צה"ל העלה 3.5 מיליון תמונות לענן של אמזון כדי לעקוב אחר פלסטינים באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים של החברה האמריקנית. כך דווח הערב (שני) ב"גרדיאן" הבריטי, במסגרת חשיפה שעליה חתום גם אחד מיוצרי הסרט נז"א, יובל אברהם.
פלסטינים נושאים שקים של סיוע  הומניטרי בעזה
פלסטינים נושאים שקים של סיוע  הומניטרי בעזה
פלסטינים ברצועת עזה
(צילום: Eyad BABA / AFP)
לפי הדיווח בעיתון הבריטי, מסמכים שהודלפו מראים כי מאגר התמונות הנרחב הועבר לענן בחודשים הראשונים של המלחמה ברצועת עזה, על ידי מחלקה בצה"ל המחזיקה באוסף עצום של תצלומים המתעדים את האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה וביהודה ושומרון. בתחילת 2024 עדכנה המחלקה בצה"ל את אמזון על ההחלטה להעלות את התמונות, כדי שתוכל להשתמש ב-Rekognition, פלטפורמת ניתוח התמונות המבוססת בינה מלאכותית של החברה.
בסוף הכתבה ציינו הכותבים, אברהם והארי דייוויס, אחד ממפיקי הסרט נז"א, כי תפקיד הבינה המלאכותית במלחמה בעזה נמצא תחת בחינה, "במיוחד לאחר פרסום הסרט בהפקת ה'גרדיאן'", לצד התזכורת כי הסרט יוצג בחינם באתר ה"גרדיאן" בתחילת החודש הבא.
לפי הכתבה של השניים, שמבוססת על מסמכים ושיחות עם גורמים בצבא, בשנים האחרונות העבירה ישראל כמויות עצומות של מידע, בין היתר בצורת חומרי מודיעין רגישים ומידע על פלסטינים, למרכזי הנתונים של אמזון.
לטענתם, מאגר התמונות הגדול הועבר למרכז נתונים של אמזון הסמוך לתל אביב על ידי מחלקה המכונה "רולינג סטון". המחלקה קרויה על שם מערכת הנמצאת בשימוש נרחב בצה"ל ומשמשת כמאגר מידע מרכזי על פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון.
יובל אברהם ורחל שור במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
יובל אברהם ורחל שור במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
יובל אברהם ורחל שור במעמד הזכיה על נז"א בפסטיבל ונציה
(צילום: Scott A Garfitt/Invision/AP)
הכותבים טענו שצה"ל אסף תמונות של פלסטינים שעברו במחסומים לאחר כניסת הכוחות הקרקעיים לרצועה באוקטובר 2023, אך שלא ברור אם אותם מיליוני תמונות צולמו באותם מחסומים. עם זאת, גורם צבאי צוטט אומר כי נעשה שימוש בתשתיות הענן של אמזון בשל "ההיקף העצום" של התמונות שנאספו.
בתחילת המלחמה בעזה, צוין בכתבה, השתמשה ישראל במערכת Rekognition כדי לזהות חטופים ברצועת עזה, וגם כדי לזהות גורמים שנחשדו כחמושים. המסמכים שסיפרו השניים שהגיעו לידיהם, שופכים אור לטענתם על סוגי המידע שצה"ל מעביר לענן ועל האופן שבו הוא משתמש בתשתיות Amazon Web Services (AWS) כדי לאסוף ולעבד מידע אישי על פלסטינים. מהמסמכים, שלא הוצגו בכתבה, נטען כי עולה שהקשר בין אמזון לצה"ל התהדק לאורך המלחמה.
בתחילת 2024, טענו הכותבים, אפילו עבדו קבוצה קטנה של חיילים ישראלים ממשרדי AWS בתל אביב, הממוקמים בקומה ה-28 של אחד מגורדי השחקים הגבוהים בישראל. לפי כמה גורמים בצה"ל, צוין בכתבה, החיילים בחנו דרכים להשתמש בתשתיות הענן של החברה כדי להפעיל ביעילות רבה יותר תוכנית לזיהוי פנים שהייתה באותה עת בתהליך יישום בעזה.
דובר AWS מסר ל"גרידיאן" כי לקוחות החברה "מבקרים באופן קבוע במשרדינו לצורך תדרוכים ופגישות. כל טענה שלפיה הביקורים הללו חורגים מפעילות שגרתית מול לקוחות היא שגויה וחסרת בסיס".
אמזון
אמזון
ארכיון
(צילום: REUTERS/Stephane Mahe)
הבסיס ליחסים בין ישראל לאמזון הוא חוזה רחב היקף שנחתם ב-2021 ונקרא "פרויקט נימבוס". במסגרת העסקה, שהיקפה מיליארדי דולרים, AWS וגוגל מספקות שירותי ענן למגוון רחב של לקוחות ממשלתיים וצבאיים.
חייל שמסר עדות לארגון "שוברים שתיקה" ב-2016 תיאר את "רולינג סטון" כ"מערכת ממוחשבת שבה מרוכז כל המידע הרלוונטי לשליטה באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית". ב"גרדיאן" נכתב כי בשל שליטתה של ישראל במרשם האוכלוסין ברצועת עזה וביהודה ושומרון, צברה מחלקת "רולינג סטון" מיליוני תמונות של פלסטינים, שצולמו לצורך תעודות הזהות המונפקות לכל תושב שמגיע לגיל 16.
גורמים המכירים את פעילות המחלקה אמרו ל"גרדיאן" כי התמונות משמשות באופן שגרתי בתוכניות לזיהוי פנים. בין היתר, אמרו, מדובר במערכת "בלו וולף" (Blue Wolf) - אפליקציה לטלפונים חכמים שבה משתמשים חיילים ישראלים ביהודה ושומרון כדי לסרוק את פניהם של פלסטינים ולקבל מידע עליהם, לרבות אם סומנו כחשודים שיש לעצור.
לפי גורמים המעורים בנושא, ששוחחו עם העיתון הבריטי, במחסומים זמניים שהקימה ישראל בעזה אחרי תחילת המלחמה, הוצבו מצלמות שכוונו לעבר פלסטינים שהתקרבו למקום. לאחר מכן נעשה שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי להשוות את התמונות שלהם לאלו השמורות במערכות של "רולינג סטון".
בכתבה הובאה תגובת דובר צה"ל, שלפיה הצבא "לא מתכוון להתייחס להתקשרויות או לשירותים הקשורים לצרכים מבצעיים".