הישורת האחרונה של שנת הלימודים הגיעה, מועד הקיץ של בחינות הבגרות נפתח השבוע. ביום שני ושלישי הקרובים כבר יתייצבו אלפים רבים של תלמידים בבחינות הבגרות במתמטיקה - ובשבוע שלאחר מכן הם יגיעו גם להיבחן באנגלית. אז מה היה הממוצע בעיר שלכם ב-2023? צפו וגלו:
את הימים האחרונים לקראת הבגרות במתמטיקה מנצלים התיכונים לרוב לצורך מרתונים כיתתיים, השלמת לימוד החומר לבחינות וצמצום פערים - כשהורי תלמידים שיכולים להרשות לעצמם גם משלמים על שיעורים פרטיים יקרים כדי שילדיהם את הבחינות. וזו, למעשה, אחת הסוגיות המרכזיות שעימן מתמודדות החברה הישראלית כולה - ומערכת החינוך בפרט - מבלי להצליח לפתור אותה כבר עשורים: הפערים הגדולים בין התלמידים, שנובעים מחוסר שוויון בנקודת הפתיחה - שמקשה על ילדים במשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר לפרוץ את תקרת הזכוכית.
גם היום, בחינות בגרות איכותיות הן מפתח משמעותי לקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות, ובפרט לפקולטות יוקרתיות, ובהתאם יש להן השפעה גם על התעסוקה העתידית של כל בוגר מערכת החינוך. בניתוח נתוני הזכאות לבגרות במתמטיקה ואנגלית ברמה של חמש יחידות, שערכה חברת מדלן, נמצא שככל ששכרו של ההורה גבוה יותר - כך לילדיו יש סיכוי גדול יותר לעשות בגרות ברמה של 5 יחידות באנגלית ובמתמטיקה. למעשה, למעט חריגים, עלה כי ישנו מתאם ברור בין המדד החברתי-כלכלי של היישוב לבין שיעור הניגשים בו ל-5 יחידות.
כך למשל, 10 הערים המובילות בשיעור הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה מדורגות בעשירונים 8-9 במדד החברתי-כלכלי, עם שתי חריגות - אפרת וכפר יונה, שמדורגות 7. יוצאת דופן מהכיוון ההפוך היא באר יעקב, שממוקמת 7 במדד החברתי-כלכלי, אך רק 12% מהתלמידים בה נבחנו במתמטיקה. עם זאת, יש לציין שלרוב היישובים החריגים - כאן ובהמשך הכתבה - הם קטנים יחסית.
גם 10 המקומות הראשונים בשיעור הנבחנים ב-5 יחידות באנגלית שייכים לערים במדד חברתי 9-8, שוב עם שתי חריגות - אפרת וגן יבנה, שמדורגות 7. מבחינת שכר חציוני, רק בשלוש ערים ברשימה מרוויחים פחות מ-140 אלף שקל בשנה - רמת גן שמדורגת 7, אפרת שמדורגת 9 וגן יבנה שמדורגת 10.
למעשה, בקרב הרשויות שמדורגות 9 במדד החברתי-כלכלי, יוצא הדופן היחיד הוא היישוב מיתר - שבו חיים כ-11,600 תושבים. ההכנסה החציונית שם היא הגבוהה בארץ - 196,900 שקלים בשנה - ולעומת זאת שיעור הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה (28%) ובאנגלית (73%) אמנם גבוה יחסית, אבל רחוק מצמרת הרשימה.
ביתר היישובים שמדורגים 9, התמונה ברורה: ברמת השרון 91% נבחנו ב-5 יחידות אנגלית, ו-44% ב-5 יחידות מתמטיקה; בקריית אונו 92% ו-41%; בתל מונד 89 ו-40%; בשוהם 82% ו-35%; בהוד השרון 86% ו-34%; בגבעתיים 86% ו-33%; באבן יהודה 66% ו-30%; בגני תקווה 85 ו-29%.
מנגד, בערים בעלות השכר החציוני הנמוך ביותר - 2 - אין חריגים, ושיעור הנבחנים ביחידות הגבוהות נמוך: בירושלים נבחנו רק 48% מהתלמידים ב-5 יחידות אנגלית, ורק 18% במתמטיקה; ברהט 16% ו-8%; בבית שמש 44% ו-11%; בבני ברק 17% ו-6%; ובאום אל פחם 35% ו-16%.
מנכ"ל מדלן טל קופל אומר כי "העובדה שבפריפריה ובערים חלשות נוטים להגיש תלמידים לבגרות ברמה של 3 יחידות בלבד מנציחה בעצם את המצב, ומשאירה את הילדים הללו מאחור".
טל קופל צילום: אורית פנינילדבריו, "בגרות ברמה של 3 יחידות במתמטיקה מונעת מיונים, וכמובן גם קבלה, לשלל מקצועות יוקרתיים בצה"ל. לרוב היא גם לא מאפשרת קבלה ללימודים אקדמיים בתחומים תובעניים כמו מדעים, הנדסה, מחשבים וכלכלה, ומגבילה מאוד את אפשרויות הקבלה לאוניברסיטאות ולמוסדות יוקרתיים".
מה המדינה צריכה לעשות?
"זה שיש מתאם, זה לא גזרת גורל - אלא עניין של מדיניות", אומרת פרופ' איריס בן דוד הדר, מרצה וחוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. לדבריה, חרף הקשר בין המדד הכלכלי-חברתי לבין ההצלחה בבגרויות באנגלית ובמתמטיקה, ישנם משתנים נוספים שמשפיעים על ההישגים - וניתן לטפל בהם. היא אומרת שהמבנה המערכתי של מערכת החינוך משפיע באופן ישיר על פערים בהישגים; זה כולל בין השאר את אופן חלוקת המשאבים בין מוסדות החינוך, ההבדלים בתשתיות הפיזיות בבתי הספר והפערים בהכשרת המורים ואיכותים. גם פיצול מערכת החינוך למגזרים שונים, עם תקציבים שונים, מנציח את הפערים ביניהם.
פרופ' איריס הדר בן דודלרוב, בתי ספר ביישובים מבוססים נהנים מתשתיות איכותיות יותר, מורים מנוסים יותר וכיתות קטנות יותר - מה שתורם גם להישגים גבוהים יותר. בנוסף, מורים בעלי השכלה או שנות וותק רבות נוטים ללמד ברשויות מבוססות, וכך יוצא שהתקציב של מוסדות אלו גבוה יותר מהתקציב של מוסדות חינוך שבהם יש יותר מורים בעלי פרופיל אחר.
לדברי פרופ' בן דוד הדר, יש לשנות את המדד הדיפרנציאלי לתקצוב בתי הספר, כך שיספק מענה לצרכים השונים של אוכלוסיות מוחלשות. "מדד שוויוני אמיתי צריך להתחשב לא רק בהיסטים כלכליים אלא גם במאפיינים תרבותיים, חברתיים ופדגוגיים", היא אומרת. "בחינה מחדש של המדד הדיפרנציאלי תאפשר הקצאת משאבים יעילה יותר שתתמקד בצמצום פערים ותיתן מענה ממוקד לאוכלוסיות שהכי נזקקות לכך. מחקרים מראים כי השקעה גבוהה יותר בתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך מניבה תשואה גבוהה יותר ביחס להשקעה".
לדבריה, פערים בהישגים נוצרים כבר בגיל הרך - הרבה לפני כניסת הילדים למערכת בית הספר. "השקעה איכותית בחינוך בגיל הרך היא אחת ההתערבויות האפקטיביות ביותר שאפשר לעשות כדי לצמצם פערים חינוכיים וחברתיים בטווח הארוך", היא אומרת. "תוכנית התערבות בגיל הרך שמספקות תמיכה התפתחותית, העשרה קוגנטיבית ותמיכה משפחתית בקרב אוכלוסיות מוחלשות יכולות לשבור את מעגל הקסמים של העברת הפערים מדור לדור".
פרופ' בן דוד הדר מצביעה על פער משמעותי נוסף - ההקצאה התוספתית מהרשויות המקומיות. יישובים חזקים יותר יכולים להשקיע משאבים משמעותיים בחינוך, מעבר לתקציב שמתקבל מהמדינה - בעוד רשויות חלשות יותר מתקשות לעשות זאת. הדבר בא לידי ביטוי בתוספת שעות הוראה, ובאיכות תשתיות בתי הספר כמו למשל המבנה שלו, המגרשים, המעבדות, המחשוב והציוד. לצד זאת, רשויות כאלה יכולות לספק תוכניות העשרה כמו מימון חוגים, סדנאות, הרצאות ופעילויות שלא ממומנות בידי המדינה, לצד הכשרת מורים ותמיכה בתלמידים מתקשים.
"ההשקעה הכספית הנוספת של רשויות מבוססות יכולה להגיע עד פי שלושה או ארבעה לתלמיד בהשוואה לרשויות חלשות, מה שמעמיק באופן משמעותי את הפערים החינוכיים והחברתיים", אומרת פרופ' בן דוד הדר. היא מדגישה שרק מדיניות מקיפה, כזו שתתמודד עם כל הגורמים במקביל, תוכל להביא לצמצום משמעותי בפערים ולקידום שוויון הזדמנויות במערכת החינוך.
ד"ר יונית ניסיםד"ר יונית ניסים מהפקולטה לחינוך והוראה במכללה האקדמית תל-חי אומרת כי "יש צורך בהשקעה חינוכית משמעותית במקומות ויישובים שמאופיינים באוכלוסייה השייכת לעשירונים הנמוכים", כדי להבטיח שגם התלמידים הללו יוכלו למקסם את יכולותיהם האישיות.
לדברי ד"ר ניסים, הדגש צריך להיות על תגבור לימודי - כך שכל תלמיד, גם אם להוריו אין גישה למשאבים כלכליים, יוכל להשתתף בתוכניות המפתחות את כישוריו. "זה יכול לכלול שיעורים פרטיים ממומנים, סדנאות חינמיות או כיתות תגבור בשעות שאחרי הלימודים, לצד פיתוח תוכניות עירוניות והכשרת מורים איכותיות", היא מבהירה.
ד"ר עידית פסט מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון השקעה של משרד החינוך ברשויות חלשות, שאמורה לכסות על הפערים במשאבים, לא מספיקה. "הפתרון צריך להיות ברמת הרשות, ולא יכול להיות אוניברסלי", היא מסבירה. "הבדיקה של משרד החינוך צריכה להיות מקומית".
ד"ר עידית פסטצילום: אלבום פרטי"עבור כל רשות שלא מגיעה לרף מסוים של תלמידים שמסיימים בגרות חמש יחידות במתמטיקה, צריך לבדוק האם יש מספיק מורים למתמטיקה - שזו בעיה נפוצה בפריפריה הגאוגרפית-חברתית - ומה החסמים שהמנהלים, המורים והתלמידים עומדים בפניהם. החסמים הללו מתחילים בשפה ומגיעים אפילו לכדי זמינות של אוכל ומקום לחמם אותו בבית הספר".
לדבריה, "בעבר היה נהוג לנסות לפתור בעיות אלה בעזרת העברות תקציביות גדולות לרשויות. אבל, ייתכן שתקציבים גדולים המועברים מהמדינה לרשות אינם מספיקים כשלעצמם, אם הם לא מכוונים לחסמים הייחודיים לכל רשות כזו".
פורסם לראשונה: 00:32, 09.05.25
