יום שישי הקרוב יהיה הראשון לחודש הרמדאן, ובפיקוד המרכז השלימו את ההכנות לקראת התקופה המתוחה שבה אלפי פלסטינים צפויים להגיע להר הבית להתפלל. זאת לצד הדריכות מול איראן, וההמתנה להחלטת האמריקנים אם לצאת למתקפה ומתי. על כן, בפיקוד המרכז נערכים בהיבטי ההגנה - תוך שמירה על הזירה למניעת הסלמה.
2 צפייה בגלריה
הר הבית
הר הבית
הר הבית.
(צילום: Jamal Awad/Reuters)
כלקח משנים קודמות, שבהן חלק מהפלסטינים שעלו להר הבית ניסו להישאר בשטח ישראל ולא חזרו ליהודה ושומרון, השנה יתבצע מעקב באמצעות כרטיס מגנטי מיוחד, שכל מי שעובר להר הבית יצטרך לתקף בעמדות מיוחדות הסמוכות למרחב שהוא מתגורר בו. מי שלא ייצא בחזרה - פרטיו יועברו למשטרת ישראל ויוטלו עליו סנקציות מיידיות.
מצד הפלסטינים, לטענת גורמי ביטחון, ישנה ציפייה ואף דרישה כי בשונה מהשנתיים האחרונות - החג הזה יכלול הקלות. זאת בטענה כי אז המלחמה בעזה הייתה עצימה, וכעת היא הסתיימה, אין חזית עם הצפון ואף העימות עם איראן נגמר, לטענתם. אחת מההקלות שהם מבקשים היא ריכוך במשטר התנועות כך שיוכלו לעבור באזור יותר בקלות. לצד זאת, גורמי הביטחון ציינו כי המצב ברשות עגום. נתוני הפשיעה עלו, כך גם אירועי האלימות וגם אחוזי הגירושין. בנוסף, היעדר תשלום של כספי הסילוקין שם את הרשות במצב כלכלי קשה והמחירים עולים.
זה הרמדאן השלישי לאחר טבח 7 באוקטובר, שמאז ישנה רשימת הגבלות ומשטרת תנועות שהוטלו על הפלסטינים ביהודה ושומרון, שצפויים לעבור בעיקר ממעברים רחל וקלנדיה. מתחילת המלחמה, לא נכנסו פועלים לעבוד בישראל, ובמשך יותר משנתיים, אחרי עבודת מטה רחבה, בנו בפיקוד המרכז יכולת לבודד צירים ומרחבים באופן המאפשר פיקוח על משטרת התנועות.
בפיקוד המרכז מזהים עלייה בטרור ידויי האבנים, ולפי הדירקטיבה יש לירות כדי להרוג את מי שזורק אותן. עם זאת, לאור העובדה שרוב היידויים נעשים על-ידי נערים בגילי 15-13, בפיקוד המרכז מתגברים קשב על הצירים והיישובים הנחשבים למוקדי יידויי - כדי לבלום את האירועים מראש.
לצד זאת, בצה"ל מזהים גם עלייה בחיכוכים בין רועי צאן יהודים לבין רועי צאן פלסטינים. כפי שפורסם ב-ynet בתחילת השבוע, בשל עלייה ניכרת בכמות החוות החקלאיות שנפרסו לאורך כל השטח, קו המגע הצטמצם ושטחי המרעה קרובים - דבר הגורם לאירועי חיכוך.
תיעוד כוחות צה"ל בהיערכות מבצעית לרמדאן
(צילום: דובר צה''ל)

2 צפייה בגלריה
הדלקת נרות בשא-נור
הדלקת נרות בשא-נור
הדלקת נרות בשא-נור. 21 שנה לאחר ההתנתקות, תחזור ההתיישבות
(צילום: מועצת שומרון)
באוגדת איו"ש עושים הפרדה בין אירועי החיכוך הללו לבין אירועי הפשיעה הלאומנית. גורמי ביטחון הסבירו כי כלל התקריות גורמות לצבא להימתח עד הקצה - ופוגעות בהתיישבות, בין היתר בשל העובדה שצה"ל נדרש לבצע שורת הכנות והתאמות למימוש החלטות הקבינט על יו"ש, כפי שנחשף ב-ynet.
בינתיים, באוגדה נערכים גם לעליית גרעין ההתיישבות ליישוב שא-נור שבצפון השומרון. לפני כחודש נחשף ב-ynet כי שר הביטחון ישראל כ"ץ נתן אישור למתיישבים לחזור ליישוב, שפונה במסגרת ההתנתקות ב-2005. הדבר כולל הכנות של השטח, סידורי אבטחה ופתיחת צירים שביצעו באחרונה באוגדת איו"ש. גורמים באוגדה אמרו כי אירועי החיכוך מסיתים את הקשב של הכוחות מביצוע הפעולות הללו, ובכך נפגעת התיישבות.
ברקע המצב הרעוע ברשות, שלשום אנשי המנגנונים הרגו שני ילדים מהכפר טמון שבצפון השומרון - אירוע שיצר הדים, וגרם למתיחות בין הרשות לתושבים במחומש הכפרים ואף מחוצה להם. במערכת הביטחון הישראלית צופים באירוע מהצד, ומנסים להבין לאן הוא יתפתח ומה כנגזרת יצטרכו בפיקוד המרכז לעשות.
הציבור הפלסטיני מאשים במצב את ההנהגה, שהפכה בעיניו ללא רלוונטית. לטענתו, במקום שזו תתעסק בתנאי המחייה של התושבים, היא עסוקה בעזה ובזירה הבין-לאומית. אומנם הציבור כן מקווה שהשלב השני בעזה וועדת הטכנוקרטים שצפויה להנהיג את הרצועה והשינויים בה, ישפיעו גם עליו. בשבוע האחרון, צה"ל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומג"ב איו"ש, עצר כ-19 יעדי הסתה ביו"ש במסגרת מבצע מעצרים. בפעילות השוטפת ב-2025 נעצרו 184 יעדי הסתה.