2 צפייה בגלריה
דגל שהונף על גג בניין הדואר בעזה כסמל לכיבושו ע"י צה"ל נחשף לראשונה לאחר 55 שנים
דגל שהונף על גג בניין הדואר בעזה כסמל לכיבושו ע"י צה"ל נחשף לראשונה לאחר 55 שנים
הדגל שהונף על גג בניין הדואר בעזה נחשף לראשונה
(צילום: אתר המורשת גבעת התחמושת)
תמונת חיילי חטיבת הנגב מניפים את דגל הדיו המאולתר לאחר כיבוש משטרת אום רשרש (כיום אילת) במרץ 1949 הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של מדינת ישראל. מבצע דומה, ונראה כי לא רבים יודעים זאת, התרחש גם בעת כיבוש עזה במלחמת ששת הימים.
ביום שישי, לפי לוח השנה העברי, ימלאו 55 שנים למלחמת ששת הימים, מלחמה שקצרה ניצחונות מזהירים אבל גם גבתה מחיר כבד. אינספור עלילות גבורה סופרו על הקרבות, שלל מזכרות נאספו. עכשיו, אחרי חמישה וחצי עשורים, נחשף לראשונה דגל ישראל שאולתר על ידי אחדים מלוחמי צה"ל שהשתתפו בכיבוש עזה והשתלטו על בניין הדואר.
המשימה הייתה סבוכה שכן בבניין שכנה עמדת צלפים ממוגנת בשקי חול שממנה נורתה אש על הכוח הישראלי. אחד מלוחמיו היה זלמן יריחימוביץ', אז חייל מילואים בגדוד 54 והיום תושב באר שבע בן 80.
כמו במקרים רבים אחרים במלחמות ישראל, גם כאן שררה רוח ההתנדבות וההקרבה. זלמן ושני לוחמים נוספים התנדבו להסתער על הבניין בחירוף נפש, לפרוץ לתוכו ולנטרל את החיילים המצרים שהמטירו אש מלמעלה. בתום הקרב הם הצליחו להשתלט על המבנה. הדבר הראשון שעשו היה הסרת הדגל המצרי שהתנוסס על הבניין.
כדי למנוע ירי בשגגה של כוחותינו-על-כוחותינו החליטו הלוחמים לנקוט צעד נוסף שיבהיר כי המבנה נכבש. ממש כמו במבצע עובדה במלחמת השחרור, שבו אולתר דגל ישראל מסדין לבן ומדיו בצבע כחול כדי לסמל את כיבוש אילת (אז משטרת אום רשרש), התרחש מבצע דומה גם במקרה הזה. "מצאנו בתוך המבנה סדין לבן וגם קסת עם דיו כחולה", מספר זלמן. הלוחמים אלתרו מכחול, ציירו על הסדין שני פסים ומגן דוד כחולים והניפו את הדגל על הבניין.
2 צפייה בגלריה
הנפת דגל הדיו באילת, במרץ 1949
הנפת דגל הדיו באילת, במרץ 1949
הנפת דגל הדיו באילת, במרץ 1949
(צילום: מיכה פרי, לע"מ)
כחודש וחצי לאחר המלחמה, במהלך מסדר כבוד בשדות קיבוץ נחל עוז הסמוך לרצועת עזה, קיבל זלמן לאות הוקרה את הדגל המאולתר וכן את הדגל המצרי שהורד מהמבנה.
בסופו של דבר, זלמן קיבל החלטה ערכית והעביר את הדגל המאולתר לאתר גבעת התחמושת, ומסר בנוסף מסמכים ותמונות. "חשוב לי שהדגל יישמר לתמיד ושהסיפור שלנו יסופר גם לדורות הבאים", הוא מסביר. "אני זוכר היטב את הקרבות", מספר זלמן. "המפקד שלי נפל במלחמה, הבטחתי שאקרא לבני הבכור על שמו, וכך היה". מכיוון שכולם קראו למפקד בשם משפחתו - פליק - הוא קרא כך גם לבנו כדי להישאר צמוד למקור.
במלאת 55 שנה למלחמה יוצא המרכז למורשת מלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת במבצע איסוף מכתבים, תמונות וחפצים שקשורים למלחמה בהיבט הצבאי והאזרחי. ניתן לפנות למרכז ברשתות החברתיות.
כתרי מעוז, מנכ"ל אתר גבעת התחמושת, אמר כי "הסיפור הייחודי של האלתור הספונטני מבטא את החיבור של הלוחמים למהות הדגל המסמל את הריבונות על ארצנו. החפצים והמכתבים הם עדות מיוחדת ומרגשת שתעזור לדורות הבאים להבין ולהרגיש את מאורעות המלחמה הכה ייחודית הזו ששיאה איחוד ירושלים".