שנה עברה מאז הציתו עשרות פורעים ערבים את בית הכנסת "בית ישראל" בלוד. למרות הזמן שחלף, הקירות עדיין מפויחים, ריח האש מורגש חזק באוויר והמתפללים בבית הכנסת הוותיק, שנוסד ב-1949, לא חזרו להתפלל בו. בית הכנסת הפך למעין אנדרטה שמנציחה ומסרבת להשכיח את מה שקרה בעיר המעורבת לפני שנה בדיוק.
7 צפייה בגלריה
חצי חצי בית כנסת בית ישראל לוד שריפה הצתה פרעות מהומות
חצי חצי בית כנסת בית ישראל לוד שריפה הצתה פרעות מהומות
בית הכנסת "בית ישראל" בזמן הפרעות, והשבוע
(צילום: EPA, שאול גולן)
כמה בתי כנסת נפגעו מהצתות בפרעות מאי 2021 בלוד, חלקם כבר שופצו וחזרו לפעילות, ואחרים נשארו עדות דוממת לאלימות שהשתוללה ברחובות. בית הכנסת "בית ישראל" שימש במשך 73 שנים את המתפללים בנוסח מרוקני, נותר שנה לאחר הפרעות חרב ועזוב.
"אני חלמתי שאחרי שנה נשמע את קולות התפילה והנעימות של המתפללים, פשוט עצוב לי בנשמה", סיפר הרב יצחק רוזן, איש קהילת חב"ד בעיר שמתפעל את בית הכנסת האשכנזי הצמוד, שנפגע גם הוא מהלהבות. "במדינה אחרת, באירופה או בארה"ב, אם חלילה היה נשרף בית כנסת המדינה הייתה מיד משקמת. זה פשוט חילול השם לעמוד פה שנה אחרי, במדינה יהודית, ושום דבר לא זז".
כשנכנסים אל רחבת הכניסה של בית הכנסת אפשר לראות בבירור את הנזקים. הקירות שקרסו מהאש, הקירות המפויחים. "זה פשוט חילול השם, לעמוד פה, במדינה יהודית, שנה אחרי ושום דבר לא זז. בית כנסת שחרב ולא שופץ, וכל אחד זורק את האחריות על השני".
7 צפייה בגלריה
הרב רוזן בבית הכנסת השרוף
הרב רוזן בבית הכנסת השרוף
הרב רוזן בבית הכנסת השרוף. "זה פשוט חילול השם"
(צילום: שאול גולן)
הכאב מורגש גם אצל השכנים הערבים של בית הכנסת. עימאד רמדאן גר בסמוך לבית הכנסת כבר שנים רבות, ושמר על יחסים טובים עם המתפללים. "אני גדלתי פה, יחד עם המתפללים. מנחם, שהוביל את הקהילה, היה כמו אבא בשבילנו".
כשראה את המתפרעים משליכים בקבוק תבערה לעבר בית הכנסת הוא לא נשאר בשקט. "ראיתי רעולי פנים שזרקו את בקבוק התבערה וצעקתי עליהם. מיד הזמנתי למקום את מכבי האש והמשטרה. זה כואב לראות ששורפים בית כנסת, ועוד יותר שהוא נשאר ככה כבר שנה".

"היינו שכנים ונישאר שכנים"

לוד צריכה הרבה יותר משיקום פיזי של המקומות שנהרסו בפרעות. תושבי העיר עדיין חיים בצל אותם מאורעות, ומייחלים בקול לימים של שקט. מי שמדייקת את התחושות והפערים היא יפית חייקין, שהגיעה עם בן זוגה ללוד לפני כ-20 שנה כחברה בגרעין התורני וכיום היא מכנה את עצמה "לודאית גאה". בשנתיים האחרונות היא ניהלה מתנ"ס בעיר קלנסווה שבמשולש, ודו הקיום הוא נושא שבוער בעצמותיה.
7 צפייה בגלריה
מהומות בלוד
מהומות בלוד
הפרעות בלוד. "הפעם הראשונה שהרגשתי חשש לחיים שלנו"
(צילום: יובל חן)
את הפרעות בלוד היא זוכרת כתקופה טראומתית שגרמה לשבר עמוק באמונה בדו קיום. "זאת הייתה פעם ראשונה שהרגשתי חשש לחיים שלנו, הייתה תחושה של 'בגידה'. השכן, שלא פעם ביקש קצת סוכר וטיפל יחד בבעיות של הבניין, היה זה שהצביע לעבר בתים ורכבים של השכנים היהודים".
"לצד הפחד הפיזי המוחשי שהיה בפרעות, בכיתי על השבר הגדול, על אובדן החלום שנלחמתי למענו בבית ומחוצה לו. הפרעות לא רק ניפצו את הזכוכיות, הן ניפצו את החלום שאפשר לחיות יחד ולהשאיר את השאלות הלאומיות מחוץ לתחום".
7 צפייה בגלריה
יפית חייקין לוד גרעין תורני פרעות שומר החומות
יפית חייקין לוד גרעין תורני פרעות שומר החומות
חייקין. "בכיתי על אובדן החלום שנלחמתי למענו. הפרעות ניפצו את החלום שאפשר לחיות יחד"
(צילום: מאיר תורג'מן)
שנה אחרי הפרעות, חייקין מקווה לשוב לחיים המשותפים יחד. והיא לא לבד, גם התושבים הערבים של לוד מקווים לחזור לדו קיום של העיר המעורבת. "לוד של לפני שומר החומות הייתה כזו שערבים ויהודים היו כמו משפחה. היום יש קיצונים משני הצדדים, כל אחד מחמם מהצד שלו", אמר רמדאן. "מהפחד, בשומר החומות לקחתי את הילדים שלי לאחותי בטייבה".
תושב ערבי אחר מהעיר, שביקש להישאר בעילום שם מחשש לתגובות במגזר, מאשים גם הוא את הקיצונים בהריסת דו הקיום בעיר. "תמיד היינו שכנים טובים וכל אחד כיבד את השני. גם היום זה עוד קצת ככה, אבל לצערי שומעים בעיקר את הקיצונים מהצד שלנו ומהיהודים. צריך לחזור לחיות יחד, אין ברירה. היינו שכנים ונישאר שכנים".

השינוי בפעילות המשטרתית בעיר

אחת הטענות המרכזיות שעלו במהלך הפרעות בלוד הייתה לגבי זמן התגובה של המשטרה. טענה שמלווה את התושבים בעיר עוד הרבה לפני שהכל התפוצץ. "פעם כשהגעתי להתלונן על משהו במשטרה הייתה תחושה שהשוטר נואש בעצמו, הרי באתי לגור בלוד, למה אני מצפה? שפתאום בריונים לא יתעללו סתם ככה בילדים?", סיפרה חייקין.
"בפרעות כולם נעלמו, נשארנו לבד מול הפורעים", הוסיפה. "הממסד לא היה, המשטרה נעלמה ולקח לה ימים להתעשת, קריאות למוקד 100 נותרו מיותמות. הכל התפוצץ לנו בפנים".
7 צפייה בגלריה
רכב שרוף בלוד
רכב שרוף בלוד
רכב שנשרף בפרעות בלוד. "נשארנו לבד מול הפורעים. הכל התפוצץ לנו בפנים"
(צילום: AP)
לטענת חייקין, השבר מול מוסדות אכיפת החוק עדיין קיים מול התושבים בעיר. "מדינת ישראל, המשטרה ומערכת בתי המשפט איבדו את כוח ההרתעה שלהם פה. חשוב לשקם ולהחזיר את האמון של הציבור".
במשטרה טוענים שהמצב כיום שונה לחלוטין. "לוד רושתה במצלמות שמשדרות און-ליין למוקד משטרתי, כולל תוספות של מצלמות למוקד העירוני ורחפנים שמכסים את העיר מלמעלה", סיפר נצ"מ קובי מור, קצין אג"מ במחוז המרכז של המשטרה. "הוספנו אופנוענים וכוחות מג"ב ויס"מ שיודעים לתת מענה מידי לכל הפרת סדר".
"הלקח הראשון שהופק היה שלא משנה מה קורה בירושלים או בכל מקום אחר, לוד והערים המעורבות מקבלות קשב והיערכות לתגובה מידית", הוסיף. "יש לנו יכולת בכל רגע נתון להעמיד בתוך שעה עד שעתיים כוח מבצעי אופרטיבי של 500 שוטרים שיגיע וייתן מענה לכל הפרת סדר".
7 צפייה בגלריה
שוטרים בלוד
שוטרים בלוד
כוחות משטרה במהלך הפרעות. "יש לנו יכולת בכל רגע נתון להעמיד בתוך שעה עד שעתיים כוח מבצעי של 500 שוטרים"
(צילום: אלכס קולומוסיקי)
גם הטענות שהיו בעבר על הטיפול המשטרתי בתלונות קיבלו מענה, לפי המשטרה. "בלילה הראשון התושבים פשוט לא קיבלו מענה במוקד 100, והיום הגדלנו את המוקד וברגעי משבר אנחנו יודעים לתגבר בעמדות. אנחנו גם מתייחסים במלוא החומרה לכל תלונה ונלחמים בתופעות הירי וסכסוכי החמולות".

העיכובים בשיפוץ - והתקווה

בחזרה אל בית הכנסת "בית ישראל". במהלך הפרעות ביקר במקום יו"ר מפלגת רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, יחד עם ראש העיר יאיר רביבו, והכריז כי יסייע בשיפוץ בית הכנסת. שנה חלפה, ולמרות ההצהרות והמאמצים של הרב רוזן, בית הכנסת נשאר בשיממונו.
"בית ישראל", ובית הכנסת הסמוך אליו, נמצאים בבעלות של חברת עמידר. לטענת הרב רוזן, החברה לא קידמה במשך כל הזמן הזה את שיפוץ המתחם, ורשות המיסים סירבה להעביר כספים לשיפוץ, למרות שמדובר באירוע לאומני. ההערכות הן ששיפוץ בית הכנסת "בית ישראל" יעלה כמיליון שקלים, ושיפוץ הנזקים ב"אוהל יהודה" יעלה כ-300 אלף שקלים.
ח"כ עבאס בלוד, לפני שנה: "שגיאה של קומץ קטן, אסור לפגוע במקומות קדושים"
(צילום: משה אלדן)

7 צפייה בגלריה
הרב רוזן בבית הכנסת השרוף
הרב רוזן בבית הכנסת השרוף
הכניסה לבית הכנסת "בית ישראל". "כאב עצום לראות את בית הכנסת עומד בשיממונו, מפויח"
(צילום: שאול גולן)
"אין לי מושג למה הם לא שיפצו את המבנים", סיפר הרב רוזן. "כל פעם שאני נכנס להתפלל אצלנו זה כאב עצום לראות לידינו את 'בית ישראל' עומד בשיממונו, מפויח. פשוט חילול השם".
השאלות הקשות לא מרפות גם מרמדאן, השכן של בתי הכנסת. "עד עכשיו אני מרגיש לא נעים שערבים רעולי פנים שרפו בית כנסת, במיוחד שזה בית כנסת של האנשים שאני מכיר מאז אני ילד, ומאוד אוהב אותם".
"זה לא נעים לראות שבית הכנסת עדיין שרוף וסגור", הוסיף. "אני מקווה שיפתחו חזרה את בית הכנסת ושנחזור לימים שהיינו בלוד לפני שומר החומות. אסור לתת לקיצונים משני הצדדים לסכסך בינינו".
בעקבות פניית ynet לגורמים השונים, החלו צעדים ראשונים בתכנון שיפוץ בית הכנסת. חברת עמידר הודיעה כי "אנו רואים חשיבות רבה בשיקום המבנה, ומבינים את רחשי ליבם של ציבור המתפללים. מיד עם קרות האירוע המצער פעלנו להכנת תוכנית עבודה לשיקום המקום, וכן מול מס רכוש לטובת העברת התקציב הנדרש לעבודות".
"לצערנו, עד ליום זה, פניותינו הרבות למס רכוש לא זכו למענה, וכתוצאה מכך הפרויקט לא תוקצב", הוסיפו בעמידר. "לטובת קידום הפרויקט, סוכם מול נציגי מס רכוש והרשות המקומית כי התקצוב יועבר ישירות לרשות, והיא תבצע את העבודה בשיתוף נציגי בית הכנסת".
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "שמאי ומהנדס מטעם קרן הפיצויים ביקרו מספר פעמים בנכסים, והערכת השווי של הנזק הושלמה במהלך יוני 2021, כחודש לאחר ההצתה. עם זאת, תביעה פורמלית חתומה על גבי טופס הוגשה רק בחודש דצמבר, כשבעה חודשים לאחר האירוע.
"גם לאחר הגשת התביעה, הניזוק לא שיקם, לא הציג חשבוניות על שיקום, ואף לא פנה אלינו בבקשה לקבלת מקדמה כדי להניע את תהליך השיקום. בימים האחרונים נעשתה פניה מצד עיריית לוד על מנת לבדוק אפשרות לשיקום על ידי העירייה, תוך העברת הפיצוי ישירות לעיריית לוד. הנושא נבדק בימים אלו מול הנהלת קרן הפיצויים והיועץ המשפטי של הקרן".