הנטל על חיילי הסדיר עומד לגדול באופן דרמטי, מנהיגי המפלגות החרדיות ממשיכים ללחוץ על הממשלה לקדם את החוק שיפטור חרדים מגיוס והאתגרים הביטחוניים של ישראל רק גדלים ומתפרסים. על הרקע הזה, שלושה צעירים לפני גיוס אמרו הבוקר (יום שני) בריאיון לאולפן ynet שתחושת השליחות ברורה להם, והם מגיעים לצה"ל במוטיבציית שיא - אך הנטל חייב להתחלק בצורה שווה.
ריאיון עם מלש"בים על נטל השירות
(צילום: מיקי שמידט)
נעמה דהן, שצפויה להתגייס בעוד שבוע לחי"ר גבולות, אמרה כי "התחושה לגבי הנטל היא קצת מערערת, פתאום מתחילים להבין שיש עומס על הצבא, אבל לרגע זה לא משנה את העובדה שאנחנו מתגייסים ועונים על הצורך שלנו כחברה וכמדינה. תורנו להגן על המדינה, תורנו להיות פה, וגם אם יש עומס, זה לא משנה את העובדה שאנחנו נתגייס ונעשה. אני חושבת שהמכינה של תנועת 'אחריי' לימדה אותי שאם לא נעשה אז זה פשוט לא יהיה. זה דווקא גורם לי עוד יותר לרצות לעשות ולהיות, בדיוק כמו שכולנו חייבים".
יפתח מיכאליס, שיחל בקרוב קורס טיס, אמר שיש לו רגשות מעורבים לגבי הנטל הגדל: "מצד אחד אני חונכתי בבית וגדלתי בסביבה שהמוטיבציה להתגייס מאוד גבוהה. אני עובר במכינה שנה שלמה בלהתכונן לצבא ועובד כדי להיות חייל יותר טוב. הערכה כזאת שאומרת שאין מספיק חיילים גורמת לי מצד אחד להבין שאני רוצה להיות כמה שיותר טוב, להתכונן חזק יותר ממה שעשיתי עד עכשיו, להתאמן חזק יותר, ופשוט לבוא ולתת כמה שאני יכול מעצמי, כי באמת אין הרבה אנשים שיעשו את זה. מצד שני, הרגשות מעורבים. אני חושב שזה לא הוגן כל כך, שרוב העם קורס תחת אלונקה שהולכת ונהיית כבדה יותר, ויש ציבור שהוא חלק נכבד מהעם, שבוחר להפריד את עצמו מהכלל ולא נותן כתף, ולא לוקח חלק".
אתם מדברים על זה בבית או בין החברים?
"לא כל כך יצא לי לדבר על זה בבית, אבל יצא לי לדבר על זה עם חברים מהמכינה וחברים ממכינות אחרות, ואני יודע שאני וכל החברים שלי במכינה כמעט כולם הולכים לקרבי, כל מי שמתאים לזה, וכולנו מוכנים לקבל על עצמנו את ההשלכות, ומה שיכול לקרות במצב כזה. אני חושב שכשאנחנו מוכנים לשלם מחיר כל כך כבד, בגלל שהמחיר כל כך כבד ונוראי, זה צריך להתחלק בצורה שווה בין כולם".
ירדן חברוני-סבח, תושבת אילת שמתגייסת לחובלים, אמרה כי בהקשר לעומס הצפוי על חיילי הסדיר כי "יש לי חברים שכבר מגויסים ורואים אותם פה בעיר לעיתים מאוד רחוקות. לחשוב שזה הולך להיות ככה גם בשנים הבאות זה באמת מטריד, אבל כולנו באיזושהי הבנה כזאת שאנחנו צריכים לפעול אחרת, לחשוב אחרת ולנסות למצוא פתרונות יצירתיים - וזה מה שנעשה. זה חלק מהמטרה שלנו, גם כל אחד מאיתנו כחניך ב'אחריי' וגם כחבר'ה שבאמת מתגייסים לשירות משמעותי ומהווים איזושהי דוגמה, גם ליותר צעירים".
את מוכנה לעובדה שתיעדרי הרבה מהבית ולא תצאי הרבה מהצבא?
"כרגע דרישות הקורס היותר ספציפיות שלי באמת מכוונות לביקורים מאוד נדירים בבית. ברגע שחלק נרחב מאוד מהחברה שלנו שמתגייסת תבקר לעיתים מאוד רחוקות, זה ייצור פה הרבה מאוד פערים והרבה מאוד פילוג, שזה בכלל לא המטרה, זה לא מה שאנחנו רוצים שיקרה. אין ספק שזה נושא שבאמת עולה לאחרונה יותר לדיון".
נעמה, עד כמה זה מפריע לך שאת מתגייסת לשירות משמעותי ויש גברים צעירים שבוחרים שלא לתת כתף?
"אני חושבת שיש המון אנשים בגיל שלי שלא בהכרח מתגייסים לקרבי. יש המון אנשים שאולי יכולים, אבל אולי גם לא מתאים להם וזה לא בשיח שלהם ולא לשם הם מכוונים. אני אישית מאז ומתמיד היה לי ברור בשלוש שנים האחרונות שהייתי ב'אחריי', שלשם אני מכוונת לקרבי וללוחמה, ואני מתאימה לזה. אני יכולה ואני רוצה ואני מתאימה אז לשם אני הולכת. זה קצת מטריד שיש גם כאלה שבוחרים שלא למרות שהם יכולים. בכל מקרה, כשצריך אותנו, אנחנו נתייצב ונהיה שם".
יפתח, אתה חושב שהמוטיבציה לשירות משמעותי תישאר גבוהה או שהיא תרד אם יראו שאין פתרונות אמיתיים לסוגיות הגיוס?
"אני יכול להגיד גם על עצמי וכל החברים הקרובים שלי, שאני לא רואה אפילו קצת ירידה במוטיבציה. אני חושב שלכולנו יש את ההבנה שבגלל המחסור בחיילים, אז צריכים אותנו עוד יותר והמדינה הולכת להסתמך עלינו אפילו יותר ממה שהיא הסתמכה עד עכשיו. אז באמת כולם פשוט מוכנים לתת יותר ולעשות יותר. אני לא רואה ירידה במוטיבציה בסביבה שלי".
