה ביחס להליכים פליליים תלויים ועומדים חורגת מהסמכות המוקנית לשר ולממשלה בחוק, וחותרת תחת עקרונות יסוד של עצמאות מערכת אכיפת החוק". היא אף ציינה כי אם הוועדה תעסוק בתיקים אלו, עולה חשש לניגוד עניינים מצדו של ראש הממשלה. "מדיניות ההפרדה בין חקירה ציבורית לבין חקירה פלילית באה לידי ביטוי במנגנונים שנקבעו ונועדו להבטיח שלא יגרמו שיבושי הליכים", כתבה.
היועמ"שית הדגישה את התנגדות גורמי הביטחון החוששים מחשיפת אמצעים מבצעיים בחקירות שיבוצעו על ידי הוועדה, ואמרה כי מבקר המדינה החל בבדיקת הנושא. השר לוין, מצידו, השיב כי "יפעל ללא דיחוי לאישור הקמת ועדת הבדיקה". החלטתו של לוין על הקמת הוועדה נמסרה לפני כחודש, אז גם הודיע כי שופט המחוזי בדימוס משה דרורי יעמוד בראשה.
פורסם לראשונה: 21:30, 26.08.23