לראשונה אי פעם שוקל בג"ץ לבטל בנימוק של אי-צדק פסק דין של בית המשפט העליון, שהפך זיכוי של גינקולוג מעבירות מין להרשעה באונס. העילה לביטול האפשרי, לפי השופט חאלד כבוב שדן בתיק בשבתו כבג"ץ, היא שהרכב שופטי העליון הטעה את הנאשם. "זה מקרה תקדימי, אין עוד כזה בנמצא", ציין. הוא הציע לפרקליטות לסגת כיוון שעמדתה גורמת ל"אי-צדק משווע", אבל פרקליט המדינה עמית איסמן מסרב.
ראשית הפרשה בינואר 2023, אז זיכו שופטי המחוזי בירושלים רפי כרמל, אריה רומנוב ושירלי רנר את מיכאל שטטמן מאישום בכמה עבירות מין ובראשן אונס. הפרקליטות ערערה לעליון, ובדיון שהתקיים בספטמבר 2024 הטיחו בה השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ויחיאל כשר כי ישנם קשיים בעמדתה. "גם עובדתית וגם משפטית זה קשה, קשה מאוד להפוך את המעשה לאונס, ואתם רוצים איכשהו בהוקוס פוקוס", אמר השופט כשר.
השופט שטיין הוסיף: "אתם עושים קפיצה לוגית לא פשוטה, וזה קשה מאוד. לכל היותר יש כאן עבירת מרמה או תקיפה". השופט אלרון סיכם: "ישנם דברים שקשה לקבל אותם בהיבט שאתם מצביעים עליו".
שלושת המליצו לפרקליטות לחזור בה מהערעור, כך שהזיכוי במחוזי ייוותר על כנו. לחלופין הם העלו הצעה חריגה שלפיה במקום אונס יורשע הרופא בעבירת תקיפה, אף שכלל לא הואשם בה (מדובר בהצעה חריגה אך אפשרית לפי החוק).
בשל הערות השופטים הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהבקשה להרשיע את הנאשם בעבירות מין, ומוכנה שבמקומן הוא יורשע בתקיפה. לפי הדין, מרגע שהפרקליטות חוזרת בה מטענותיה לגבי סעיף מסוים, לא ניתן עוד לקבל את הערעור ולהרשיע בו את הנאשם.
סנגוריו של שטטמן, עוה"ד יניב ואקי ואירית באומהורן, הודיעו לבית המשפט כי הם מקבלים את עמדת הפרקליטות לגבי זיכוי מאונס, ובשל כך הם יטענו רק לגבי עבירת התקיפה, שלעמדתם לא ניתן לבסס אותה לפי הראיות בתיק.
אלא שבמרץ האחרון הופתעו הסנגורים והפרקליטות לגלות שלמרות ששופטי העליון אמרו שאין בתיק עבירת אונס, ואף שהפרקליטות חזרה בה מהערעור על העבירה, שטטמן בכל זאת הורשע באונס. מדובר בפסק דין תקדמי שקבע שניתן להרשיע באונס גם אם הוכח שלגינקולוג לא היו כוונות מיניות במעשיו. בהחלטה לא הוזכר כלל שהפרקליטות חזרה בה מסעיפי עבירות המין, ולא ניתן הסבר לשאלה כיצד אם כך בכל זאת הרשיעו בהן שופטי העליון את הנאשם.
בתגובה הגישו הסנגורים עתירה ראשונה מסוגה לבג"ץ לביטול פסק הדין של העליון, וזו הגיעה לשולחנו של השופט כבוב. לאור תגובות הצדדים הוא החליט כי בטרם יכריע, על הסנגורים לפנות לשופטי העליון שכתבו את פסק הדין ולבקש לבטל אותו.
ביולי התכנסו הצדדים בפני הרכב השופטים בעליון. בפתח הדיון אמר אלרון לסנגורים: "לא הבנתם שמה שהוצע זו הייתה הצעה הדדית ששניכם תסכימו לה, וברגע שלא הסכמתם אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה?".
עו"ד ואקי: "לא. וזה גם לא עולה מפרוטוקול הדיון".
השופט אלרון: "לא הבנתם שזיכוי מאונס הוא רק בעבור הרשעה בתקיפה?".
עו"ד ואקי: "אני שומע את זה עכשיו לראשונה".
השופט שטיין: "הפרקליטות לא חזרה בה מהערעור, אלא רק מהטענות לגבי עבירות המין".
עו"ד ואקי: "היא כן. ובכל מקרה כל הערעור היה רק על עבירות המין, כך שאם היא חוזרת בה מטענות על עבירות המין - אין ערעור".
לדיון שלחה הפרקליטות את מנהלת המחלקה הפלילית, עו"ד רחל מטר. "יכול להיות מאוד שזו הייתה כוונת כבודכם, ואולי זה אפשרי למקרא הפרוטוקול, אבל אנחנו הבנו אחרת", אמרה לשופטים. "המדינה חזרה בה בלי ציפייה לדבר מן הצד השני, ואנו עומדים החזרה הזאת. הכדור במגרש של כבודכם".
השופט שטיין: "הצענו תקיפה במקום אונס".
הסנגורית באומהורן: "אף אחד לא הבין את זה ככה".
השופט שטיין: "גברתי לא תרים עליי את הקול".
עו"ד מטר: "גם אנחנו לא הבנו את זה ככה. זה הפתיע גם אותנו".
להתיר את הפלונטר
אחרי העימות הזה קיימה הפרקליטות דיון פנימי בראשות פרקליט המדינה איסמן. אחריו התחלפה העמידה של עו"ד מטר לצד הסנגורים בהודעת התנגדות לביטול פסק הדין. הפעם ביקשה הפרקליטות להותיר על כנה את ההרשעה באונס, בנימוק שאי-ההבנה של הצעת השופטים לא צריכה להוביל לביטול ההחלטה. למעשה, טענה הפרקליטות, היא לא חזרה בה מהערעור.
השופטים קיבלו זאת ודחו את הבקשה של הסנגורים לביטול פסק הדין. "עקרון האמת גובר על מה שהתביעה טוענת בכתב האישום, בכתב הערעור ובכל יתר המסגרות של המשפט הפלילי", כתב השופט שטיין. "מבקשים שנוציא פסק דין אשר חוטא לעובדות, לדין ולאמת, משל לא מצאנו בגינקולוג כמי שביצע בנפגעות העבירה מעשי אינוס במרמה. נפגעות העבירה חוות מידיו את מעשי האינוס ואמת זו לא נתן לשנות גם על רקע הקצר בתקשורת".
הוא הוסיף כי לפי החוק, כל עוד ניתנה לנאשם הזדמנות להתגונן, רשאי בית המשפט להרשיעו בכל עבירה שלדעתו עולה מחומר הראיות. גם השופט אלרון פסק באופן דומה.
אלא שבדעת המיעוט הודה השופט יחיאל כשר: "השאלה אינה האמת על פני הפרוצדורה, אלא כיצד על בית המשפט לנהוג כאשר למרבה הצער נפלה טעות בפועלו ונגרמה תקלה".
הוא הוסיף שהתקלה אינה של הסנגורים או של הפרקליטות: "אחראי אני לתקלה שנגרמה לא פחות ממי מחבריי (השופטים)". הוא ציין שיש לתקן את הטעות על דרך קביעת תוצאה שתהיה תואמת את שהיה נפסק לולא הטעות. כלומר, לבטל את פסק הדין המרשיע באונס, ולהרשיע בתקיפה בלבד. הוא כתב כי אף שהייתה לעליון סמכות להרשיע את שטטמן גם אם הפרקליטות חזרה בה מהאישום, לא היה מקום לעשות זאת במקרה זה.
אך כשר כאמור נותר בדעת מיעוט וד"ר שטטמן הורשע שוב באונס. משכך, הסנגורים פנו לבג"ץ בדרישה לבטל את פסק הדין של חבריו לעליון. בדיון בבג"ץ בחודש שעבר נראה היה שהשופט כבוב תומך בעמדת הסנגורים ובדעת המיעוט של כשר: "תחושתי מקריאת פרוטוקול הדיון בבית המשפט העליון מכוונת לעמדת הצדדים יותר מאשר לעמדת בית המשפט העליון. מבחינה משפטית, מה האפשרויות שיש לנו? זה מקרה תקדימי. ניסיתי לחפש תקדים שלפיו בג"ץ כבג"ץ ביטל פסק דין של בית משפט זה ואין פסק דין כזה. אך אני אומר את הדברים מבלי להגביל את עצמי".
בהמשך הוא הגדיר את התיק "לכל היותר טעות בשיקול דעת, לא מקרה של אינוס... אחרי שהפרקליטות הצהירה שהיא לא עומדת על ההרשעה באינוס, כל תוצאה שלפיה יורשע באינוס משמע הפרקליטות מצדדת שנעשה פה אי-צדק משווע".
כבוב הציע שכדי לפתור את "הפלונטר", במקום שבג"ץ יבטל את פסק הדין של העליון בעילה של חוסר צדק, הצדדים יגישו בקשה למשפט חוזר ושם תבקש הפרקליטות להרשיע בתקיפה. "לא הייתי רוצה שניקלע לסיטואציה שהתוצאה לא צודקת וייגרם עוול למישהו שלא צריך להיות מורשע", אמר.
כשהפרקליטה שוש שמואלי התנגדה להצעה אמר לה כבוב כי מעל עמדתה "מרחפת תחושת אי-צדק". הוא ביקש להעביר את הערותיו לפרקליט המדינה, אלא שזה כאמור הגיש לאחרונה את תגובתו לבג"ץ ולפיה הוא מתעקש על הרשעת ד"ר שטטמן באונס.
לפיכך הפלונטר חזר אל השופט כבוב והוא יידרש להחליט אם להעביר את העתירה להרכב שלושה שופטים, שידונו אם לראשונה בהיסטוריה של המשפט ישראלי יבטל בג"ץ פסק דין של העליון בשל אי-צדק.
