אפליקציית היכרויות לבנונית מואשמת בפילוג עדתי של הלבנונים. מדובר באפליקציית "תעארוף" – "היכרות" בשפה הערבית – שספגה ביקורת שלילית במאמר שפורסם בשבוע שעבר בעיתון "אל-אחבאר", שמזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה.
במאמר נכתב כי האפליקציה "מציתה מחדש את שאלת הזהות בלבנון וחושפת כיצד אלגוריתמים הופכים לכלי מיון עדתי ופוליטי". עוד נטען בו כי הפילוג "עובר נורמליזציה" ומטופח בקרב הדור החדש, כאשר הזירה הווירטואלית של ההיכרויות מאיימת על רעיון הדו-קיום ו"משחזרת את הפחד והסטיגמות במרחב הווירטואלי הלבנוני".
(צילום: מיקי שמידט)
הכותב טוען כי במלחמה האחרונה מול ישראל התקשורת תרמה להחרפת הפילוג העדתי והדתי, בעיקר בקרב הדור הצעיר שלא חווה את מלחמת האזרחים בלבנון, שהתחוללה בין השנים 1975 ו-1990 – אך כעת לדבריו נראה שמדובר "בסוג חדש של מלחמת אזרחים". הוא הוסיף שבמקום להטמיע תחושת אזרחות ולאום משותף, האינטרסים הכלכליים מביאים לניצול המשבר, כמו שניתן לראות לדבריו באותה אפליקציה.
"תעארוף" שונה מאפליקציות היכרויות אחרות בכך שמלבד מהשאלות הרגילות שהמשתמש נדרש להשיב להן, כמו מקום מגורים ותיאור אישיותו, "תעארוף" שואלת את המשתמש לגבי זהותו הדתית. אם יבחר "מוסלמי" לצורך העניין, ייפתחו בפניו אפשרויות נוספות לבחירה – מאכלים ומשקאות המזוהים עם הזרמים המסוימים באיסלאם, שיצביעו, כביכול, על השתייכותו המדויקת. האפליקציה גם מבקשת לסמן שיוך פוליטי, כאשר לפי המאמר ב"אל-אחבאר" כל הפרטים האלה מופיעים בפרופיל, מה שחושף צעירים למידע "שלא אמור להיות רלוונטי".
בכתבה צוטט חוקר פוליטי בשם איאד סכריה שאמר כי מדובר באפליקציה מסוכנת. "מי אמר שרק שיעים אוהבים הריסה (מאכל) ורק סונים אוכלים חלאוות אל-ג'בן (קינוח של גבינה מתוקה)?", שאל, והוסיף כי הדבר מכוון את הדור הצעיר לצורה חדשה של פילוג. לדבריו: "כאוס שולט בפלטפורמות הלבנוניות, החל מהידרדרות מוסרית ועד תקיפות ופגיעה באחדות הלאומית".
מדובר באפליקציה יחסית חדשה, כאשר דף האינסטגרם שלה פעיל רק מינואר השנה ומופיעים בו סרטונים המזמינים גולשים להוריד את האפליקציה. הקריינית בסרטונים מבטיחה כי מדובר "בדרך הטובה ביותר למצוא את האדם המתאים לך", וכי האפליקציה תשים סוף לחיפושים. בסרטונים הודגש כי האפליקציה מאפשרת חיבור בין לבנונים ברחבי העולם, ולא רק בתוך לבנון.
הביקורת על אפליקציית ההיכרויות מגיעה על רקע אתגרים פנים לבנוניים ארוכי שנים בכל הנוגע לסוגייה העדתית, במדינה שידעה כאמור מלחמת אזרחים עקובה מדם במשך 15 שנה. בלבנון חיים נוצרים, מוסלמים, שיעים, סונים, דרוזים, ומגוון זרמים ומיעוטים, גיוון שמהווה מקור למתיחויות וחילוקי דעות רבים בתחומים פוליטיים, כלכליים וחברתיים – וגם בהקשרים ביטחוניים הנוגעים לישראל.
חיזבאללה, ארגון הטרור השיעי, נחלש מאוד צבאית וגם מבחינה פנימית-פוליטית בלבנון, בעקבות המלחמה שבה פתח נגד ישראל וההתפתחויות האזוריות השונות בשנתיים האחרונות, ובהן נפילת משטר אסד בסוריה. חיזבאללה מואשם על ידי מתנגדיו בלבנון בגרירת ארץ הארזים למלחמה, כשהצטרף למתקפה של חמאס על ישראל אחרי טבח 7 באוקטובר, ובאחריות להרס הרב שהקרבות חוללו בארץ הארזים.
חיזבאללה מצדו מנסה בחודשים האחרונים לחזק את התפיסה כי ישראל היא "האויב המשותף" של כל הלבנונים וקורא לשמור על אחדות פנימית – אם כי איים גם במלחמת אזרחים אם הממשלה בביירות תפעל לממש בכוח את תוכניתה לפירוקו מנשק. מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם אמר למשל בנאום בתחילת החודש: "כשאנחנו מאוחדים, הם לא יכולים לעשות דבר. הזדהות עם ישראל פירושה ליצור חור בספינה וכולם יטבעו. יש לשפר את התנאים לבניית המדינה, לא שאנשים מסוימים יהיו כלים של מעצמות זרות או לקידום הפרויקט הישראלי". ההנהגה הלבנונית החדשה, בהובלת נשיא לבנון ג'וזף עאון, ראש הממשלה נואף סלאם ויו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, חוזרת בחודשים האחרונים על הצורך בבניית לבנון וייצובה, כאשר עאון פועל בבירור לניתוק המדינה מכל השפעה חיצונית כמו ההתערבות האיראנית בארץ הארזים.
עוד לפני הסערה הנוכחית סביב אפליקציית "תעארוף", מוקדם יותר השנה הביעו בלבנון חשש שאפליקציות היכרויות יאפשרו יצירת קשרים עם גורמים מישראל, אפילו בטעות. ביולי האחרון פורסמה כתבה ברשת LBCI הלבנונית על החשבונות של הישראלים שקופצים למשתמשים באפליקציות ההיכרויות באזורי דרום לבנון, מהסיבה שהמרחק שמוגדר באפליקציה הוא שקובע איזה חשבונות ניתן לראות, בלי קשר לגבולות מדינתיים.
באותה כתבה נטען כי אם נכנסים לאפליקציות בדרום המדינה, יותר ממחצית מהחשבונות שעולים הם של ישראלים מהצד השני של הגבול, כולל חיילים וחיילות ישראלים, שחלקם אף מצטלמים במדים ואחרים "מוסווים בתמונות אזרחיות תמימות". לפי הכתבה, בהתחשב בכך שמדובר באפליקציות גלובליות, נדרשת מודעות אישית שהיא קו ההגנה הראשון שימנע שיחה, חלילה, עם חייל ישראלי.
גם באתר "לבנון 24" פורסמה ביולי האחרון כתבה תחת הכותרת "גיוס סוכנים בדרך חדשה?". נטען בה כי "חלה עלייה ניכרת בשימוש באפליקציות היכרויות כמו טינדר ובאמבל כאמצעי תקשורת חדשים ולא קונבנציונליים", וכי בדרום לבנון מספר משתמשים דיווחו על הופעת חשבונות השייכים לישראלים, מה שאומר שחשבונות לבנוניים גלויים גם הם למשתמשים הישראלים והאפשרות לתקשורת ישירה גדלה. בכתבה הוזכר כי גובר החשש שהאפליקציות ינוצלו על ידי גורמי מודיעין ישראלים, "חיילים או סוכני מוסד", כדי לפתות אזרחים לבנונים, תוך ניצול הקרבה הגיאוגרפית והיעדר הפיקוח בפלטפורמות.
