הסתתרו מתחת לשולחנות - וצרחו מפחד: כך תועדו הבוקר (רביעי) תלמידים מבית הספר המגינים בקריית שמונה, בזמן האזעקות שהופעלו בעיר ובסביבתה בעקבות חשש לחדירת כטב"ם. "המצב פה הזוי. אין לי מילים. זה לא אמיתי", אמרה בדמעות בשיחה עם ynet ירדן בר, מטפלת במעון בקריית שמונה ואם לשני ילדים שלומדים בבית הספר שבו צולם הסרטון.
בזרעית שבגליל המערבי, תיעדו תושבים סיב אופטי של רחפן עובר בין גגות הבתים:
סיב אופטי מעל בתי המושב זרעית
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
"מרגיז ומפחיד". התלמידים מבית הספר המגינים בקריית שמונה בזמן אזעקה
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
התלמידים, שהיו לבושים לבן לכבוד טקס שבועות, נאלצו להסתתר מתחת לשולחנות. חלק מהילדים צרחו, אחרים בכו, בזמן שההורים והמלווים נותרו חסרי אונים. רק מאוחר יותר התברר כי מדובר בהתרעת שווא. "זמן ההתרעה בקריית שמונה לא מאפשר להגיע למרחבים מוגנים והם צריכים להתחבא מתחת לשולחן באולם הלא מוגן", הוסיפה בר. "שלשום גם הייתה אזעקה בבית הספר. הם רצים ורגילים לתפקד אבל כהורים אי אפשר לעכל את זה".
איציק בן מוחה, יו"ר ועד המושב זרעית, שם תועדו הבוקר כאמור סיבים אופטיים של רחפן עובר בין גגות הבתים, אמר ל-ynet: "זה לא נורמלי ואנחנו לא מוכנים להתרגל למציאות הזאת. לקום בבוקר ולראות את הכבלים האופטיים של רחפני הנפץ של חיזבאללה שעברו מעל הבתים שלנו".
אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, אמר: ״אנחנו חיים את המציאות הזאת יום-יום, לילה-לילה. בצפון אין הפסקת אש. לצערי, האיום מלבנון עדיין מרחף מעל הראש של תושבי הצפון. האזעקות האחרונות הן אזעקה לממשלה שאמרה הפסקת אש - כאן אין הפסקת אש. על הממשלה לעשות הכול כדי שהמלחמה הזאת תסתיים בניצחון אחד ברור - חיסול האיום והשבת הביטחון ליישובי הצפון״.
בחודש מרץ הודיע פיקוד העורף על הארכת זמן ההתגוננות בצפון. ב-58 יישובים, בהם קריית שמונה, זמן ההתגוננות הוארך מ"מיידי" ל-15 שניות; בשמונה יישובים הוארכו הזמנים מ"מיידי" ל-30 שניות; בשישה יישובים הוארכו הזמנים מ-15 ל-30 שניות וב-10 לא היה שינוי.
2 צפייה בגלריה
"איך מנרמלים את המצב הזה?". התלמידים וההורים מחפשים מחסה מתחת לשולחנות
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
"אנחנו לא מעניינים את הממשלה"
למרות שגם 15 שניות לא מספיקות כדי להגיע מהכיתות למרחבים המוגנים, פיקוד העורף החליט לאפשר את קיום הלימודים "במבנה או במרחב מוגן תקני". לטענת ההורים המצב הקיים הוא פשוט בלתי אפשרי. "טיל אחד וכולם שם גמורים", הזהירה בר שסיפרה כיצד בכל פעם שיש אזעקה בגלל כטב"ם או ירי רקטות, היא נקרעת בין הרצון להגן על הילדים במעון שבו היא עובדת, ובין הדאגה העמוקה לילדיה שנאלצים להתחבא מתחת לשולחנות בבית הספר או בשטח פתוח, כשהם בדרכם ללימודים. "אנחנו לא מסוגלים להתרגל למציאות הזו. אנחנו לא מעניינים את הממשלה. יקרה מחר או היום אסון כמו במג'דל שמס ואז יתחילו להתייחס, אבל אני לא מוכנה לשלם את המחיר הזה".
נוריאל, תושב קריית שמונה, סיפר גם הוא ל-ynet: "זה כבר שגרה לצערי אבל עדיין מפתיע בכל פעם מחדש, מרגיז ומפחיד. איך מנרמלים את המצב הזה? אני מבין וחושב שהילדים זקוקים לשגרה אבל זה עצוב. יש לי שני ילדים על הרצף במסגרות של כיתת תקשורת. אני לא יודע איך הם מגיבים עכשיו ונכנסים לחרדות".
משירות המילואים בדרום לבנון, הוא תיאר: "כשהם בבית לידי הם בצרחות ובחרדה ומי יודע איך הם מרגישים ומתפקדים עכשיו. אני במילואים ונמצא עכשיו בדרום לבנון וזה נראה שאנחנו במציאות שתביא אותנו לשבעה באוקטובר בצפון. כמו עוטף עזה, אנחנו הופכים להיות כמו שהיה שם קודם לטבח ומרגילים אותנו לשגרה הזאת. הלב שלי מרוסק".
"אצלנו חוגגים ורצים למקלטים - אצלנו שגרה זה אזעקות וטילים", כתב בפייסבוק מושיקו חזן, תושב העיר. "אצלנו שגרה זה לקום בבוקר אחרי עוד לילה בלי שינה בעקבות הפיצוצים שנשמעים וירי הטנקים ומצפים מאיתנו לתפקד רגיל. תושבי הצפון אוכלים חרא! (סליחה על הביטוי) ואתם מאכילים אותנו אותו עם כפית! שנתיים וחצי שאין בקריית שמונה חיים. הפחד שולט וכל אזעקה מרעידה את הלב. שלא נדבר על כמות האנשים שנטשו ועוד ינטשו את העיר - העיר שלנו מרוסקת".
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום
