אנחנו כבר מכירים את הדינאמיקה. כך היה עם החות'ים, כאשר ארצות-הברית הכתה בהם בעוצמה רבה במשך מספר ימים, ולפתע עצרה טרם סיום המלאכה וכוחותיה המשיכו למשימתם הבאה. אנחנו נשארנו עם הבעיה. כך היה במלחמת 12 הימים ביוני האחרון. מטוסינו כבר היו בדרכם למשימת הפצצה דרמתית באיראן, כשטראמפ החליט שזה הרגע להפסיק, דרש מנתניהו להחזיר את המטוסים הביתה, וראש הממשלה נענה. המלחמה נעצרה. הצרה נשארה.
אני לא מומחה לענייני צבא. רחוק מכך. אני עוסק בייעוץ אסטרטגי-תקשורתי קרוב לארבעה עשורים. ככזה, מכיר את החשיבה הצבאית לפני ולפנים, מאחורי הקלעים, לצד לא מעט בכירים בטחוניים. יום לפני סיום מלחמת 12 הימים פורסם מאמר שבו שיבחתי את ההישגים הצבאיים ההיסטוריים וההירואים שהצדיקו את התרוממות הרוח לאחר שבירת מחסום החשש ממלחמת אין ברירה עם איראן. עם זאת, ציינתי גם שלא עשינו כלום כל עוד ייוותר על כנו שלטון האייתוללות הנוכחי, הרצחני, הטרוריסטי. הוספתי שהשלטון האיראני הנוכחי כמוהו כאריה פצוע: כבודו נרמס עד עפר, גופו פצוע בכל איבריו, בושתו נודעה ברבים ומוקרנת בשידור חי רציף על כל מסך ברחבי הגלובוס. האייתוללות לא יוכלו לחיות עם המצב הזה, טענתי, ולא יירגעו עד שיחזירו את כבודם האבוד. הוספתי שאסור לסיים את המלחמה הזו בלי הפלת המשטר האיראני. נתניהו, עם זאת, לא עמד בלחץ שהפעיל עליו נשיא ארה"ב, ושם ברקס לפני הזמן.
גם לאחר המלחמה סברתי - ופרסמתי זאת - שכל עוד חמינאי שולט, כנראה לא יהיה הסכם ולא יהיה שקט. חבל שנתניהו לא השכיל אז לנצל את הניצחון הצבאי המזהיר ולחסל את חמינאי וההנהגה לפני הסכמה להפסקת אש, ובחר שוב בשקט תמורת שקט. ברור היה שהסיבוב הבא הוא רק עניין של זמן, והנה – הוא אכן הגיע.
אנחנו מבינים את הלך הרוח בארצות-הברית, יודעים שלטראמפ שיקולים רבים נוספים כמו בחירות האמצע, מחירי הנפט, כלכלה, תדמית ועוד. לא נופתע, לפיכך, אם כבר בימים הקרובים טראמפ יודיע, במפתיע, שהמלחמה הסתיימה - ויפליג בצדק בשבחי המכה שהנחיתו לוחמיהם האמיצים של ארצות-הברית ושל ישראל על מדינת הטרור.
אין גם מילים שיכולות לתאר את התודה לה חייבת כל אזרחית וחייב כל אזרח בישראל לטראמפ. מזלנו שהוא נבחר ולא קמלה האריס, שהייתה הופכת לממשיכת דרכו הכושלת והמסוכנת של ברק חוסיין אובמה, האיש שאשם בעיני בכך שאיראן הצליחה להפוך למה שהפכה ולסכן את שלום העולם, תוך איום בחיסולה של מדינת ישראל והתקדמות לפצצת גרעין.
כעת, על נתניהו ללמוד מגולדה מאיר - ולסרב לטראמפ כפי שהיא סירבה לניקסון במלחמת יום הכיפורים ב-1973. נתניהו, תתכונן לומר לו ''לא'', אם וכאשר ידרוש ממך לעצור לפני הפלת המשטר. תסביר לו שביטחון ישראל לפני הכל, ושאנחנו חייבים לסיים את העבודה, עם או בלי ארצות-הברית. תסביר שמבחינתנו כל עוד משטר הרצח הנוכחי שורד – שאיפת איראן לחסל את ישראל ולאיים על שלום העולם הנאור לא תיעלם, כי זו שאיפה דתית קיצונית. זה הרגע שבו נתניהו יהיה חייב לעמוד על שלנו, למען הדורות הבאים וכדי שבאמת לא תהיה עוד מלחמה עם איראן. אצל גולדה, הסירוב הוביל לניצחון צבאי חסר תקדים, ובהמשך להסכם השלום עם מצרים.
כנראה לא צריך להיות מומחה צבאי כדי להבין את כללי הבסיס בג'ונגל של המזרח-התיכון, שבו רק הבריון השכונתי שורד היטב ואף זוכה להערכה
כנראה לא צריך להיות מומחה צבאי כדי להבין את כללי הבסיס בג'ונגל של המזרח-התיכון, שבו רק הבריון השכונתי שורד היטב ואף זוכה להערכה. אנחנו עדיין בתוך האירוע, חמינאי וחלק מחבריו עלו השמימה. אני מקווה שהפעם המלאכה תושלם וייפול משטר הרשע האיראני, לצד גריעת כל יכולת גרעינית שלהם בעתיד, גריעת היכולות הבליסטיות והפסקת הפעלת הפרוקסיז של איראן.
ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי-תקשורתי
