בניגוד לעמדת הממשלה שנמסרה לבג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה לבקש השבוע מבית המשפט לפרסם פסק דין עקרוני בסוגיית פיטורי ראשי מערכות הביטחון במדינה ושומרי הסף. היא תבקש מבג"ץ שיקבע שמשרות אלה אינן משרות אמון אישי - ולהבטיח שנושאי המשרות ירגישו חופשיים מלחצים, מפיטורים וישרתו רק את האינטרס הציבורי.
בשבוע שעבר חזרה בה הממשלה מפיטורי ראש השב"כ רונן בר, לאחר שהוא הקדים והודיע כי יעזוב ב-15 ביוני. הממשלה דיווחה על כך מיד לבג"ץ, במטרה שבית המשפט "ימחק את העתירות" – כלומר, לא יפרסם פסיקה עקרונית. אולם בהמשך לבקשתה המקורית של בהרב-מיארה מבג"ץ, כשלא ייצגה את ראש הממשלה בהליך הפיטורין, היא תבקש שבג"ץ לא ייאמץ את בקשת הממשלה - אלא יקבע מסמרות שיבטיחו את עצמאות שומרי הסף. אחרי הגשת עמדת הממשלה, בג"ץ ביקש מהעותרות להגיב עד 7 במאי לבקשת הממשלה למחוק את העתירות.
2 צפייה בגלריה
נתניהו ביקש להימנע מפסיקת בג"ץ, בהרב-מיארה תדרוש הכרעה עקרונית
(צילום: אלכס קולומויסקי , מישל אמזלג- לע״מ ,shutterstock)
רונן בר מודיע על עזיבת התפקיד
בעיני היועצת המשפטית, להחלטת ראש הממשלה המקורית לפטר את רונן בר השלכות החורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי. לדעתה, להחלטה יש השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שב"כ ותפקוד ראשי השירות בהווה ובעתיד.
ההשלכות הדרמטיות של פסיקת בג"ץ
בהרב-מיארה סבורה שלשב"כ מאפיינים ייחודיים: מדובר בארגון ביטחון הפועל באופן חשאי גם בשטחי מדינת ישראל; מחזיק בסמכויות רבות היקף, לרבות סמכויות חקירה, איסוף מידע וחיפוש סמוי, שאותן הוא מוסמך להפעיל לפי חוק גם כלפי אזרחי ישראל, תוך פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות ובראשן הזכות החוקתית לפרטיות, לחירות ולכבוד האדם.
בין תפקידי שב"כ ישנם כאלה בעלי היבטים רגישים מאוד מבחינת שלטון החוק, ומבחינת ערכים דמוקרטיים בסיסיים המתקשרים לאיומים מסוגים שונים, לרבות איומי חתרנות לצורך מימוש יעדו בשמירה על ביטחון המדינה ולסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. היא כבר הדגישה שהשב"כ פועל הרחק מהעין הציבורית, ובחלק לא מבוטל של המקרים ללא צורך בצו שיפוטי.
בהסתמך על "חוק השב"כ", היועמ"שית סבורה שהכנסת אסרה על ראשי שב"כ לקדם אינטרסים מפלגתיים פוליטיים. לכן, על בג"ץ לחדד את הצורך בשמירה על שיקול דעת מקצועי, ענייני, עצמאי ונפרד מן הדרג הפוליטי בהפעלת סמכויות השירות. היא מסתמכת בין השאר על תצהירו לבג"ץ של רונן בר, שלפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להכתיב לו חוות דעת ביטחונית שתדחה את משפטו. וכן לניסיון, לכאורה, לערב את השב"כ בכל הקשור להפגנות נגד הממשלה.
לדעת היועצת אין מדובר רק בסיום תפקידו של ראש השב"כ. בהרב-מיארה סבורה שלעמדה מפורשת של בג"ץ יהיו השלכות רוחב דרמטיות על העצמאות, הממלכתיות והמקצועיות של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי - ועל אופיו של השירות הציבורי כולו. לאורך משבר פיטורי רונן בר, הביעה היועצת חשש שאופן פיטוריו והדרך בה נעשו עלולים לערער את יכולת ראשי השב"כ לפעול באורח עצמאי ובלתי-תלוי, אם יידעו שניתן יהיה לפטרם בהליך מהיר ולא תקין בשל טענות בלתי-מנומקות של "חוסר אמון" מצד הדרג המדיני, כאילו הם מכהנים ב"משרת אמון" כמו שר בממשלה.
בהרב-מיארה סבורה שיש למנוע מצב שבו נושא משרה בכירה בשירות הציבורי מפוטר מאחר שקיבל החלטה מקצועית, רק בשל העובדה שהיא לא תיראה לדרג הפוליטי מטעמים שונים. במצב שאותו היא מבקשת למנוע, אותו נושא משרה יהיה נתון בכל עת לחסדי הדרג המיניסטריאלי בכל הנוגע להמשך תפקודו. הדברים אמורים גם בנוגע לנושאי משרה המחזיקים בסמכויות אכיפה וחקירה שעצמאותם היא מרכיב קריטי בשלטון החוק, בהגנה על זכויות אדם ובאמון הציבור.
