"השבת החטופים הייתה המשימה מספר אחת שלנו במטה בישראל ובכל נציגויות ישראל בעולם". כך אמרה היום (רביעי) שולי דוידוביץ', מתאמת השו"ן (שבויים ונעדרים) במשרד החוץ, שריכזה את הטיפול בסוגיית החטופים מבחינה מדינית, הסברתית ותודעתית. משרד החוץ מעורב זה שנים רבות בהעלאת סוגיית השבת החטופים והשבויים לסדר היום הבינלאומי, והוא ליווה גם כל משפחות החטופים מטבח 7 באוקטובר.
"עבדנו על זה יום ולילה", אמרה מתאמת השו"ן דוידוביץ'. "אם חלון נסגר, חיפשנו חלון אחר. אם דלת נסגרה, חיפשנו יוזמה אחרת. לא השארנו אף זירה בעולם שבה לא הבאנו את קולם של החטופים והדרישה המדינית, המוסרית והערכית לשובם של כל 255 החטופות והחטופים (כולל החטופים ממבצע צוק איתן ב-2014. א"א) הביתה".
דוידוביץ' הוסיפה: "כולם היו מגויסים לזה מעל ומעבר. כל אחד מהדיפלומטים הישראלים הרגיש כאילו משפחה חטוף היא המשפחה האישית שלו, ואנו גאים לומר היום שאין יותר חטופים בעזה. למשרד החוץ היה חלק חשוב ומשמעותי גם מדינית וגם תודעתית והסברתית".
המתאמת, שמחזיקה גם בתפקיד ראש חטיבת התפוצות, ציינה עוד בהתייחס לפעילות הנרחבת של משרדה: "כל מה שאנחנו עושים בשנתיים וארבעת החודשים האחרונים זה בווליומים פי כמה ממה שנעשה בעבר מסיבות ברורות. העשייה הייתה באופן אחר. תמיד היה למשרד החוץ מתאם שו"ן - כעבודה שנייה. משרד החוץ היה מושקע במשימה של הבאת כל השבויים והנעדרים מאז ומעולם.
"התבקשתי לקחת את התפקיד הזה כתפקיד נוסף לפני למעלה משלוש שנים וחצי, גם לאור הליווי של המשפחות. העשייה הפומבית הגדולה הייתה בדצמבר 2022, כשמשפחות גולדין, שאול, מנגיסטו וא-סייד נפגשו עם האפיפיור הקודם פרנציסקוס".
"פעלנו בכל היבשות"
על השינוי הדרמטי אחרי 7 באוקטובר, היא אומרת: "הייתה מניפה רחבה מאוד של פעילויות בכל הנציגויות בעולם, מטה משרד החוץ ושר החוץ. הייתה פעילות מתמשכת יומיומית, הסברתית, מדינית, תודעתית. משרד החוץ הוביל את המאמץ המדיני התודעתי. מאז 7 באוקטובר פעלנו באמת בכל היבשות. הוצאנו במשותף עם משרד הביטחון, מנהלת החטופים וצה"ל מאות נסיעות של משפחות, עשרות משלחות ביוזמה של משרד החוץ.
"הבאנו את המשפחות ואת הקולות והעדויות ממבט ראשון לזירות הכי משמעותיות בעולם. כינסנו דיונים מיוחדים במועצת הביטחון, הבאנו נציגי משפחות כדוברים למועצה לזכויות אדם, ועידת מינכן לביטחון, פגישות בפתיחת מושבי עצרת האו"ם. בנובמבר 2023 הבאנו משלחת שנייה של משפחות חטופים לפגישה עם האפיפיור. כמעט לא הייתה נקודה בעולם שהמשפחות לא הגיעו ונתמכו ולוו על-ידי הנציגויות שלנו".
קרוב ל-30 מדינות היו בקשר ישיר עם משרד החוץ בירושלים, לנוכח העובדה שאזרחים שלהן נמנו עם 255 החטופים. משרד החוץ היה המתאם לכל השגרירויות הזרות בישראל. לדברי דוידוביץ', "עבדנו יחד כקואליציה של מדינות, והמסר המשותף הזה היה סופר חשוב".
משרד החוץ פתח גם מרכז מצב תקשורתי ייעודי לקרובי החטופים שנקרא "גשר", ובאמצעותו כונסו מסיבות עיתונאים מיוחדות עבור המשפחות ותואמו אינספור ראיונות לתקשורת הזרה. כמו כן ארגן משרד החוץ תערוכה מיוחדת לסגל הדיפלומטי הזר של הצגת חולצות כל החטופים. כמו כן התקיימו שני מפגשים של רשת נשים בדיפלומטיה עם משפחות חטופים, שבהם נכחו כל הדיפלומטיות הזרות שמשרתות בישראל לצד הדיפלומטיות המקומיות.
"הקפדנו שבכל הצהרה בינלאומית, כגון מסקנות של האיחוד האירופי או החלטות של האו"ם, תהיה התניה ברורה בין הפסקת אש ושחרור כל החטופים - החיים והחללים", אמרה דוידוביץ'. "המשימה של השבת החטופים החללים הייתה משימה מיוחדת וחשובה, כמשימה ערכית עם המסר שזו חובה דתית ובכך היה ניסיון לגייס את המנהיגות הדתית, הנוצרית והמוסלמית בעולם".
עוד היא אמרה: "האפיפיור הקודם היה הדמות הדומיננטית לעשות את זה. הוא נפגש פעמיים עם משפחות חטופים מאז 7 באוקטובר. תמיד הקפדנו בכל המשלחות לספר את הסיפור השלם של כלל החטופים, דיברנו על החיים והחללים, האבות הצעירים, האנשים המבוגרים, הנשים, הילדים. כמובן הארנו גם את משרד החוץ והנציגויות בכתום להעלאת מודעות להשבתם של שירי, כפיר ואריאל ביבס שלצערנו לא שבו בחיים. הנציגויות קידמו עם קהילות יהודיות ונוצרים אוהדי ישראל קיום עצרות המוניות בכל העולם, והגענו גם ליפן, לסין, להונג קונג ולדרום אמריקה".
"עבודת דיגיטל סביב השעון"
משרד החוץ גם הוציא טיסה מיוחדת של כל משפחות החטופים לדיון מיוחד במועצת הביטחון של תת-מזכ"ל האו"ם לאלימות מינית באזורי סכסוך. לדברי המתאמת, "הבאנו עדויות למועצת הביטחון. שר החוץ סער בדיון מיוחד במועצת הביטחון הביא את סיפורם המזעזע, העינויים וההרעבה של אביתר דוד ורום ברסלבסקי. הבאנו את אלי שרעבי ואילנה גריצ'בסקי למועצת הביטחון. הקרנו בטיימס סקוור בניו יורק את תמונות החטופים. הייתה עבודת דיגיטל סביב השעון".
מרבית הזרים שנמנו עם החטופים הגיעו לישראל מתאילנד, הפיליפינים וטנזניה. "האגף הקונסולרי עבד באופן הדוק עם השגרירים והקונסולרים במדינות האלה לליווי צמוד של המשפחות של החטופים הזרים", אמרה דוידוביץ'. "השגרירים שלנו והקונסולים קיבלו את השבים שחזרו למדינות והשתתפו בטקסי המדינות וממשיכים בקשר. מבחינתנו כולם בשר מבשרנו, הם אחים לצערנו לחיים ולסיום הקשה, ועבדנו בצורה הדוקה עם כל משרדי החוץ ועם כל הגורמים האחרים במדינות שטיפלו בהם".
בנוסף, משרד החוץ יזם וארגן עבור המשפחות גם פגישות עם שורה של בכירים בארגונים הבינלאומיים. דוידוביץ' סיפרה: "קיימנו אירועי צד, בעיקר בז'נבה, מקום מושבה של המועצה לזכויות אדם. היה חשוב להנכיח את כל העינויים, העוולות, הסבל וכל ההפרות הכי קשות של זכויות אדם שנעשו בחטופים. כל בכיר שהגיע לארץ כאורח של משרד החוץ נפגש עם משפחות חטופים כפרוטוקול".
היא הוסיפה: "לא היה כמעט אורח שלא פגש אותם, זאת הייתה חובה ומשימה. הבאנו את המשפחות, הסיפורים והעדויות לכל הפורומים הגדולים בעולם. ביוזמה שלנו הגיעו משפחות לתת את העדויות במועצת הביטחון, בעצרת הכללית, במועצה לזכויות אדם, באיחוד האירופי, בפרלמנט האירופי, בדאבוס ועוד. לא הייתה זירה, לא היה דיון, שבו נושא החטופים והדרישה מכל המדינות להשבתם - שזה לא עלה. המסר שלנו היה שזה אמנם התחיל בישראל, אבל עלול להגיע גם למקומות אחרים בעולם".
5 צפייה בגלריה
"המטרה הייתה שימור הנושא על סדר היום של הקהילה הבינלאומית". דוידוביץ'
(צילום: משרד החוץ)
דוידוביץ' ציינה כי אמנם בהתחלה היה קשב רב למשפחות החטופים, אבל ככל שהמלחמה נמשכה - הקהילה הבינלאומית עברה לדבר הבא. לדבריה, "לא כולם רצו לשמוע. מהר מאוד העולם עבר הלאה, והמשימה של כל עובדי משרד החוץ בארץ ובחו"ל הייתה לא פשוטה. לא הרפינו, והקפדנו שלא תהיה החלטה או הצהרה או נאום של שרי חוץ או בכירים אחרים שנושא החטופים לא יוזכר, ושתהיה דרישה בלתי מותנית לשחרורם של כל החטופים כתנאי לעבור לשלב הבא".
המתאמת הוסיפה "הפעלנו מנופים גם על המתווכות - בכלים מדיניים ואחרים. הגענו לכל מיני גורמים, וזה השתלב בעשייה הרחבה יותר. הייחודיות שלנו הייתה לזהות גם גורמים מדיניים ואחרים שאפשר באמצעותם להעביר מסרים ובקשות גם מארגוני סיוע וגם בנושא המדיני. באיזשהו שלב כלי תקשורת זרים אמרו 'כבר פניתם אלינו', והיו גורמים בינלאומיים שאמרו 'כבר שמענו ואנו יודעים ופועלים', אבל תשובות שליליות לא היו אופציה מבחינתנו ולכן שוב ושוב הבאנו משלחות גם לאותן מדינות מרכזיות ולא רק".
דוידוביץ' נזכרת כיצד אחד משרי החוץ המערביים שהתארח במשרד בירושלים אמר אחרי פגישה עם משפחות חטופים: "תמיד נושא החטופים אצלי על סדר היום, אבל כשאני פוגש משפחה ואני יודע שאני נוסע לאחת המדינות של המתווכות - זה מחדד עוד יותר את הבקשה שלי ומה שממילא התכוונתי לבקש. תכננתי לדבר על זה, אבל זה מוסיף מחויבות נוספת על המחויבות שקיימת".
לסיכום ציינה מתאמת השו"ן במשרד החוץ: "המטרה שלנו הייתה שימור נושא החטופים על סדר היום של הקהילה הבינלאומית ויצירת מנופים מדיניים ותודעתיים להשבתם של החטופים. הייתה פעילות של שר החוץ מול עמיתיו לשמור על הלינקג' בין הפסקת אש לשחרור החטופים".
