מחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מראה כיצד מלחמות מתורגמות ישירות לסכנות בכבישים: 38% מהנהגים מדווחים על ישנוניות מופרזת בזמן מלחמה, כרבע מהם מציגים סימנים להפרעת דחק פוסט-טראומטית ו-17% סובלים מחרדה. מצבים אלה מגבירים תגובתיות יתר, עצבנות וקבלת החלטות שגויה בזמן נהיגה. מנכ״ל הרלב״ד, גילי כהן, קרא לנהגים להישמר: ״הפוסט-טראומה מתפרצת ברגע האמת באזעקה, אל תדהרו לשוליים, אל תסכנו אחרים״.
12 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מתחילת מבצע "שאגת הארי". הרבעון הראשון של שנת 2026 צפוי להסתיים עם כמאה הרוגים בכבישים, וככל שתימשך המלחמה קיים חשש שהסכנה תגדל. נתוני מחקר ראשוני של הרלב״ד, שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", חושפים כי המלחמה מחלחלת גם אל ההגה, והמספרים מציירים תמונת מצב מטרידה במיוחד.
המחקר התבסס על מדגם מייצג של מעל 700 נהגים מהחברה היהודית ומהחברה הערבית ונערך בינואר 2026 - אחרי המלחמה בעזה ו"מלחמת 12 הימים" באיראן, ולפני פתיחת מבצע "שאגת הארי". המחקר מתייחס לחוויות הנהגים בשנתיים שחלפו מאז תחילת המלחמה בעזה, ומבקש לשרטט את הקשר בין מציאות ביטחונית מתמשכת לבין התנהגות בכביש.
המסקנה הראשונית ברורה ומדאיגה: לא מדובר רק בעייפות או בלחץ נקודתי, אלא בשרשרת השפעה רחבה, בשל חשיפה מתמשכת לאירועי מלחמה שמובילה למצוקה נפשית, פגיעה בערנות, שחיקה באמון ובסופו של דבר גם ליותר אגרסיביות, יותר טעויות ויותר סיכון לתאונות.
מהנתונים עולה כי 38% מהנהגים בישראל סובלים מישנוניות מופרזת - נתון שמעיד על פגיעה ממשית בערנות ועלול להוביל לאובדן ריכוז, האטה בזמן תגובה וסיכון מוגבר לתאונות. במקביל, 25% מהנהגים מציגים סימנים להפרעת דחק פוסט-טראומטית ו-17% סובלים מתסמיני הפרעת חרדה כללית. מצבים אלו מגבירים עצבנות, תגובתיות יתר וקבלת החלטות שגויה בזמן נהיגה. כשמחברים את הנתונים מתקבלת תמונה של נהגים עייפים יותר ושקולים פחות.
היקף החשיפה למלחמה כמעט מוחלט: 98% מהנהגים דיווחו כי נחשפו לאירועים בעצימות נמוכה, בהם אזעקות, ריצה למרחבים מוגנים או חשיפה ממושכת לתכנים קשים בתקשורת. אמנם רק 8% מהם דיווחו על לחץ בינוני ומעלה, אך גם רמות לחץ נמוכות ומתמשכות עלולות להשפיע על ריכוז והתנהגות בכביש. לפי הנתונים שעולים מהמחקר של הרלב"ד, בקרב נהגים מהחברה הערבית תחושת הלחץ מאירועים אלה נמצאה גבוהה יותר.
במקביל, 69% מהנהגים נחשפו לאירועים בעצימות בינונית, כמו קרוב משפחה המשרת בכוחות הביטחון, פציעה או אובדן במעגל הקרוב, ו-23% מהם דיווחו על לחץ משמעותי. כאן כבר מדובר בלחץ שמחלחל ישירות לתפקוד היומיומי, ובפרט לנהיגה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שתחושת הלחץ הזו גבוהה יותר דווקא בקרב נהגים מהחברה היהודית.
גם החשיפה לאירועים קשים במיוחד אינה שולית: 20% מהנהגים חוו אירועים בעצימות גבוהה, בהם שירות קרבי, חשיפה ישירה לאירועי טבח 7 באוקטובר או פגיעה פיזית. רק 1% מהם אמנם דיווחו על לחץ בינוני ומעלה, אך בקרב גברים וצעירים נרשמה תחושת לחץ גבוהה יותר- נתון שעשוי להסביר חלק מהנטייה להתנהגות סיכונית בקבוצות אלו.
ההשפעה אינה נעצרת במצב הנפשי או הפיזי, אלא מתבטאת ישירות בהתנהגות על הכביש. לפי הניתוח הראשוני, החשיפה למלחמה מחריפה מצוקה נפשית, פוגעת בערנות ומחלישה את תחושת האמון, כאשר כל אלו הינם מרכיבים קריטיים לנהיגה בטוחה. בפועל, המשמעות היא עלייה בנהיגה אגרסיבית, יותר ביטויי עוינות בין נהגים וכן עלייה בביצוע עבירות תנועה כמו אי שמירת מרחק ושימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. בנוסף נרשמת עלייה בטעויות נהיגה בסיסיות אך מסוכנות במיוחד: פנייה מבלי להבחין בהולכי רגל, נסיעה בנתיב שגוי או תגובה מאוחרת למצבי חירום. אלו אינן רק טעויות טכניות, אלא תוצאה ישירה של עומס רגשי, עייפות ופגיעה בקשב.
גם מרכיב האמון מתערער, ולו משמעות עמוקה לתרבות הנהיגה. הנהג הממוצע מעניק ציון של 5 בלבד מתוך 10 למידת האמון שלו במוסדות השלטון, כאשר האמון בכנסת הוא הנמוך ביותר והאמון בצבא הוא הגבוה ביותר. גם האמון באנשים אחרים ובהוגנות שלהם נמצא ברמה בינונית בלבד. בכביש, המשמעות היא פחות סבלנות, פחות שיתוף פעולה ויותר נטייה לפרש פעולות של נהגים אחרים כאיום או כעוינות - מה שמגביר חיכוך ומסלים מצבים.
מנכ"ל הרלב"ד גילי כהן מסר כי ״הנתונים בהחלט מדאיגים, שכן כל נהג רביעי בישראל נמצא בסיכון לפוסט-טראומה, וזה מתפרץ ברגע האמת של האזעקה. אני דורש מהנהגים: גלו אחריות. הנטייה לאגרסיביות ולטעויות נהיגה שזיהינו במחקר מחמירה תחת אש. כשנשמעת אזעקה חשוב ביותר להיצמד להוראות. אתם חייבים להיות הבלם של עצמכם. אל תדהרו לשוליים, אל תסכנו אחרים. עצרו בזהירות בשול הדרך, התרחקו מהרכב ותפסו מחסה״.
